איך מנצחים את הפייק ניוז על החיסונים?

ארגון הבריאות העולמי פרסם לפני כמה חודשים מאמר שבו הוא ציין שתופעת הפייק ניוז בכל מה שקשור למגפת הקורונה לא פחות מסוכנת מהמגפה עצמה. בשבועות האחרונים, וביתר שאת בשבוע האחרון, נוכחנו לדעת שלפחות בכל מה שקשור לישראל, הקביעה הזאת נכונה. צונאמי של פייק ניוז, שקרים, בדותות וקונספירציות תוקף אותנו בזמן האחרון – באתרי אינטרנט, מפה לאוזן, על פשקווילים ובעיקר ברשתות החברתיות. לוחות בני ברק וירושלים עמוסים בכזבים ובנתונים לא מוכחים ולא נכונים על הקורונה – אבל גם הפידים בפייסבוק ובטוויטר, למרות המאמצים שלהן.

המידע הזה מופץ בין היתר על ידי או בשם מובילי דעת קהל – משפיענים, סלבס, רבנים, גורמים במגזר הערבי ועוד. חלק מהם היו נתונים שנלקחו ממאמרים מדעיי שפרסמו רופאים ועוותו לבלי הכר.

התוצאה היא שמתחמי החיסונים, שעד לא מכבר היו עמוסים, ואפילו לעייפה, סובלים בזמן האחרון מתנועה דלילה במיוחד, שלא לומר עומדים ריקים. זאת במידה רבה תוצאה של העובדה שרוב בני אוכלוסיית הסיכון כבר התחסנו – גם אם הוא לא מספק, והאוכלוסייה הצעירה מגיעה למתחמים אלה בטפטופים קטנים. וזאת אוכלוסייה שבחלקה מושפעת ממפיצי הפייק ניוז ומהקונספירטורים.

קונספירציות על שבבים מושתלים ו-"חלקו" של ביל גייטס

אחד הנושאים שעולים בכל מה שקשור לחיסונים ולעידוד הרב של הגורמים השונים ליטול בו חלק הוא נושא הפרטיות. לנושא הזה יש אחיזה ניכרת גם בטענות של מפיצי הפייק ניוז: הידעתם, למשל, שבאמצעות החיסונים מושתלים לגופנו שבבים שבאמצעותם יכולים גורמי האופל לעקוב אחרי כל מה שאנחנו עושים? ההזיה הזאת היא אחת מחדשות הכזב הפופולריות ביותר. וכמובן, כמו לכל אורך הפייק ניוז בתקופת הקורונה, "מעורבותו" של ביל גייטס.

"כוכב" הפייק ניוז – בעל כורחו, כמובן. ביל גייטס. צילום: מחלקת DFID הבריטית, מתוך ויקיפדיה

נושא החיסונים כולל סוגיות רבות ומורכבות, בהן הלגיטימציה שאכן קיימת לכל אחד להחליט על גופו, ובמסגרת זו להחליט האם הוא בוחר לקחת את החיסון או לא. אבל מה שאין לו לגיטימציה הוא הפצת מידע שקרי ולא מבוסס, גם אם הוא נראה אמין. ולעתים הוא נראה מאוד אמין, עד כדי כך שאנשים תמימים מאמינים לו יותר מאשר למידע שמגיע מאמצעי התקשורת המסורתיים ומהגורמים הרשמיים.

כפי שזה נראה כעת, ידיהם של מפיצי הפייק ניוז על העליונה, וזה מתחיל להיות מסוכן, הרבה מעבר לעוד כמה פוסטים בפייסבוק. זה מעלה את שאלת אחריותם של מנהלי הרשתות החברתיות על פרסומים כוזבים והיכולת שלהם לנטר מידע שגוי, ובמיוחד כזה שיש לו השלכות על חיי אדם, כמו כאן. לא מדובר בנושא פוליטי ואפילו לא ערכי, על חופש הביטוי, אלא במוטיבציה של מנהלי הרשתות לסנן ולנטר את המידע השגוי שמתפרסם לכל אורך ולכל רוחב הפלטפורמות שלהם.

