"האתגר: מציאת פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו חיים לצד הקורונה"

"האתגר כעת הוא מציאת פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו חיים לצד הקורונה, זיהוי מוקדי התפרצויות והיערכות לאיתור קבוצות האוכלוסייה שיקבלו את החיסונים", כך אמר ד"ר איתי פסח, מנהל בית החולים לילדים על שם אדמונד ולילי ספרא בשיבא, תל השומר.

ד"ר פסח השתתף בכנס Digital Health של אנשים ומחשבים, שנערך השבוע. בנוסף לתפקידו, ד"ר פסח מוביל תהליכי חדשנות בתחום הבריאות הדיגיטלית, בין היתר במרכז לחדשנות דיגיטלית ARC, שהוקם בשיבא לפני כשנה וחצי.

הוא ציין את העובדה שבית החולים שיבא היה הראשון לקלוט חולי קורונה – מאחר שאליו הגיעו החולים הראשונים, שחולצו מספינת התענוגות שנתקעה ביפן ערב פרוץ המגפה מחוץ לאסיה. "בפועל, יצא שהייתה לנו תקופת הכשרה להתארגן, ולמעשה להמציא את המתודולוגיה כיצד לטפל בחולי קורונה, שאחר כך אומצה על ידי ארגוני הבריאות האחרים בישראל", אמר.

לדברי ד"ר פסח, הקמת מרכז החדשנות ARC במתחם שיבא סייעה להתמודד בצורה קלה יותר עם אתגרי הקורונה, שאיש לא יכול היה להיערך אליהם מבעוד מועד. הוא אמר כי "המרכז מאגד חברות, יזמים ומשקיעים פיננסיים שעוסקים בחדשנות בעולם הרפואה, עם שיתופי פעולה ברחבי העולם. הפעילות בו מהווה תשתית מצוינת לטרנספורמציה הדיגיטלית שמבוצעת בבית החולים, ובסיס למסחור של ידע ותהליכים".

"כמו כן", ציין, "המרכז גם משמש כהאב לתחום הבינה המלאכותית, לפתרונות של רפואה מותאמת אישית, חדר הניתוח של המחר, וטלה רפואה. עם פרוץ המגפה, כל משאבי המרכז הופנו לטיפול בחולים. יצרנו תהליך פשוט של מתן פתרונות מהירים ויעילים לשאלות הקשורות לאתגרי הקורונה, זיהוי בעיות ואפשרות לתת לשטח לעבוד ביעילות ובמהירות".

ד"ר פסח התעכב על שילוב נוסף של הדיגיטל וה-IT בטיפול בחולי הקורונה בבית החולים – חדר הבקרה, שהטכנולוגיה אפשרה לרופאים ולאחיות לבצע רבים מהטיפולים ממנו, ללא מגע פיזי עם המטופלים. כמו כן, החולים קיבלו כלים לבדיקות עצמיות ובוצעו תהליכים שונים של רפואה מרחוק. עוד הוא הציג פתרונות משולבי רובוטיקה, ששולבו בראשונה במחלקה לטיפול נמרץ לחולי קורונה.

אחת מגולות הכותרת בהיערכות של שיבא לקורונה, שאותה ציין ד"ר פסח, היא פתרון שמבוסס בחלקו הגדול על בינה מלאכותית, ומאפשר לנבא את הסיכויים להחמרה ואף להידרדרות של חולי קורונה שמגיעים לבית החולים. בית החולים ביצע ניסוי בטכנולוגיה, שלדברי ד"ר פסח "זכה להצלחה באחוזים גבוהים, ואנחנו שוקלים להרחיב אותו לכל המחלקות".

כך הוקם מוקד הבקרה ל-"אי התיירות הירוק" באילת

משתתף נוסף בכנס היה שימי ארנסט, מנמ"ר בית החולים שיבא. הוא סיפר כיצד עמד בראש מבצע מורכב, שבמסגרתו הוקם בקיבוץ יטבתה, בתוך פחות מ-48 שעות, מרכז הבקרה והבידוק לאורחים שמגיעים לאילת. זאת, בעקבות החלטת הממשלה להפוך את אילת וים המלח ל-"איי תיירות ירוקים", שאליהם יוכלו נופשים להיכנס ולבלות את החופשה שלהם. ההחלטה התקבלה יום קודם לתחילת המבצע, כאשר התברר שאין תשתיות – לא פיזיות ולא טכנולוגיות – כדי ליישם אותה, מאחר שלא ניתן היה לבצע את בדיקות הקורונה, שההחלטה מתנה את ביצוען לצורך הכניסה לעיר הירוקה. מנכ"ל שיבא נענה לפניית הממשלה והודיע כי צוותי בית החולים הם אלה שיקימו את המוקד ביטבתה.

שימי ארנסט, מנמ"ר בית החולים שיבא. צילום: נדב כהן יהונתן

"ההחלטה התקבלה ב-19 בנובמבר", אמר ארנסט. "באותו היום נקראתי למנכ"ל לישיבה דחופה, שבה קיבלנו את ההנחיה להתחיל בפרויקט המורכב הזה". הוא ציין כי בשלב הראשון דובר על כך שהוא והצוות שלו יהיו יועצים, שילוו את תהליך הרישום, הזיהוי, ניהול הבדיקות הקליניות והדיווח למשרד הבריאות, בעוד שאת הפרויקט הייתה אמורה לבצע חברה שעובדת עם בית החולים. אולם, בשלב מוקדם הודיעה אותה חברה שהיא לא מסוגלת להרים פרויקט כזה בלוח זמנים כה קצר – ואז נכנסו ארסנט והצוותים שלו לפעולה.
"בתוך זמן קצר נסענו ליטבתה, שהיא בעצם תחנת עצירה לקפה של הנופשים לפני הכניסה לאילת. גילינו שאין שם תשתיות ליישום החלטת הממשלה והיינו צריכים להקים את הכול מאפס. דאגנו לתקשורת ולמסופים, ויצרנו את תהליך הרישום, הבידוק והמעקב. כל זה זמן קצר לפני תחילת פעילות המלונות והגעת האורחים הראשונים", אמר ארנסט. הצוותים עבדו אל תוך הלילה, הקימו את כל המערכות, הספיקו לישון כמה שעות ובחמש בבוקר התייצבו במוקד הבקרה ביטבתה. "בשבע בבוקר הגיע האורח הראשון, ומאז זה עובד", הוא ציין בסיפוק.