מספר מחשבות על הייחודיות של הנתונים כנכס ארגוני בעידן הדיגיטלי

חלק א'

אין חולק על כך שנתונים מהווים משאב חשוב להצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית של ארגונים. העידן הדיגיטלי מאופיין בהתפוצצות היקף הנתונים, עם ריבוי הסנסורים והמכשירים החכמים, השימוש ברשתות חברתיות, התפוצה הגדולה של מכשירי מובייל, השימוש באתרי אינטרנט ועוד. כל אלה, יחד עם הופעת יישומים ומודלים עסקיים חדשניים המבוססים על נתונים, הביאו למודעות הולכת וגוברת בדבר חשיבות הנתונים בארגון הדיגיטלי. אמירות כגון "הנתונים הם הנפט של העידן החדש", "הנתונים כנכס – Information as an Asset", "ארגון מונע נתונים – Data Driven Organization" ועוד, הפכו לשגרה.

ברצוני לחדד את המאפיינים הייחודיים של הנתונים כנכס, ולהדגיש את החשיבות של המיקוד בערך שניתן להפיק מהנתונים, כשיטה לקביעת עדיפויות ותכניות עבודה בתחום הנתונים.

נתונים – נכס בעל ערך חבוי

שאלה מרתקת היא מהו הערך של הנתונים? באופן מפתיע מתברר כי הנתונים עצמם חסרי ערך. הערך שלהם נובע מיכולת של הארגונים לעשות בהם שימוש חכם ליצירת יתרון תחרותי. הערך של הנתונים הוא למעשה ערך חבוי (Latent Value) ונובע מהפוטנציאל שלהם. לדוגמה, מאגר נתוני הרכישות של לקוחות כעומד בפני עצמו הוא חסר ערך. הערך יופק ויצוף אם הארגון ישתמש בהם למשל לפיתוח מנוע המלצות חכם שישלח ללקוחות קופונים, הנחות ומבצעים רלוונטיים בעבורם, להגברת הרכישות שלהם, או לפיתוח מודלים חכמים לחיזוי ושיפור שרשרת האספקה וניהול המלאי בחנויות, או ליישום תהליכי קבלת החלטות חכמים, ועוד. כפי שניתן לראות, אותם נתונים יכולים לשמש לפיתוח מודלים שונים (Data Reuse), ומודלים אלה הם שיביאו את הערך לארגון. שימושים כאלה הם שמציפים את הערך החבוי בנתונים.

להפיק מהנתונים ערך. ביג דטה. אילוסטרציה: BigStock

מה הופך את הנתונים לנכס בעל מאפיינים ייחודיים?

אחד האנשים שכותב על נושא זה הוא ביל שמרזו, מנהל החדשנות בחברת היטאצ'י ונטרה (Hitachi Vantara) ומרצה בביה"ס לניהול באוניברסיטת סן פרנסיסקו. הוא חיבר מספר ספרים בתחומי אנליטיקה וביג דטה, ומלמד את הקורס הפופולרי Big Data MBA. מומלץ לקרוא את הבלוג שלו ולעקוב אחריו בלינקדאין (Linkedin) וברשתות חברתיות נוספות.

נכסים קלאסיים, כגון מכונות, בניינים, מכוניות ועוד, רשומים במאזנים ובדו"חות פיננסיים ומאבדים מערכם במהלך הזמן, ולכן מפחיתים את ערכם החשבונאי. לעומתם, הנתונים מתנהגים בצורה שונה. בתרשים הזה ניתן לראות 3 גרפים להמחשת השוני.

1. העלות השולית הולכת ופוחתת: העלות השולית של שימוש באנליטיקה ונתונים הולכת ופוחתת ככל שמשתמשים בנתונים יותר.
2. הערך הכלכלי של הנתונים גדל: ככל שמפתחים מודלים נוספים על בסיס אותם נתונים, הערך הכלכלי של הנתונים גדל.
3. הערך הכללי מואץ: ככל שיותר נתונים נצברים וככל שמפתחים מודלים חכמים לחיזוי (למשל באמצעות AI/ML), הערך הכלכלי של הנתונים מואץ.

יוצא מזה שאלה מאפיינים ייחודיים לנתונים, והם אינם קיימים בנכסים הקלאסיים של הארגון. הנתונים אינם מתבלים ומאבדים מערכם ככל שהשימוש בהם גובר, אותם נתונים יכולים לשמש בסיס לאין ספור ניתוחים ומודלים וככל שנצבור יותר נתונים, המודלים יהפכו ליותר חכמים. לדוגמה, ככל שלנטפליקס (Netflix) יש יותר לקוחות הצופים בתכנים רבים יותר, היכולת שלה לבנות אלגוריתמים חכמים יותר להמלצות ללקוחות ולחיזוי של סוגי התכנים שכדאי לייצר, הולכת וגדלה.

גרפים אלה יכולים להסביר חלק מההצלחה העצומה של ארגונים כגון: גוגל (Google), אמזון (Amazon), פייסבוק (Facebook), אפל (Apple) ועוד. הם הצליחו להפוך את מאגרי הנתונים הענקיים שלהם לזרם של הכנסות (Monetizing the Data), לא בעקבות מכירת הנתונים לאחרים, אלא בגלל ההבנה כיצד להפיק ערך מהנתונים שהם צוברים.

*החלק השני של המאמר יפורסם מחר (ה')

הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital