"נטועים עמוק בישראל ומשלמים לספקים מקומיים כמיליארד שקלים בשנה"

"אנו נטועים עמוק בכלכלה הישראלית, עובדים הרבה עם ספקים מקומיים, בעיקר בפריפריה,בהיקף של מיליארד שקלים בשנה. זה חלק מתפיסת העולם שלנו, שמבוססת על חיבור הכרחי בין ההיי-טק לחברה הישראלית". כך אומר עופר גרינברגר, מנכ"ל חברת אפלייד מטיריאלס. גרינברגר דיבר בשולחן עגול שערכה מערכת אנשים ומחשבים בשיתוף עם IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. הפאנל התקיים בעקבות הקמת שדולת ההיי-טק בכנסת, בראשותו של ח"כ עידן רול (יש עתיד) וביוזמת קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד, ונושאו היה כיצד ההיי-טק יכול לגשר על הפערים החברתיים בישראל. כתבה זו היא השלישית מבין שלוש כתבות מהפאנל. 

גרינברגר: "אפלייד היא חברה בת אמריקנית, אבל מתפקדת כיחידה עסקית עצמאית ומעסיקה כ-2,000 עובדים. אנו נטועים עמוק בכלכלה הישראלית, עובדים הרבה מאוד עם ספקים מקומיים, חלקם בפריפריה, בהיקף של כמיליארד שקל בשנה. זה חלק מתפיסת העולם שלנו, המבוססת על חיבור הכרחי בין ההיי-טק לחברה הישראלית. העובדים שלנו משולבים בקהילה, כאשר הסיסמה שלנו היא 'היי-טק בגובה העיניים'.

"אנחנו לא רוצים להצטייר כאליטה שבאה לעזור להם, אלא להיות חלק מהם ולהיות לצידם. לדעתי זה אחד האתגרים של הפורום שמייצג הנהגה עסקית: להנגיש לכולם את המותג שנקרא היי-טק. לחברות הרב-לאומיות יש תפקיד חשוב. ברור לנו שהניתוק בינינו לבין החברה הישראלית לא יכול להימשך, כי התדמית שלנו היא של בועה. הכל מתחיל בחינוך, והשדולה צריכה להיות חלק ממצפן שיוביל את המגמה, ולא רק את התקציבים".

איפה לדעתך החסמים שמונעים שילוב גדול יותר של המגזרים שאינם היום?

"לדעתי, החסמים הם קודם כל בראש שלנו. אבל צריך לדאוג לכך, שאותם מגזרים, כמו הערבים והחרדים, יגיעו לרמת הכשרה כזו, שתאפשר להם להיות מועמדים. בסופו של דבר, גם אם הנהלה מצליחה להסיר דעות קדומות, ברור שהם לא יכולים לגייס מישהו על חשבון איכות. אני חושב שעד היום נעשה הרבה, אבל יש לנו עוד הרבה עבודה".

"היי-טק זה הציונות החדשה"

גיגי לוי, מנהל שותף בקרן הון סיכון NFX ויזם ותיק: "מניסיוני כמנהל וגם כמשקיע, התחזקה בה ההבנה שהיי-טק זה הציונות החדשה. יש דיון ארוך מדוע יש תובנה שהיי-טק משפיע ברמה הכלכלית, אבל לא נטוע מספיק בחברה הישראלית. ברור שקיים ייצוג נמוך למגזרים שונים. אמנם יש שיפור, אבל יש עדיין הרבה מה לעשות.

גיגי לוי, מנהל שותף בקרן הון סיכון NFX ויזם. צילום: יורם רשף

"מדובר בתהליכים ארוכי טווח, שצריכים להתחיל, כמובן, בחינוך מגיל בית ספר, אחר כך מגיע שלב ההשמה וההכשרה בתוך החברות. בנקודה הזאת אני חייב לציין, שהחברות הרב-לאומיות עושות עבודת קודש כדי להכשיר אנשים טובים, וזה חשוב מאוד.

"ללא ספק יש חשיבות רבה לרמת ההכשרה, וזה לא משנה אם זה ערבי או חרדי ולא משנה מאיפה הוא מגיע. אבל צריך להיות ברור, שכאשר אנחנו עושים מאמצים לשלב אותם, יש לעשות הפרדה בין כאלו שעברו הכשרה מינימלית, שאינה מספיקה, לבין כאלו שעשו את כל המסלול ויש להם את מלוא הפוטנציאל להתקדם. לאלו אנחנו צריכים לעזור".

השלב הבא עידוד היזמויות

"השלב הבא זה עידוד היזמות בקרב אותן אוכלוסיות. יש ארגונים שעוסקים בזה, אחד מהם הוא קמא טק, שמצמיח יזמים במגזר החרדי, וזו הצלחה אדירה. הבוגרים שלהם יושבים במקומות הכי טובים, אבל זה עדיין טיפה בים.

"השלב הבא במימוש המטרה הוא להרחיב את מעגל ההיי-טק בקרב מנהלי הקרנות שמשקיעות בחברות. אצלנו בקרן יש מודעות רבה, וברגע שאנו מזהים חברה שיש לה פוטנציאל בנושא של פער דיגיטלי, אנחנו דואגים שלא יכשילו אותם. ופה יש לארגון שלנו ולשדולה תפקיד מאוד מרכזי".

לכתבה הראשונה לחצו כאן.

לכתבה השנייה לחצו כאן.