הקורונה מערערת את הביטחון התעסוקתי של העובד או המעביד?

המשבר שיצרה המגיפה שינה את מאזן הכוחות בין עובדים ומעסיקיהם, אבל גם הביא לתזוזות שונות במדיניות של כלכלות העולם - אז בעצם מה קורה כעת בעולם התעסוקה? איך ממנפים את המשבר לצורך הצלחה?

22/11/2020 11:42
ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ"ל סינאל. צילום: אלעד גרשגורן

בימים אלו, כאשר קיימים מיליוני מובטלים בעולם, נראה כי נחלש משמעותית כוח המיקוח של העובד וכי הוא עבר לידי המעביד. כך מבינים ארגונים רבים כי כוח המיקוח של העובד כבר לא קיים כבעבר, ומנצלים את המצב לפיטורי עובדים ולשינויים ארגוניים מרחיקי לכת.

מתברר שגם כאן התשובה אינה בצבעי שחור-לבן. עמדת השליט בביטחון התעסוקתי אינדיבידואלית לכל מגזר תעסוקתי, ליכולות העובד ולפונקציה הארגונית אותה הוא ממלא. עובדים שמוכרים כנכס לארגון ובעלי מנעד רחב של יכולות, כמו גם בעלי יכולת להתאים את עצמם למגוון דרישות משתנות בארגון, הינם בעמדת מיקוח מצוינת, אולי אף יותר מבעבר וזאת לנוכח דרישה גבוהה לעובדים עם יכולות גמישות ורכות, אשר יכולים להיטיב את מצבם של ארגונים וחברות בעיתות משבר.

במחקר שפורסם בראשית ימי הקורונה על ידי חברת המחקר והייעוץ Valor, מופו הדאגות העיקריות של העובדים מרחוק, כאשר 27% ענו שהביטחון התעסוקתי או הכנסתם מהווים הדאגה העיקרית הרבה לפני מחלה שלהם או הקרובים להם.

בתוך כך, מעמיקה ההבנה של העובד כי עליו לקחת את את גורלו בידיו ולדאוג לעתידו ולביטחונו התעסוקתי בעצמו, תוך הרחבת מנעד היכולות שלו על מנת להפוך לנכס משמעותי יותר בשוק העבודה התחרותי והתובעני, אשר מתפתח בימים אלו ובפרט בתקופת פוסט הקורונה. כך אנו מוצאים עובדים המחפשים אפיקי קריירה חדשים ומהירים חרף ענפים שכשלו, או עובדים אשר המשיכו לעבוד במקום העבודה שלהם ודואגים להיערך ליום שאחרי, תוך שמירה על התפתחותם המקצועית ורכישת יכולות גמישות ורכות.

על כן, מומלץ למנהלים וארגונים לפני שהם מבססים את קלפי המיקוח שלהם ביחס לעובדיהם, אשר לכאורה מצויים בעמדת מיקוח נמוכה, לא לפעול בחלל ריק ולבצע הערכת מצב זהירה בטרם יקבלו החלטות המשפיעות על עובדיהם, ואשר מתחשבות במכלול הפרמטרים העכשוויים והעתידיים, בראייה אסטרטגית ארוכת הטווח של הארגון. שכן, במידה שלא יעשו כן – עלולים הם למצוא עצמם בסיטואציה כאשר ידם של עובדיהם על העליונה ביום שאחרי.

איך יראה היום שאחריה? הקורונה. אילוסטרציה: BigStock

איך יראה היום שאחריה? הקורונה. אילוסטרציה: BigStock

איך ייראה היום שאחרי בעולם התעסוקה?

הקורונה לימדה את כלכלות העולם שיעור חשוב. כיום, להישען על כלכלת ההיי-טק בלבד ולייצא את רוב מגזר הייצור לסין, נתפש כטעות. קיימת הבנה בינלאומית רחבה לפיה יש לבסס את הכלכלה על ידי הרחבת מגוון מגזרי הפעילות והייצור בבעלות המדינות. כך סביר שבטווח הלא ארוך ייפתחו מקומות עבודה נוספים המיועדים לצווארון הכחול ומאפשרים ייצור מוצרי Low Tech, שעד עתה נחשבו לנחלתה הבלעדית של סין.

בתוך כך, ארה"ב מתכננת ניתוק משמעותי מהתלות בסין, תוך יצירת לובי מתאים בעולם שיימדר את סין ויימנע ממנה להתבסס למעצמה כלכלית וטכנולוגית המחזיקה במידע אישי על רבים מאזרחי העולם,

ובפן המשאב האנושי, גם העובדים וגם המעסיקים מפיקים את הלקחים שלהם.

כך נפגוש יותר עובדים העוסקים בפיתוח אישי ביתר שאת, על מנת להגביר את יכולת המיקוח שלהם וערכם התעסוקתי; עובדים העובדים במספר מקומות במקביל במינונים משתנים, או לפחות שומרים על 'עירנות' תעסוקתית, תוך הקטנת התלות במקום העבודה שלהם. עם גידול שינויים אלו ואחרים, סביר להניח כי הביטחון התעסוקתי יחזור למגרשו של העובד ובגדול.

על מנת להתמודד עם שינויים אלו בשוק התעסוקה, מומלץ למעסיקים לפתח ראייה ארוכת טווח, תוך שהם נותנים מענה ל"בעיות החמות" של העובדים. על המעסיקים להבין כי הנכס העיקרי שלהם הוא העובדים, ודאגה לרווחתם היא הדאגה לשרידות והצלחת הארגון. לשם כך, על המעסיקים להכיר בצורך הבסיסי של העובד שהינו הביטחון התעסוקתי, ולתקשר את המסר שהחברה יציבה ומתמודדת היטב, יחד עם עובדיה, מול אתגרי השעה. כידוע, זמן משבר הינו הזדמנות לנפילה או לצמיחה, ולכן כאשר המעסיקים ישכילו להיות נוכחים עבור העובד, הם יזכו גם בארגון רווחי ויציב לטווח הארוך, וגם בנאמנותו ותרומתו של העובד בהיזון חוזר לארגון הרבה אחרי ימי הקורונה.

הכותב הוא משנה וממלא מקום מנכ"ל סינאל

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אתי

    אני חושבת שגם הארגון צריך לתת מענה לעובדים שלו על ידי העשרה ויצירת תחומים חדשים בקורסים השתלמיות .להשקיע בעובד . לפתח את היכולות שלו הע6בד הוא ההמנוע לצמיחתו של ארגון טוב ומוצלח . כתבה נהדרת ארז שאפו

אירועים קרובים