"במיוחד לאור הקורונה – יותר רשויות מקומיות הקימו רשתות אלחוט עצמאיות"

"משבר הקורונה הביא לכך שיותר רשויות הקימו רשתות אלחוט עצמאיות, כדי לא להיות תלויות בצד ג'. זאת, כי הדרישות גדלו באופן אקספוננציאלי וחוקי המשחק השתנו, וכעת, צוותי ה-IT נמצאים בחזית ונדרשים לייצר פתרונות גמישים ויצירתיים על בסיס סביבה משתנה", כך אמר אחיעד ויינר, מנהל פעילות ראקאס נטוורקס ישראל.

לדבריו, "נדרשת תשתית מתאימה לכך, בעלת יציבות אמינות וראייה לטווח רחוק. כך, בשנה החולפת ראינו רשויות שהקימו פתרונות אד הוק, על בסיס התשתית שכבר הוקמה, למשל לטובת הקמת חמ"ל חיסונים או אזורי בדיקות. יותר עיריות מתכנסות לתשתית אחת, שמספקת גם שירותים ש'נחמד שיש' (Nice to have), כגון Wi-Fi בגינות ובאצטדיונים, וגם שירותים קריטיים לעירייה, כדוגמת מצלמות אבטחה וחיישנים".

ויינר דיבר בכנס ערים חכמות 2021, שהתקיים באחרונה. את הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה, והנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי שלה.

"החזון שלנו הוא שילוב של פתרונות אלחוט, LAN, אבטחת מידע ואינטרנט של הדברים בארכיטקטורה אחת מוכללת, עם רשתות סלולר וניהול מפלטפורמה אחת משותפת, שמעניקה תמונה מלאה על הסביבה העירונית וסביבת הקמפוס", ציין.

הוא הסביר כי "באמצעות מימוש החזון מתקבלים תמונה מלאה על סביבות התקשורת, לצד ניהול פשוט ואינטואיטיבי העונה לדרישות הרשות המקומית. הניהול יכול להיעשות בענן ציבורי, פרטי או במערכת ניהול ברישוי מסורתי, עם יכולת להתנייד בין הפלטפורמות השונות בצורה קלה. זה מאפשר לנהל סביבה עירונית הטרוגנית, מרובת אתרים, כשלכל אתר ולקוח יש צורך שונה – האזרחים, עובדי הרשות, תיירים וסטודנטים".

לדברי ויינר, "יש לנו שלל פרויקטי תשתיות בעולם המוניציפלי – מנהריה ועד אילת, דרך תל אביב, ירושלים, שוהם ורעננה". הוא ציין כי "אנחנו נותנים מענה כולל לצרכים הטכנולוגיים המשתנים – מקצה לקצה. הפתרונות שלנו מתאימים לערים בכל גודל. ערכנו פרויקטים בניו-יורק, לונדון ומוסקבה, כמו גם בערים קטנות יותר".

יונתן חרוסט, מהנדס מערכות בראקאס נטוורקס ישראל. צילום: יח"צ

יונתן חרוסט, מנהל טכני בראקאס ישראל, אמר כי "רשויות מקומיות ניצבות בפני כמה אתגרים בהקשר המדובר: הגידול המטורף בכמות המשתמשים, המכשירים והרכיבים; אבטחת מידע – כשמספקים עוד שירותים קריטיים, יש להגן עליהם עם אכיפת מדיניות עבור המשתמשים השונים; ואתגר שיש לנו יתרון בו – אמינות וביצועים. לנקודות הגישה שלנו יש ביצועים ויכולות בהיקף של פי שניים מהמתחרים". לדבריו, "אנחנו יכולים לפרוס תשתית עם פחות ציוד למניעת הפרעות הדדיות. העולם הולך ל-Wi-Fi 6, ונדרש לערוך התאמות למצב חדש זה. המתגים שלנו תומכים בתעבורה מרובת ג'יגה-בייטים. נדרש לקחת את כל המקשה הזו ולנהל את הכול ממקום אחד".

חרוסט סיים בהציגו את נקודות הגישה השונות של החברה, כמו גם שש משפחות מתגים, ואמר כי "אנחנו יודעים לנהל את כל נקודות הגישה והמתגים, ולעשות זאת מכל פלטפורמה. לצד היכולת לניהול הרשת, יש לנו כמה שירותים למימוש מדיניות אבטחת מידע, לטובת חיבור מאובטח, ושירותים מבוססי מיקום, שמאפשרים לדעת היכן נמצאים האנשים ומה רמת הצפיפות. בענן שלנו יש יכולות לימוד מכונה, שמספקות ניתוח ופילוח לגבי כל דבר שקורה ברשת".

אור יצהר, מנהל תחום התקשורת בגטר. צילום: קובי קנטור ז"ל

דובר נוסף בכנס היה אור יצהר, מנהל חטיבת התקשורת בקבוצת גטר. הוא אמר כי "פרסנו רשתות רבות בבתי ספר ובמוסדות עירוניים, כמו גם ברחבות עירוניות ובחופים. אנחנו מציעים לשדרג את הרשת האלחוטית המוניציפלית לדור החדש. שוהם כבר עשתה זאת, ובצורה מסיבית, במערכת החינוך שלה".

עוד הוא ציין כי "יש לנו תוכנית להקמת רשתות – בין אם שדרוג רשת קיימת של ראקאס ובין אם החלפת רשת אחרת לזו של ראקאס. אנחנו מציעים רשת אלחוטית מתקדמת, אמינה ומאובטחת".