הנמר זוכר: חזרה לאחד המאבקים הגדולים של ראשית שנות ה-2000

השנה, 2021, מלאו 55 שנים לפעילויותיי השונות בעולמות המחשוב בישראל – החל מאוניברסיטת תל אביב, דרך ממר"ם – מרכז המחשבים הצה"לי, עבור ביבמ ועוד 40 שנים באנשים ומחשבים, שאותה הקמתי עם דליה-אסיא פלד, אשתי-שותפתי, שאיתי לאורך כל הדרך. במדור זה אני עובר לאורך תחנות שונות ואירועים מכל השנים הללו.

הפעם אני רוצה לקחת אתכם, הקוראים, 20 שנה אחורה, לתחילת שנות ה-2000. בתקופה זו התחולל מאבק עז בין מיקרוסופט (או MS) לחברות רבות אחרות על איזו מערכת פיתוח תשרת יותר מפתחים בעולם. הייתה זו קואליציה שנקראה "לא MS", או "לא באלמר" (על שם סטיב באלמר, שהיה אז מנכ"ל החברה), ובראשן עמדו חברות IT מובילות.

מיקרוסופט נוסדה ב-1975 על ידי ביל גייטס ופול אלן, וכשבאלמר החליף את גייטס כמנכ"ל החברה, בינואר 2000, היא כבר שלטה ללא מיצרים במחשוב בתחנות העבודה עם האופיס (MS Office) שלה. ענקית התוכנה כינתה את זה "יצרנות אישית". היא שאפה להוביל באופן דומה גם את סביבת הפיתוח.

מי ומי בקואליציית ה-"לא MS?"

קואליציית "לא MS" תמכה בפלטפורמת פיתוח מבוססת ג'אווה, שפת הפיתוח הפתוחה, שפועלת בכל ההפצות של מערכות ההפעלה לינוקס ויוניקס, בעוד שמיקרוסופט תמכה בסביבת הפיתוח שלה – הדוט.נט, ב-Windows, כמובן. הקואליציה כללה, בין היתר, את סאן, שמאוחר יותר נרכשה על ידי אורקל, דל, HP ויבמ, הגדולה מכולן, שבאותם הימים התבלטה בתמיכה בפיתוח לינוקס, בסכום של שני מיליארד דולר. כעבור כמה שנים, מיקרוסופט היטיבה להבין שאפילו היא, המלכה הבלתי מעורערת דאז של התוכנה, לא תוכל להמשיך לבדה, ומאז, סביבת Windows לפיתוח התרחבה לתמוך גם במערכת ההפעלה מבוססות הג'אווה.

ב-2002 הפיקה אנשים ומחשבים כנס עבור IJUG – איגוד משתמשי הג'אווה בישראל, והשיקה בכך את כנסי הג'אווה השנתיים. בתמונה שלמעלה נראים מנכ"לי הסניפים הישראליים של חברות קואליציית "לא MS" על במת הכנס: משמאל – מאיר ניסנסון, יבמ, שהוביל אותה במשך 16 שנים (בין 1996 ל-2012); אריה אופנר, CA ישראל, שמאז עברה גלגולים רבים וכיום NessPRO מייצגת בארץ את פתרונותיה; משה חורב, מנכ"ל אורקל ישראל במשך 18 שנים (בין 1996 ל-2014); אלי קרן, סאן; ועמירם מרקוס, מנכ"ל BEA, שנרכשה על ידי אורקל.