ציוד מחשוב ישן בשווי מאות מיליוני שקלים שוכב במחסני הארגונים; מה עושים?

אם היו אומרים למנכ"ל או למנהל תפעול, שבמחסני החברה יש ארגז שבתוכו שטרות של מיליון שקלים שמישהו שכח להכניס למאזן, הוא בוודאי היה מגחך וממשיך לנושא הבא. בפועל, זה בדיוק מה שקורה בארגונים רבים. ציוד מחשוב ישן שהושבת והוחלף נזרק לחדרים צדדיים, מעלה אבק מתוך מחשבה ש"יום אחד ניפטר ממנו". בינתיים, שוכחים ממנו במשך שנים וערכו הכלכלי יורד לטמיון.

חברות רבות מנהלות באופן שגוי – ללא תכנון וללא בקרה – את מחזור החיים של מוצרי המחשוב שלהן (IT assets life cycle) ומאבדות ערך כספי משמעותי, שהיה יכול להוזיל את עלויות ההשקעה בציוד המחשוב החדש.

משך הזמן האופטימלי לשחלוף ציוד המחשוב הארגוני הוא שלוש עד ארבע שנים. העיתוי האופטימלי לשחלוף מחשבים מתבסס על העלות האמיתית של אחזקת ציוד המחשוב (TCO), הלוקח בחשבון גם את העלויות התפעוליות הכרוכות בשימור כושר העבודה של ציוד המחשוב. ככל שערך הציוד יורד לאורך חיי המוצר, יש עלייה בהוצאות התחזוקה והחלפים, עלייה בקריאות שירות של טכנאים ועלייה במקרי השבתת מחשב בגלל תקלות, ונדרשת תאימות גבוהה יותר של הציוד עם תוכנות ארגוניות עדכניות. עלויות אלו גדלות מדי שנה וצוברות תאוצה לאחר תום תקופת האחריות, שהינה לרוב שלוש שנים.

מלבד זאת, נכסי ה-IT מופחתים לרוב במשך שלוש-ארבע שנים, ובתום השנה הרביעית הערך המאזני של ציוד המחשוב נמצא בשווי אפס, אך הערך הכלכלי יכול לנוע בין 20%-10% מהשווי המקורי של ציוד המחשוב, תלוי במצב החומרה ובמצבו הקוסמטי של הציוד. ארגון שיקפיד על לוח זמנים זה יוכל מצד אחד לחסוך בהוצאות תפעוליות רבות, ומנגד להפיק ערך גבוה מהציוד הישן באמצעות מכירתו לשימוש בשוק המשני כציוד ישן, או פירוקו ומחזור רכיבים בו. באופן זה ניתן להוזיל את עלות הרכש של ציוד ה-IT החדש בשיעור של 10% עד 20%.

חשוב לציין, כי הערך הכספי של ציוד מחשוב ישן עלה בשיעורים משמעותיים בשנה האחרונה, בעקבות מגיפת הקורונה, לאור הביקושים החריגים למחשבים ולמחשבים ניידים בפרט לשימושים כמו למידה ועבודה מרחוק. קיים כיום מחסור עולמי במחשבים ניידים, והביקוש עולה על ההיצע הן במחשבים חדשים והן בשוק המשומשים.

הביקוש למחשבים ניידים משומשים מעולם לא היה גבוה כל כך, ומחירי המחשבים עולים כל העת. מחשבים בני שבע-שמונה שנים נמכרים כיום לצרכן בכ-1,000 שקלים למחשב שולחני ומחשבים ניידים בני ארבע-שש שנים יכולים להימכר בכ-2,000 שקלים – מחירים שמעולם לא נרשמו בעבר (המחירים מתייחסים למחשבים תקינים, שעברו תהליך חידוש מסודר). ארגונים גדולים עם אלפי עובדים יכולים, אם כן, ליהנות מהכנסות של מיליוני שקלים רק ממכירת ציוד המחשוב, כולל שרתים. לחלופין, חלק מהציוד שחודש עשוי לשמש עובדים חדשים שהצטרפו לחברה, ולחסוך במקרים מסוימים רכש של מחשבים חדשים.

אחת הדרכים לממש ערך מציוד המחשוב היא להתקשר עם חברות מתמחות, שיש להן יכולת מוכחת הן בטיפול וחידוש מוצרים מסוג זה והן במקסום ערך באמצעות מכירתם בערוצי מכירה שונים.

בסוף חיי המוצר ולקראת היפטרות מציוד מחשוב, על החברות לא לשכוח למחוק באופן מקצועי את כל המידע הדיגיטלי המצוי בהתקני האחסון השונים, בשרתים, בהתקני האחסון במחשבים האישיים ובעמדות העבודה. זאת, כדי שחלילה לא יזלוג מידע רגיש ויגיע לידיים לא נכונות ויחשוף את החברה לקנסות, לתביעות או סחטנות.

אין סיבה להתעלם מציוד המחשוב הישן, ובמיוחד בימים אלה החומרה האפורה חייבת להפוך לכסף.

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד חברת שורו  (Shuru).