המחשוב בעידן הקורונה: לא רק תוכנה

לכאורה, על הנייר, אפשר היה לומר שאנחנו מצויים בעידן התוכנה. לא אחדש כלום אם אכתוב שבחודשים האחרונים, מאז שמשבר הקורונה פרץ לחיינו בסערה, מככבות התוכנות שמאפשרות שיחות ועידה, עבודה מרחוק וכל היבט אחר שניתן לבצע באמצעותו את העבודה בלי להגיע למשרד, או ללמוד בלי לפקוד את ספסלי (שהם כבר מזמן כיסאות) בית הספר. אנשים שבקושי ידעו כיצד לגלוש באינטרנט ולהגיע לאן שהם רוצים מפעילים כיום מפגשי צפייה, יודעים כיצד להעביר חומרים לקהל רחב בו זמנית ומיומנים בהפעלת מערכות שלמות מרחוק. זום היא דוגמה מצוינת לכך.

אבל זה רק לכאורה, כי כל זה לא היה יכול לקרות בלי התרחשות של דבר מאוד משמעותי בשוק החומרה: המחשבים חזרו לשלטון.

רבות דיברו בשנים האחרונות על כך שהסמארטפונים הופכים למחשבים של ימינו, בזכות הניידות שלהם. כמעט כל מי שמחזיק אתר אינטרנט יודע שהרבה מאוד גולשים, אם לא רובם המכריע, גולשים בו באמצעות הטלפון שלהם. רבים כלל לא טרחו לשדרג את המחשבים שלהם, והמכירות זחלו עד פרוץ הקורונה.

ברמה מסוימת זה נכון, אבל כמו שרבים ממנהלי המחשוב בארגונים חוו על בשרם, הם ממש לא יכולים להחליף את המחשבים – ומי שחשב אחרת, ולא מעט מאלה שהחליטו לקנות מחשבים חדשים לארגוניהם לאחר היסוס לא מצאו כאלה בחודשים האחרונים, כי כל היצרניות לא הצליחו לעמוד בביקוש המטורף, שהזניק את המכירות לשמיים.

הסיבה לכך היא שבשורה התחתונה, נחמד לבצע שיחה עם עוד שניים-שלושה אנשים במבט על מסך הטלפון, אבל בואו נראה אתכם משתמשים בסמארטפון לשיחת ועידה עם 50 איש, או נוכחים בכנס וירטואלי שבו, למשך שעה, שעתיים או שלוש אתם צריכים להיות צמודים למסך בגודל שבקושי מדגדג מסך של מחשב נייד. ואם עובדים מרחוק, למה לעשות את זה עם מקלדת וירטואלית, ואיך באמת לפתוח כמה תוכנות זו לצד זו על אותו מסך בטלפון – חכם וגדול ככל שיהיה?

אז כן, זום וחברותיה נהנות מפריחה עצומה מאז תחילת עידן הקורונה, אבל בלי המחשבים שיתמכו בהן ויספקו להן פלטפורמה מאוד שימושית, זה כנראה לא היה קורה – לא ברמה העסקית, לא בבתי הספר ואפילו לא בבתים. סדר הפסח וארוחת ראש השנה שרבים מאתנו ניהלו עם המשפחה הם דוגמאות טובות לכך.

ההתעוררות של אינטל ו-AMD

יצרניות המחשבים לא עמדו בביקוש הגואה, ועדיין לא עומדות בו לחלוטין, מאותן הסיבות שתעשיות רבות לא מצליחות לייצר את מה שהן רוצות: בימים אלה של משבר בריאותי, הרבה יותר קשה להעביר משלוחים מצד אחד של הגלובוס לאחר ולכן, קשה יותר לייצר מוצרים סופיים. אבל במקרה של המחשבים זה נובע גם מדברים שצצו עוד לפני המגיפה: בעיות אספקה של מעבדים מצד אינטל, כש-AMD לא ממש מצליחה למלא את החסר.

