האם אפליקציות מקומיות הן אלה שיאפשרו את החזרה לשגרה?

"הדרך היחידה לחזור לשגרה היא רגולציה ועידוד אפליקציות מקומיות בקניונים, במקומות העבודה ובמוסדות הלימוד. שימוש מוצלח באפליקציות הוא גם אינטרס עליון של הממשלה", כך טוענות חוקרות מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בחוות דעת שהעבירו אמש (ב') ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ צבי האוזר, ולחברי הוועדה.

כותבות המסמך, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, קוראות "למעבר המדינה מתפיסה של ספקית לשירותי ניטור מגעים (מלמעלה למטה) לרגולטור המעודד ומפקח אחר יוזמות מקומיות (מלמטה למעלה)". לדבריהן, "באופן זה, עסק יוכלו להתקשר עם ספקים ולהפוך את סריקת הקודים (QR) או התקנת יישומונים לחלק מתנאי התו הסגול".

חוות הדעת הוגשה לוועדה לפני הדיון שהיא קיימה אתמול בהארכת האיכונים הסלולריים של השב"כ, לאיתור חולי קורונה ואנשים שצריכים לשהות בבידוד. בסופו של הדיון הוחלט להאריך את השימוש באיכונים אלה בשבועיים.

"המגן – כישלון קולוסאלי"

החוקרות מתייחסות להצעה החלופית לאיכוני השב"כ: שימוש במגן 2.0 – גרסה משודרגת של אפליקציית המעקב של משרד הבריאות. הן ערכו סקירה השוואתית שממנה עולה שמפרוץ מגפת הקורונה ועד כה, נתוני ההורדה של אפליקציות מעקב כגון המגן במדינות שונות ברחבי העולם נמוכים במיוחד ועומדים על כ-20% בממוצע. הסיבות העיקריות לכך הן העדר אמון מצד הציבור באמצעים אלה, ובחלק מהמקרים גם בהתמודדות של הממשלות עם הקורונה באופן כללי.

אחוז נמוך מאוד של הורדות. אפליקציית המגן. צילום מסך

את הטמעת, או יותר נכון אי הטמעת, אפליקציית המגן החוקרות מכנות "כישלון קולוסאלי", ומציינות ש- 98% מאלה שכבר הטמיעו את המגן 2.0 הסירו את האפליקציה. הן ממליצות להמשיך את הניסיון לפתח יישומון ממשלתי, לצד חלופות כגון כרטיסים חכמים לאוכלוסיות ללא טלפון חכם – כמו שנעשה בניו-זילנד.

עם זאת, ד"ר שוורץ אלטשולר ועו"ד ארידור הרשקוביץ טוענות ש-"למדינה אין כל אפשרות להצליח בפיתוח טכנולוגיה בתקופה הקרובה, ולכן נדרש שינוי פרדיגמה – מיישומונים מדינתיים ליוזמות מקומיות. ארגונים ומוסדות רבים ברחבי העולם כבר אימצו אפליקציות מקומיות במקומות עבודה, מקומות מסחר, בתי ספר, בתי חולים וקהילות קטנות". "אולם", הזהירו, "השימוש בהן טומן בחובו סכנה, ומרבית האפליקציות, כולל אלה שבשימוש אוניברסיטאות ורשויות מקומיות, משתמשים במידע אישי רגיש באופן לא שקוף".

הכותבות קוראות לחוקק במסגרת חוק הקורונה פרק שיעסוק באפליקציות ובטכנולוגיות לאיתור מגעים ויבטיח שהן יעמדו במספר דרישות סף, תוך קביעת כללי מותר ואסור בחיוב אזרחים, קונים ועובדים להתקינן, הגנה על זכויות המשתמשים והבטחת תאימות ביניהם. עוד הן ממליצות "להפסיק לאלתר את איכוני השב"כ ולהוציא את הדיון ביישומונים אזרחיים מידי ועדת החוץ והביטחון – לוועדת הקורונה. בדיוק כפי שלא ניתן להשתמש בשירות הביטחון ככלי מרכזי לקטיעת שרשראות הדבקה, כך לא ניתן יהיה לעשות זאת באמצעות כלי ריכוזי אחד, דוגמת אפליקציית המגן".

ד"ר שוורץ אלטשולר ועו"ד ארידור הרשקוביץ מסכמות בכתבן כי "10 חודשים לתוך המגיפה מסתבר שיהיה צורך במגוון של דרכים, ממשלתיות ומסחריות, כדי לאפשר למשק לשוב לתפקוד".

מערכת אנשים ומחשבים פנתה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון על מנת לקבל את התייחסותו, אולם זו טרם התקבלה.