היכולות הטכנולוגיות לכך קיימות, בין אם הדבר נעשה על ידי בני אנוש ובין אם, ובעצם במיוחד אם, עושים את זה האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, שמפעילים מנועים עם חוקי ניטור וחיפוש. מה גם שבכל רשת חברתית שמכבדת את עצמה יש לא מעט עובדים שתפקידם הוא לאתר מידע שנחשד כפייק ניוז ולהחליט האם זה אמנם כך, ולבדוק את האלגוריתמים. בישראל, למרבה הצער, אין לאף רשת חברתית מוקד כזה של ניטור מידע כוזב, והפעילות נעשית ממוקדים במדינות אחרות.

הרשתות החברתיות לא משקפות את המידע הזה ולא חושפות את המרכזים הללו, ונוצר מצב שבמקרים רבים, אין גם עם מי לדבר, אלא אם כן אתה מייצג משרד ממשלתי או גוף ציבורי אחר.

מי ימציא חיסון נגד הפייק ניוז אודות החיסונים? צילום אילוסטרציה: BigStock צילום: BigStock

אז מה עושים?

יש לציין שיש בחודשים האחרונים פעילות של גורמים ממשלתיים עם הרשתות החברתיות למלחמה בפייק ניוז בכלל, ובנושאי הקורונה והחיסונים בפרט. אלא שזו טיפה בים. הדרך לכפות על מנהלי הרשתות להיות קפדניים יותר בסינון מידע כוזב היא באמצעות הרגולציה.

יש תקדים למלחמה מוצלחת, לפחות למדי, של הרשתות החברתיות בפייק ניוז: זה קרה בבחירות האחרונות לבית הלבן. הביטוי הבולט של המאבק היה הסימון של מידע כוזב שהפיץ דונלד טראמפ, דאז נשיא ארצות הברית, ושהפיצו גורמים נוספים, ובמיוחד חסימתו לאחר המהומות בקפיטול. אף אחד לא מונע מהרשתות החברתיות לפעול באותה שיטה גם נגד פייק ניוז שקשורים לקורונה.

אלא שהמלחמה בפייק ניוז לא צריכה להיות רק במגננה, כי אם גם, ואף בעיקר, ב-"מתקפת" הסברה מסיבית שינהלו משרד הבריאות ושאר גורמי המקצוע, שיסכימו בוודאי להתגייס. השיטה היא הצפת מידע אמין ומדויק על המחלה ועל החיסון. במשרד הבריאות אמנם הוקם חמ"ל שתפקידו להדוף את הפייק ניוז ולייצר קמפיינים, והוא עושה פעולות מסוימות, אלא שזה לא מספיק מורגש. יש בישראל מומחים למשברים, אנשי מקצוע בתחום ההסברה והקמפיינים, חברות טכנולוגיות שמפתחות פתרונות רלוונטיים וכמובן רופאים, שיודעים היטב מה נכון ומה לא, יודעים לנטר את המידע ברשת ולהצביע על התכנים הכוזבים המופצים. זו משימה ראשונה במעלה שקבינט הקורונה צריך להציב לפניו ועליו להקצות לכך את כל המשאבים הנדרשים. במקביל, צריך להאיץ את הפעלת התו הירוק, שקיבל בטעות את השם הדרכון הירוק. זוהי אפליקציה שמאחוריה מערכת מתוחכמת, שכבר מזה כמה שבועות מוכנה לעלייה. היא עברה בדיקות עומס ומבחינה טכנולוגית ניתנת ליישום מיידי.

השורה התחתונה: המאבק במכחישי הקורונה ובמתנגדי החיסונים צריך להיעשות בשלוש חזיתות: טיפול במפיצי הפייק ניוז, שמנצלים את הכוח של הרשת וגורמים להטעיית אנשים עד כדי סיכון בריאותי; מהלכים רגולטוריים מול בעלי הרשתות החברתיות, בדמות הפעלת לחצים לאסדרה עצמית; ויציאה למלחמת הסברה בכל הכוח, על ידי הצפת המידע האמיתי והמהימן בכל מדיה ותפיסת כל פיסת שטח פנוי ברשתות החברתיות לצורך כך. ויפה שעת אחת קודם. אחרת, אנחנו עלולים לשלם ב(עוד) חיי אדם.