פודקאסט אנשים ומחשבים: כיצד תיראה העיר החכמה בשנת 2030?

אחד מהדוברים המרכזיים שישתתף בכנס ערים חכמות של אנשים ומחשבים, שייערך ביום ב' בשבוע הבא, יהיה פרופסור איל יניב, ראש מרכז בר אילן לערים חכמות.

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, הוא משיב על השאלה כיצד תיראה העיר העתידית ב-2030, מדבר על המגמות המסתמנות בעולם, האם הקורונה תשנה את המגמות האלו, ומדוע ישראל מצטיינת בפיתוח טכנולוגיות לערים חכמות אבל חלשה ביישום.

פרופסור איל יניב, מהו המרכז לערים חכמות שאתה עומד בראשו, ואיך הוא מתקשר לפעילות האקדמית של בר אילן?
פרופסור יניב: "מרכז בר אילן לערים חכמות הוא אחד ממרכזי האימפקט שפועלים בבר אילן. הרעיון הוא הצורך ליצור מרכזים שבאמצעותם הפעילות האקדמית תתרחב מעבר לקהילה המדעית, ולשתף קהילות נוספות. המרכז הוא למעשה נקודת מפגש של בעלי עניין: אקדמיה, הערים עצמן, ספקי טכנולוגיות, שיחד מחפשים ומיישמים פתרונות לערים חכמות".

מתי הקמת את המרכז ומדוע בעצם?
"אני יזמתי את הקמת המרכז ב-2016. ראשית, כי חדשנות עניינה אותי תמיד, עוד מהתקופה שלפני כניסתי לאקדמיה, כאשר ניהלתי חברות טכנולוגיות. בנוסף, הנושא של עיר חכמה, הנוגע כמעט בכל תחום בחיים,  מרתק בעיניי, והוא רלוונטי יותר מתמיד. אנחנו חיים בעידן שבו מחצית מכלל אוכלוסיית העולם גרה בערים, וזו מגמה שתלך ותגבר בשנים הבאות".

כיצד פועל המרכז?
"במרכז יש צוות של שישה אנשים ועוד 47 חוקרים מכל מחלקות האוניברסיטה, דבר שמאפשר לבצע מחקרים משולבים, כי זה הערך האמיתי של טכנולוגיה, שאינה עומדת בפני עצמה. אנחנו משתפים אצלנו חברות טכנולוגיות ומעמידים לרשותן את הקמפוס שלנו, בשטח של 540 דונם, שזה כמו עיר קטנה. הם עושים פה ניסויים, נפגשים עם חוקרים. כך למשל, כעת מתבצע פה מחקר מעשי של רכבים חכמים שנוסעים בקמפוס, ונבדקים נושאים שקשורים ברמת האמון של המשתמשים ברכב האוטונומי, נושא שיתמודדו איתו בשנים הבאות. ויש עוד הרבה מחקרים שנמצאים בתהליכים. כל אחד מראשי הערים מישראל שחבר במרכז ביקר עם הצוותים שלו, נפגש עם החוקרים, אנחנו מסייעים להם בייעוץ והטמעה.

נושא הרצאתך בכנס הוא עיר חכמה 2030. במה המדובר?
"אני מצייר שני תרחישים, טובים ולא טובים. התרחיש הטוב הוא שמבחינה טכנולוגית אנחנו נמצאים בנקודה מאוד מיוחדת, שבה סדרה גדולה של פיתוחים הבשילו והם זמינים יותר מאשר בעבר, ומאפשרים את שילובם בהרבה מאוד דברים. כמו למשל כל הנושא של בינה מלאכותית, שמוטמעת כיום בכל תחום בחיינו. טכנולוגיה אחרת היא הנושא של תלת-ממד, שמאפשר הדפסת בתים שלמים במדפסת, רובוטיקה, ועוד".

ומה הם התסריטים הלא טובים?
"הדברים הפחות טובים הם בגלל השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה, כשדווקא דור המילניום הוא הפגיע יותר. בגלל הבינה המלאכותית למשל, לא מעט משרות ייעלמו, עד כדי כך שמדברים היום על מעמד חדש בעולם – 'מעמד הפגיעים' בשוק התעסוקה. הטכנולוגיה גם מגדילה פערים במקומות שבהם יש עוני, וכבר כיום קיימים פערים אדירים בין עושר ועוני אדירים. נכון הוא שנושאים אלו הם לכאורה בעיות לאומיות, אבל עוני ופשע קיימים בתחום הערים והן צריכות להתמודד איתו. גם פה יש צד חיובי, כי יש הרבה מחקרים בעולם שהראו כי באזורי עוני בעולם, כמו אפריקה, ילדים שקיבלו מחשבי iPad למשל, למדו קרוא וכתוב תוך זמן קצר – דוגמה איך הטכנולוגיה סייעה לשפר מציאות מסוימת. הטכנולוגיה אינה חיה בפני עצמה, אלא משולבת בתחומים שונים".

היכן ממוקמת ישראל בנושא של ערים חכמות?
"לצערי ישראל אינה במקום טוב. אנחנו מצטיינים בפיתוח טכנולוגיות לתחומי עיר חכמה, אבל היישום אצלנו רחוק לעומת מדינות אחרות. אנחנו לא נוכחים במרבית המדדים שמדרגים ערים חכמות, אפילו לא העיר תל אביב שהיא עיר מתקדמת ומשקיעה המון בעיר חכמה".

מדוע לדעתך זה קורה?
"אני חושב זה עניין של יישום, וניהול כולל. לא מזמן היה דו"ח מבקר המדינה על ערים חכמות, והוא קרא להקים גוף מתכלל אחד שיטפל בנושא של ערים חכמות. יש גם חסמי רגולציה, למשל בתחום של רכב אוטונומי, שבישראל מחמירים יותר, עד כדי כך שזה מקשה על ביצוע ניסויים".

האם הקורונה תשנה את התחזיות האלו שיש להניח שהן נעשו לפני פרוץ המגיפה?
"לדעתי לא. יש דברים שלא ישתנו. המגמות הן אותן מגמות. אלו הם דברים חזקים, שתמיד יהיו ואולי דווקא עכשיו ירוצו מהר יותר, ויש חלק מהם שאי אפשר לעצור. יש טכנולוגיות שיסייעו יותר לתרום לאותם אזורים שזקוקים להם, כך שבסך הכל איני רואה שינוי גדול".