אלא שהעלייה במכירות, בעיקר של הלפטופים – כאמור, בגלל הצורך לעבוד מהבית, ללמוד מרחוק ולנהל שיחות זום עם המשפחה או החברים – הובילה להתעוררות של שתי יצרניות המעבדים הגדולות. זה התחיל עם יותר ויותר דגמים שמבוססים על מעבדי ה-Zen של AMD בדור הרביעי והמשיך עם מעבדי ה-Core מהדור ה-11 של אינטל, שלא יכולה להרשות לעצמה להפסיד את השליטה בשוק המעבדים למחשבים ניידים. כצרכני קצה, התחרות הזו רק יכולה להועיל לנו, וכבר מועילה, בדמות עוד ועוד תכונות שמשובצות לתוך המעבדים.

עוד מהלך שאינטל ביצעה בחודשים האחרונים הוא כניסה לתחום יחסית חדש מבחינתה עם השבבים הגרפיים Xe. זו פעם ראשונה שהיא מצטיירת כמי שיכולה לתת מאבק ל-Nvidia ו-AMD בתחום הזה של כרטיסי תצוגה, וברמות הגבוהות במיוחד. זאת, בין היתר משום שהכרטיסים הללו משמשים את תחום המחשוב עתיר הביצועים לחישובי לימוד מכונה ובינה מלאכותית ברמות הגבוהות ביותר של המחקר והמדע. זהו עוד היבט מעניין של השוק שהתעורר באחרונה ויכול להועיל בכל הרמות, כולל הצרכנית.

מהצד השני: הסמארטפונים בירידה

במקביל לעלייה במכירות המחשבים, יש ירידה משמעותית מאוד במכירות הטלפונים הניידים, מה שאומר שפסי הייצור של המעבדים לעולם הזה מתחילים להתרוקן. במקרה של סמסונג, שבנתה עבור עצמה עוד מפעל לייצור מעבדים, זה אומר שיש קיבולת פנויה לקבל עבודות מבחוץ. מדובר בעוד תחום שהתחרות בו התחזקה לאחרונה, ועל אף ש-TSMC עדיין שולטת בו, סמסונג נוטשת עיניים במטרה להגדיל את נתח השוק שלה. החברה הדרום קוריאנית זכתה לחוזים מעניינים שכוללים, לפי הדיווחים, את מעבדי ה-PowerPC החדשים של יבמ ואת מעבדי הדגל מהדור הבא של קוואלקום.

זה לא אומר ש-TSMC אמורה להתחיל להסתכל לאחור: לזכותה רשום החידוש הכי מעניין בתחום המעבדים בחודשים האחרונים – ייצור ראשון של מעבדים בליתוגרפיה של 5 ננו-מטר. אפל כבר הזמינה מ-TSMC מעבדים בליתוגרפיה האמורה – מעבדי ה-A14 שלה, ששובצו במחשבי ה-iPad Air החדשים של החברה. לפי אפל, ה-A14 מכיל פי 1.4 טרנזיסטורים לעומת המעבד הקודם, A13, שיוצר ב-7 ננו-מטר. בסך הכול, מדובר ב-11.8 מיליארד טרנזיסטורים במעבד אחד – נתון מדהים איך שלא מסתכלים עליו.

למרות כל הדברים הללו, אנחנו נמצאים בתקופה של התפתחות, ולא של מהפיכה, בשוק החומרה. מאז הקורונה לא קרה משהו שהוא ממש פורץ דרך, ואולי אף ההיפך – נראית האטה, לדוגמה, במעבדים לרכב אוטונומי או בתחום מתקדם יותר כמו מחשוב קוונטי, מאחר שמשאבים הופנו לתחומים אחרים. אבל אנחנו מתרגלים לנורמלי החדש, ויכול להיות שהפריצה הבאה נמצאת ממש מעבר לפינה. מי יודע, אולי אחרי הסגר.