איך עושים עסקים עם מדינות המפרץ? הניסיון של אברהם לולו אסף

יו"ר קבוצת אמנת מספר על מה שעבר עליו בתחום העסקי כששהה בשנות ה-70, במשך כעשור, באיראן - שכנתה של הידידה החדשה שלנו, איחוד האמירויות ● החלק השני של הפאנל שערכה אנשים ומחשבים בעקבות הסכם השלום

אברהם (לולו) אסף, יו"ר קבוצת אמנת. צילום: יח"צ

הסכם הנורמליזציה, או השלום, שנחתם בשבוע שעבר בין ישראל לאיחוד האמירויות וההסכם העקרוני עם בחריין נתפסים בין ההזדמנויות הגדולות שנפתחו בשנים האחרונות בפני הכלכלה הישראלית בכלל וההיי-טק בפרט. יחסים בין ישראל לאמירויות אמנם קיימים כבר שנים רבות מתחת לפני השטח, ויש חברות ישראליות שפועלות שם יותר מ-15 שנים, אבל הוצאתם לאור מביאה עימה הזדמנויות נוספות והגעתן של עוד חברות מהארץ למדינה במפרץ הפרסי – ולהיפך.

פאנל מיוחד של אנשים ומחשבים, שהחלק הראשון של סיקורו פורסם אתמול (ד'), ריכז כמה מומחים, שדיברו על הדרכים כיצד לשתף פעולה עם מדינות אלה, בעיקר ברמות התרבותית והעסקית

אחד המשתתפים בפאנל היה אברהם לולו אסף, מוותיקי הענף ויו"ר קבוצת אמנת. הוא ציין כי "ההסכם עם איחוד האמירויות גרם לי להתרגשות מיוחדת, לא רק בגלל החשיבות הגדולה שלו לכלכלה הישראלית אלא גם בגלל זיכרונות אישיים שלי, בני כמעט 40 שנים. אמנם לא הייתי באמירויות, אבל ביליתי כמעט עשור מחיי במדינה קרובה מאוד". אסף סיפר כי בשנות ה-70' הוא שהה באיראן, בתקופה שלפני המהפכה האסלאמית, כשהיו לישראל יחסים מסחריים וכלכליים איתה.

"כבר אז הבנתי שיש במדינות אלה רצון עז לשתף פעולה איתנו בכל התחומים", סיפר אסף. "גם בהמשך, היו מספר הזדמנויות עסקיות שבהן נדונו מיזמים ברשות הפלסטינית ובמדינות אחרות במזרח התיכון. למרבה הצער, היוזמות האלה לא יצאו לפועל, אבל הרצון לעבוד איתנו עדיין קיים". יוזמה שלדבריו ייתכן שתתקדם "נולדה ב-2018 והיה מעורב בה איש העסקים אל מסרי, שהקים את העיר החכמה בדובאי, אבל גם היא טרם הבשילה".

הוא ציין כי לפני שבאים לעשות עסקים עם גורמים במדינות המפרץ בכלל ובאיחוד האמירויות בפרט, יש לדעת איך עובדים איתם – הן ברמה האישית והן ברמה העסקית.

רונן זרצקי, יו"ר פורום C3. צילום: ניב קנטור

רונן זרצקי, יו"ר פורום C3. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

דובר נוסף בפאנל היה המנחה, רונן זרצקי, לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט וכיום יו"ר פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים. הוא דיבר על הכנס שיתקיים בדובאי בחודש מרץ הקרוב, בהפקת אנשים ומחשבים, בהשתתפות אנשי מקצוע בכירים בעולם הטכנולוגיה. "חלק גדול מהכנס יוקדש ללימוד ולהבנה של הצרכים שלהם, וגם לספר להם איך קהילת המנמ"רים בארץ יכולה לסייע להם".

"קהילת המנמ"רים יכולה לבנות גשר מדהים עם המקבילים באיחוד האמירויות ולקדם שיתופי פעולה רבים – בטרנספורמציה הדיגיטלית ובנושאים נוספים, שבהם הם לא פחות טובים מאיתנו", אמר זרצקי. הוא ציין כי "המפתח להצלחה שם הוא שנסגל לעצמנו צניעות, לבוא לשם אחרי שעשינו שיעורי בית, ולא לנפנף וליצור רושם שאנחנו יודעים הכול. זה לא מתקבל שם".

סרג'יו ויניצקי, נציג מרכז הירידים FIRA ברצלונה בישראל. צילום: פלי הנמר

סרג'יו ויניצקי, נציג מרכז הירידים FIRA ברצלונה בישראל. צילום: פלי הנמר צילום: פלי הנמר

סרג'יו ויניצקי, הנציג בישראל של מרכז הירידים FIRA בברצלונה, המוביל את ההשתתפות של גורמים מהארץ בתערוכת הערים החכמות הבינלאומית שנערכת שם מדי שנה, אמר שדובאי משקיעה משאבים רבים בנושא העיר החכמה. הוא ציין שבמכון הישראלי לערים חכמות, שהוא שותף להקמתו, כבר נערכים לקראת השתתפות בתערוכת ערים חכמות שתתקיים שם בינואר הקרוב. לדבריו, במכון נעשו לא מעט מחקרים ובדיקות כדי ללמוד את הנושא, כולל שיתופי פעולה עם האקדמיה באמירויות, שלדבריו היא ברמה גבוהה מאוד, ומביעה רצון לשתף פעולה עם האקדמיה הישראלית.

ויניצקי דיבר על שיתופי פעולה אפשריים של גורמים משתי המדינות בתחומים אחרים. "יש לנו יתרון עצום בתחום הבריאות – הן בבריאות הדיגיטלית והן ברמת בתי החולים שלנו, בתיירות הרפואית ועוד. תחומים נוספים הם פינטק, פוד טק והבינה המלאכותית, שמאוד חזקה שם, מאחר שזאת מדינה ריכוזית, שבה הממשלה יודעת הכול על כל אחד, והתחום הזה נותן פתרונות לכך".

לסיום הוא אמר כי "חשוב לדעת שישראל אינה המדינה היחידה שממנה מגיעים לאמירויות כדי לעשות עסקים, וחייבים לדעת בדיוק איך לסייע להם, באיזה תחום, כי בסופו של דבר, תפסת מרובה – לא תפסת".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. רני רוגל

    לולו אסף ואין זורקים אותי לשנות ה- 70 של המאה הקודמת. אמנת זכתה בפרויקט מחשוב ארכיון הנייר של מנהל מקרקעי ישראל, ואני כסטודנט התקבלתי לצוות מעבירי פולדיו נייר של הלקוחות לטופס בפורמט ניתן להקלדה. זוכר תקופה זאת כרווחית מאוד לאור שיטת חישוב ההכנסה והחריצות שהייתה לי אז. מי שהוביל את הפרויקט בירושלים היה בלור שלצערי איני זוכר את שמו, שחזר ממספר שנים באירן ומעת לעת סיפר מחוויותי, ככל שהיה יכול לספר. אז הצלחה ללולו ואנשיו גם בטריטריות הנוספות

אירועים קרובים