הסטארט-אפ שבונה בניינים במפעל תעשייתי חכם

בשלהי השנה החולפת הודיעה חברת הסטארט-אפ Veev על הצטרפותה למסחר בבורסה בתל אביב, באמצעות פלטפורמת ההשקעות החדשה TASE UP, שמאפשרת לחברות טכנולוגיה ונדל״ן לגייס הון ולהישאר פרטיות. מדובר בחלק ממגמה הולכת וגוברת של חברות היי-טק שמצטרפות למסחר בבורסה הישראלית.

אולם, זה לא הדבר היחיד, ואף לא העיקרי, המעניין ב-Veev: מה שיותר מעניין מכך הוא המוצר הטכנולוגי-נדל"ני של החברה, שבונה בארצות הברית, אבל מרכז הפיתוח שלה, על המוחות המבריקים שעובדים בו, נמצא בתל אביב.

Veev הוקמה על ידי שני יזמים בעלי ניסיון בהיי-טק הישראלי – עמית הלר ועמי אברהמי. לצד מרכז הפיתוח בתל אביב, יש לחברה משרדים בסן פרנסיסקו, ולא בכדי – עיקר הפעילות שלה הוא בקליפורניה. Veev מעסיקה כ-280 עובדים בארצות הברית ובישראל.

הפתרונות החכמים של החברה מאפשרים לבצע את תהליך הבניה של הבניין או הבית הפרטי במפעל תעשייתי חכם, במקום באתר הבניה. במילים אחרות, Veev בונה בית מוכן במפעל ומשנעת אותו לאתר שבו הוא צריך להיות מוקם – וכך הוא מוכן למגורים.

מהיי-טק לנדל"ן – ומשם להי-טק ונדל"ן ביחד

היזמים שמאחורי Veev התחילו את דרכם בארץ, עם כמה מיזמים, שאחד מהם הונפק בנאסד"ק בשלהי 2007. העתיד נראה מבטיח, אלא שלרוע המזל, אז אירע המשבר העולמי של 2008, מה שהביא את שניהם לנטוש את ענף ההיי-טק ולעבור לנדל"ן. אברהמי אמר כי "ניצלנו את המשבר של 2008, וקנינו דירות ומבנים מהבנקים במחירים מגוחכים, שיפצנו והשכרנו אותם, ובתוך זמן קצר, בשיא הפעילות, היו לנו 1,000 יחידות דיור. אז החלטנו שאנחנו רוצים גם לבנות בעצמנו, וכך נולד הרעיון של Veev, שהיא הדבר הבא בענף הבניה".

כאמור, מהמשבר העולמי ועד להקמת החברה הם יצאו מהמעורבות בעולם הטכנולוגי והיו אנשי נדל"ן, אבל תוך כדי העיסוק בנדל"ן הם גילו שתהליך בניית הבניינים והבתים הפרטיים מבוסס על תעשיה מיושנת, "שלא השתנתה 100 שנה", כדברי אברהמי. "כמי שבאו מענף ההיי-טק, הבנו שבגלל צורת ניהול הפרויקטים המיושנת, יש בענף רמת אי ודאות גבוהה וסיכון מאוד גבוה. מה שמשפיע מאוד על מחירי הדירות והקרקע".

עמי אברהמי, ממייסדי Veev. צילום: יח"צ

דבר נוסף שהם למדו תוך כדי העיסוק בנדל"ן הוא ש-80% מעלויות הבניה הולכות על כוח אדם, כשהעלויות של כל השאר, כולל של חומרי הבניה, הן שוליות. לדברי אברהמי, הסיבה לכך היא ש-"מה שמאפיין את ענף הבנייה זה מחסור חמור בכוח אדם, ובכל העולם, כולל בארצות הברית, הוא מבוסס על יבוא של עובדים זרים".

