הפיתוח הזוכה בתכנית 2020 BizTEC: טכנולוגיה חדשנית להאצת גילוי תרופות

אירוע הגמר של תכנית היזמות BizTEC של הטכניון נערך באחרונה, והזוכה בתכנית שהוכרזה היא, בהתאם לרוח התקופה, טכנולוגיה חדשנית להאצת גילוי תרופות. שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי, ונציגי איחוד האמירויות השתתפו לראשונה באירוע הגמר. מאז ייסודה של התכנית ב-2004 גייסו בוגריה יותר מ-750 מיליון דולר.

המשתתפים באירוע, בהם הזוכים, שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי, והנציגים מהאמירויות. צילום מסך

ד"ר גלעד רוזנבלט וד"ר בוריס שמחוביץ, שהשלימו את כל תואריהם בטכניון, הם הזוכים במקום הראשון בתכנית BizTEC לשנת 2020. ההכרזה על זכייתם התקיימה באירוע הגמר שנערך באופן מקוון. השניים פיתחו את LightCode – טכנולוגיה חדשנית המאיצה גילוי תרופות באמצעות זיהוי הפוטנציאל של מולקולות קטנות לשמש בתרופות חדשות.

תכנית היזמות BizTEC מתקיימת כיום במסגרת t-hub – מרכז החדשנות והיזמות בטכניון, בראשות פרופ' עזרי טרזי. התכנית נוסדה בטכניון ב-2004 כדי לטפח יזמים מתחילים המבקשים לפתח טכנולוגיות עמוקות הדורשות שיתוף פעולה בין-תחומי ותשתית מעמיקה של ידע. התכנית מספקת לצוותים המשתתפים ליווי מקצועי צמוד של מנטורים מהאקדמיה והתעשייה. ב-16 שנות קיומה של התכנית גייסו בוגריה, כאמור, מאות מיליוני דולרים, והקימו חברות מצליחות רבות ובהן Houseparty, Breezometer, Via Surgica, Gusto, Augmedics, VocalisHealth ו-Windward.  

"משבר הקורונה הוביל לעשרות מחקרים פורצי דרך בטכניון"

השנה, על אף משבר הקורונה, רשמה התכנית שיא במספר המשתתפים: 110 סטודנטים ובוגרים החלו את התכנית, כ-80% מהם מהטכניון, ואת חצי הגמר עברו כ-30 – רובם סטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון. שיעור הנשים בתכנית גדל ל-28%, והמארגנים מאמינים שמגמה זו תימשך בשנים הבאות.

"משבר הקורונה השיב את המחקר המדעי ואת הטכנולוגיה לקדמת הבמה ולשיח הציבורי", אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, שפתח את האירוע. "משברים מהסוג שאנו חווים כעת מביאים עימם לא רק קשיים אלא גם הזדמנויות וכיוונים חדשים. הם מערערים פרדיגמות ומוציאים את כולנו מאזור הנוחות, זה הזמן ליצירתיות ולחדשנות. אומרים שהצורך הוא אבי ההמצאה, משבר הקורונה הוביל לעשרות מחקרים פורצי דרך בטכניון, שחלקם אף הבשילו תוך חודשים ספורים למסחור טכנולוגי ולהקמת חברות הזנק חדשות".

שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי. צילום: אלעד מלכה

שר המדע והטכנולוגיה, שי, שהתארח באירוע הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון, הוא יזם ומשקיע שפיתח את פלטפורמת היזמים "אצטדיון הסטארט-אפ" ונכלל ברשימת 70 אנשי המופת של ההיי-טק הישראלי. "הייתי אחד המשקיעים הראשונים ב-BizTEC וזה מרגש לראות את ההמשכיות של התכנית ואת ההצלחות של בוגריה", אמר השר. על ההסכם עם איחוד האמירויות אמר שי כי משרדו מקדם שיתופי פעולה עם האמירויות ועם בחריין, וכי הוא מקווה שאלה יובילו לשילוב כוחות בין יזמים מישראל וממדינות אלו.

