סייבר בשנת תש"ף: עטוף בקורונה

"האירוע המשמעותי בשנה שחלפה הוא בלא ספק מגיפת הקורונה, שהשפיעה על אוכלוסיית העולם ושינתה את אורח חיינו בכל התחומים. בעסקים, הקורונה האיצה שתי תופעות בממדים עצומים: המעבר לעבודה מהבית ושימוש בענן, וביטול המושג 'קבלת קהל' והעברתו למרחב הווירטואלי", כך אמר ד"ר אורן איתן, מייסד ומנכ"ל אודיקס (odix).

ד"ר אורן איתן, מנכ"ל אודיקס. צילום: תומר שלום

"שתי תופעות אלו העצימו את הדיגיטציה של תהליכים שונים, ובמקביל האיצו את המגוון והאינטנסיביות של מתקפות הסייבר. לצערנו, ההאקרים לא הפגינו סולידריות ואמפתיה, אלא להיפך – ניצלו את התרחבות מרחבי התקיפה הווירטואליים ויצרו לעצמם הזדמנויות חדשות לפשעי סייבר מתוחכמים בחסות המגמות הללו". הוא ציין, כי "העלייה בכמות מתקפות הכופרה מאז פרוץ המגיפה הביאה למסקנה, כי עכשיו, יותר מתמיד, לעסקים אין זמן ומשאבים לפרויקטי הטמעה ארוכים של מערכות אבטחת מידע. התגובה של תעשיית הסייבר לקורונה צריכה להתמקד בהנגשת פתרונות הגנה מתקדמים לקהל רחב יותר – ובצורה מהירה".

כוכבית אלמגור, מנהלת מרכז הפיתוח של מק'אפי בישראל. צילום: אילון יחיאל

כוכבית אלמגור, מנהלת מרכז הפיתוח של מק'אפי (McAfee) בישראל, אמרה, כי "הקורונה פרצה וטלטלה את כל תחומי חיינו, כולל את תחום הסייבר. הדבר נכון גם בצד האיומים שהשתנו בהתאם לנגיף, וגם בצד הפתרונות שהציע השוק וצעדי התגובה לאיומים שנקטו הארגונים". לדבריה, "בתחילת השנה ראינו את מגמת המעבר לענן ממשיכה להתחזק במתינות. מתקפות כופרה הפכו השנה לאיום ממשי ביותר עבור ארגונים מכל גודל וסוג. בחודשים האחרונים היינו עדים לכמה מתקפות כופרה שהסבו נזק לחברות בולטות בישראל ובעולם. ככל שנגיף הקורונה התפשט והשתלט על השיח ברשתות ובאתרי החדשות – כך התרבו ניסיונות התקיפה של האקרים, שניצלו את מילות המפתח הקשורות לקורונה כמלכודת להדבקה בנוזקות ולביצוע מתקפות מתוחכמות". היא ציינה, כי "העבודה מהבית והאצת המעבר לענן הפכו את אבטחת המידע בענן לקריטית ביום אחד. כתוצאה מכך החל 'תור הזהב' של ה-DLP, ואנו נמצאים ממש בשיאו".

דוריה גלעם, ראש צוות תקיפה ב-2BSeucre. צילום: יח"צ

דוריה גלעם, ראש צוות תקיפה ב-2BSecure מבית מטריקס, אמר, כי "תש"פ תיזכר לדורות אולי בגלל הקורונה, אך בראייה לטווח הרחוק זה יהיה בזכות הקורונה. המגיפה הביאה עימה הרבה מאוד שינויים באורח החיים שלנו, שאמנם נכפו עלינו, אבל קידמו אותנו טכנולוגית. הקורונה דחפה לקניות אונליין – דבר שמייד משך את תשומת ליבם של ההאקרים. באותה התקופה זיהינו עשרות רבות של מתקפות שמכוונות על רוכשים ברשת". שינוי מבורך נוסף, ציין, "הוא שהרבה ארגונים, בעיקר שמרניים, הבינו שעליהם להנגיש את שירותיהם ברשת. המעבר לשירות דיגיטלי ופתיחת הרשת הארגונית לעובדים מבתיהם הגבירו משמעותית את האיום על הגנות הרשת של החברה. באמצעות מחלקת התקיפה ביצענו בחודשים האחרונים מאות מבדקי חדירה ללקוחות".

דורון כחילה, מנהל פעילות סופוס בישראל וברשות הפלסטינית. צילום: יח"צ

דורון כחילה, מנהל סופוס ישראל, אמר, כי "אופק האיומים נחשב היום יציב יחסית ברמה הגלובלית, כולל במזרח התיכון. האיומים, שנותרו קבועים בשנים האחרונות כללו תוקפים בגיבוי מדינה, ארגוני פשיעה בעלי מיומנויות גבוהות וקבוצות ובודדים בעלי יכולות נמוכות, המנצלים הזדמנויות בשטח. תוקפים בגיבוי מדינה הם הכי קשים להתמודדות: הם מיומנים ביותר, בעלי סבלנות אינסופית ונהנים ממשאבים בלתי מוגבלים. קבוצת תוקפים של ארגוני פשע מונעת בעיקר ממניעים פיננסיים, ואחראית לרוב האיומים שבהם אנו נתקלים. אלה מיומנים מאוד וזוכים למימון נדיב, ונמצאים בחיפוש מתמיד אחר הצעד הבא שיביא להפלת מנגנוני ההגנה שלנו – האנושיים והטכנולוגיים. הם מפעילים בוטנטים ואחראים לרוב הנוזקות שבשטח. העבריינים הקטנים, בעלי המיומנות הנמוכה, מייצרים את יתר הרעש והסחות הדעת באופק האיומים. הם מסתמכים בעיקר על אוטומציה וכלים מיושנים, משומשים יתר על המידה, הניתנים לזיהוי בקלות".