אלא שעל נושא הייבוא של עובדים זרים אין ליזמים שליטה, כי זה עניין של רגולציות ממשלתיות. לכן, הלר ואברהמי החליטו שעליהם לפעול בדרך אחרת כדי להוזיל את עלויות כוח האדם, מבלי לפגוע באיכות הבניה ובחדשנות. "כך הגענו לרעיון של בניה מודולורית", אמר אברהמי. "אופן בניה זה היה קיים עוד לפנינו, אבל היה לו חיסרון: הצורך לתכנן את הכול מראש, עד הפריט האחרון, מבלי שיש כל יכולת גמישות שהיא. זאת, כאשר פרויקט בנייה סביר נמשך מרגע שמקבלים את הקרקע ועד להשלמתו כמעט חמש שנים".

בנקודה הזו הם התחברו לעבר ההיי-טקיסטי שלהם, וגייסו את הטכנולוגיות, הפיתוחים והאלגוריתמים הרלוונטיים לטובת המטרה שלהם. הם החליטו – ויישמו – שבעוד שבבניה המודולרית הקלאסית, התוצר הסופי הוא קונטיינרים שמובאים לשטח, VeeV תבנה קירות, פשוטו כמשמעו, כאשר כל תהליך הייצור ייעשה באחד מהמפעלים שלהם ברחבי העולם, ומה שיובא לשטח הוא התוצאה הסופית.

"להמציא את הקירות מחדש"

"מה שהיינו צריכים הוא לפתח מבנה חדש של קיר, להמציא את הקירות מחדש", הסביר אברהמי. "הבסיס הוא תשתית של פלדה, ובעזרת מכונות SNC חכמות, מכניסים לתוכה תוכניות של קירות עם בידוד מיוחד, תחליף לגבס, ומקבלים קיר מוגמר ומוכן".

אלא שהפיתוח שלהם לקירות הוא לא הטכנולוגיה היחידה שהם המציאו. אברהמי סיפר כי "המצאנו הרבה טכנולוגיות נוספות. שינינו את כללי המשחק של שיטת התכנון. התכנון האדריכלי מגיע אצלנו עד לרמת 100% מהפריטים, בדיוק כפי שעושים כיום בתעשיית הסמי קונדקטרים".

יש לציין שהתהליך שאנשי Veev ביצעו לא היה כל כך פשוט כמו שזה נשמע. הכלים לביצוע המהפכה בתכנון הבניה לא היו קיימים, ולפתח לבד היה גורר אותם להוצאות ענקיות, לרבות גיוס עשרות אנשים. לכן, הפתרון שלהם היה פיתוח אלגוריתמים שיודעים לבצע אוטומציה מקסימלית של חלק גדול מהתהליכים. וכך אמנם קורה אצלם כיום: העובדים במרכז הפיתוח בתל אביב מפתחים את הקודים והאלגוריתמים, והעובדים במפעלי הייצור של החברה מעבר לים בונים את הבתים בשיטה דיגיטלית וירוקה. הבתים מגיעים מוכנים, מאובזרים, עם הכנה לתשתיות של בית חכם, כולל אפשרות של חיישנים בקירות, שמתריעים על כל תקלה.

"תהליך הייצור שלנו הוא 50% אוטומטי, מה שמוזיל את עלויות הבניה בעשרות אחוזים ומאיץ את תהליך ההקמה עבור היזם", אמר אברהמי.

אם הרעיון שלכם יתרחב, אתם תחסלו תעשיות שלמות ותייתרו את המקצועות של אלפי עובדי בניין.
אברהמי: "ברמה העקרונית זה נכון, אבל מצד שני, כל בעלי המקצועות שאתה רואה בשטחי בנייה – יש להם ייצוג במפעלים. החשמלאי, הרתך ואפילו האדריכל, לדוגמה, עושים במפעלים את אותה העבודה שהם עושים בשטח – בלוח זמנים קצר יותר ובקמפוס סגור ולא בחוץ, מה שיוצר יתרון למשל בכל הנוגע למזג האוויר".

מה לגבי הקמת מפעל בישראל?
"כרגע זה לא על הפרק. כרגע אנחנו מתמקדים בישראל במרכז הפיתוח ובחיפוש אחרי עובדים, בעיקר מההיי-טק".