באירוע נכחו גם נציגים מאיחוד האמירויות ובהם שירקאנת טאקר מרשות החדשנות באיחוד. המשקיע סלים חסן, בוגר אוקספורד וקיימברידג', בירך את הנוכחים ואמר כי "איני זקוק להקדמה לגבי הטכניון. לפני 12 שנים פגשתי יזם ישראלי בלונדון, שהקים את אחת החברות שאני מנהל היום. הוא בוגר הטכניון, אביו לימד פיזיקה בטכניון וגם השותף שלו הוא בוגר הטכניון, כך שאני מכיר את הטכניון היטב. BizTEC היא אחת התכניות הטכנולוגיות הטובות בישראל, והיא נוסדה ב-2004 – השנה שבה ייסדתי את Privity, חברת ייעוץ לקרנות הון סיכון. לכן אנחנו בני אותו גיל".

חסן הציג את חייו בשישה דגלים: פקיסטן, שם נולדו הוריו; פיג'י, שבה הוא עצמו נולד; ניגריה, שבה גדל; בריטניה, שם למד באוקספורד ובקיימברידג'; יפן, המדינה הראשונה שהציעה לו עבודה; ואיחוד האמירויות, שבו הוא עובד כיום. הוא אמר כי "כעת, בעקבות ההתפתחויות האחרונות באזור, נדמה ששני קווים מקבילים נפגשו והובילו לחתימת ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות ב-15 בספטמבר 2020, ואני מקווה שכעת נפתחות אפשרויות חדשות לשיתוף פעולה בינינו ליזמים נוספים שייצאו מ-t-hub, מרכז היזמות בטכניון".

את תכנית BizTEC מנהל אוהד יניב, שגם הנחה את האירוע. לדבריו, "תכנית BizTEC היא יחידה מובחרת במרחב תכניות היזמות בעולם בכלל ובאקוסיסטם הישראלי בפרט. נדיר מאוד שיש הצלחות רבות כל כך שיוצאות מתכנית המיועדת למיזמים בשלבים מוקדמים במיוחד (לעיתים היזמים מגיעים עם רעיון בלבד, ללא מצגת). הסיבות לכך נעוצות בגב החזק שהטכניון יודע להעניק ליזמים בתכנית, בניסיון הרב שהצטבר בעבודה עם מיזמים בשלב early stage (התכנית הינה מהוותיקות בעולם בתחום) וביצירת מסלול מאתגר שמסיימים רק היזמים הנחושים ביותר. זאת ולידציה משמעותית מאוד למשקיעים שרוצים לדעת איפה לשים את כספם".

עוד זוכים ומיזמים שהשתתפו בתכנית

לצד הפיתוח הזוכה, LightCode, הוצגו באירוע הפיתוחים של הקבוצות הבאות:

A-chord (מקום שני) – איתור מוקדם של התפרצות בקרב חולי סכיזופרניה; Harmony (מקום שלישי) – ניטור לביש העוקב אחר רמות ההורמונים בדמן של נשים העוברות תהליך של הפריה חוץ-גופית; FootVibes-  טכנולוגיה לשיקום הליכה; SoundFlow – ניטור שינויים משמעותיים בזרימת הדם בכלי הדם; A- Lectio – ספריית ידע-פתוח המחברת את חברי הקהילה המדעית בפלטפורמה דיגיטלית שמאפשרת להם ליצור ידע ולצרוך ולנהל אותו; EasyLine – טכנולוגיית צנתור חדשה המפחיתה משמעותית את שיעור הכישלונות בניתוחים אלה; Experium – מערכת לבישה המפחיתה את חשיפתם של צוותים רפואיים לנגיפים ולחיידקים הנישאים באוויר; ו-WatchAfter – טכנולוגיה לאיתור אוטומטי של מקרי התעללות בילדים בגנים ובמעונות.

המדע שמאחורי המקום הראשון

הזוכים בפרס הראשון, ד"ר רוזנבלט וד"ר שמחוביץ, פיתחו כאמור את LightCode – טכנולוגיה חדשנית המאיצה גילוי תרופות באמצעות זיהוי הפוטנציאל של מולקולות קטנות לשמש בתרופות חדשות. פיתוח תרופה חדשה אורך כעשור ומצריך השקעה של מיליארדי דולרים. למרות זאת, כ-90% מהתרופות המגיעות לשלבי הפיתוח הקליניים "נופלות" בדרך לשוק. שיעור הכישלונות הגבוה מוביל לכך שההחזר על ההשקעה נמוך ושמחיריהן של תרופות חדשות גבוהים מאוד. מרבית התרופות מבוססות על מולקולות קטנות הנקשרות לחלבונים בגוף. לכן, אחד האתגרים המרכזיים בפיתוח תרופה הוא זיהוי מולקולות שייקשרו באופן הרצוי לאותם חלבונים. הבעיה היא שמספר המולקולות הפוטנציאליות גדול ממספר הכוכבים בשמים, ולכן כדי לאתר מולקולה מתאימה נדרשת לעתים סריקה של כמיליון מולקולות.

בשנים האחרונות הולכת ומתבססת גישה חדשה לגילוי תרופות המבוססת על פרגמנטים (fragment-based drug discovery) – מולקולות קטנות מאוד המשמשות כאבני בניין כימיות, מהן מרכיבים את מולקולת התרופה. גישה זו גורסת כי בחירה נכונה של פרגמנטים תאפשר יצירת מולקולת-תרופה בעלת אחוזי הצלחה גבוהים יותר, תוך חסכון בזמן ועלות. כך התפתח הצורך באפיונם של אותם פרגמנטים וזיהוי פוטנציאל ההיקשרות שלהם לחלבון היעד. אך כיוון שהפרגמנטים קטנים מאוד, ההיקשרות שלהן לחלבון חלשה, וקשה לגילוי. המכשירים העושים זאת כיום נחלקים לאלה המספקים תוצאות בתפוקה גבוהה (הרבה בדיקות בזמן נתון) אך במהימנות מוגבלת, ואלה המספקים תוצאות מדויקות, אך בקצב נמוך (למשל התקני תהודה מגנטית). השילוב בין מהירות ודיוק באותו מכשיר הוא אתגר עצום, שנתקל במכשולים רבים. זה האתגר שהמערכת החדשה פותרת.

מערכת LightCode הזוכה. צילום: יח"צ

הפיתוח של רוזנבלט ושמחוביץ מתבסס על גילויים של גלי אור ייחודיים המתקיימים במבנים ננומטרים. הגילוי, שהושג במסגרת עבודת הדוקטורט של רוזנבלט, הבשיל לכדי מערכת אבטיפוס באמצעות שיתוף הפעולה בין השניים. בעקבות הוכחת היתכנות ראשונית, הם קיבלו סיוע כספי מרשות החדשנות לצורך בניית המערכת, ותרגמו את הישגי המדע הבסיסי לטכנולוגיה ממשית.

שניהם בוגרי טכניון "מלאים". שמחוביץ השלים בטכניון תואר ראשון ושני בפיזיקה, אחריהם עבד בתעשיית המוליכים-למחצה, ותואר שלישי בננוטכנולוגיה בהנחייתו של פרופ' גיא ברטל. רוזנבלט השלים תואר ראשון משולש – הנדסת חשמל, פיזיקה, ומתמטיקה – ותואר שני ושלישי בפקולטה להנדסת חשמל, בהנחייתו של פרופ' מאיר אורנשטיין. השניים נפגשו בתקופת הדוקטורט, שלאחריה החלו לעבוד יחד בקבוצת המחקר של פרופ' אורנשטיין, ופרסמו מאמר בכתב העת היוקרתי Physical Review X.

"הטכניון עיצב את חיי המקצועיים והאינטלקטואליים", אומר רוזנבלט, "והחיבור עם בוריס היה מעולה גם בהיבט המקצועי וגם בקטע האישי – למשל בטיפוס הרים ביחד. עברנו יחד כברת דרך ולמדנו שמהוויכוחים והמחלוקות אפשר ליצור דברים חדשים".

לדברי שמחוביץ, "תכנית BizTEC התלבשה לנו מצוין על התקופה הזאת, כשכבר היינו בעיצומה של הוכחת היתכנות מעשית. התכנית קידמה אותנו המון וסיפקה לנו כלים חשובים מאוד שמסייעים לנו לתרגם את הפיתוח לפלטפורמה עסקית". רוזנבלט ציין כי "המסירות והמחויבות של אוהד יניב לאירוע, ולתכנית בכלל, היו מעל ומעבר, וזה ניכר בהצלחת התכנית".