סביבת העבודה בעידן הקורונה: האתגרים של מנהלי משאבי האנוש

עולם התעסוקה עובר בעידן הקורונה שינויים משמעותיים, שלא לומר מהפכה, שעדיין קשה להעריך את מלוא השפעותיה. סקר שפורסם היום (ב') מראה שיותר ממחצית הלא מועסקים בישראל, בין אם הם בחל"ת או שפוטרו, פסימיים ביותר לגבי הסיכוי שלהם לחזור למעגל העבודה בשנה הקרובה. סקר אחר, שנעשה בקרב מעסיקים, מעלה כי רק 20% מהם סבורים שיקלטו עובדים בשנה הקרובה. אחוז גדול של מעסיקים הודיע שאין סיכוי שיחזיר את העובדים שלו למשרה מלאה.

אחד השינויים הבולטים שהקורונה הביאה אתה הוא המעבר המסיבי של ארגונים לעבודה מהבית או לסביבה היברידית – שחלק מכוח האדם שלהם עובד חלק או כל הזמן מרחוק. המציאות הזו מעמידה הן את המעסיקים והן את העובדים בפני ים של אתגרים, שמגדילים את חוסר הוודאות. זאת, מפני שהן ברמה הטכנולוגית והן ברמה החוקית, כולל בכל הנוגע ליחסי עובד-מעביד, עדיין לא נמצא פתרון מלא לאתגר של ניהול ארגון שעובדיו לא נמצאים ביחד כל הזמן.

איך מנהלי ה-HR יכולים להתמודד עם האתגרים?

האתגרים האלה נופלים לפתחם של מנהלי משאבי האנוש, שאם לפני הקורונה הם עסקו בגיוס עובדים ובנושאי רווחה, כיום הם הפכו לאחד הגורמים הבולטים שצריכים לאפשר את המשך העבודה השוטפת ולאור תקנות הקורונה, גם את העבודה הבטוחה של העובדים.

מחקר שערכה גרטנר מיפה את האתגרים והפתרונות שיש למנהלי משאבי האנוש בימים אלה. עולה ממנו שכמעט מחצית – 48% – מהעובדים יעבדו מרחוק לפחות בחלק מהזמן גם בימים שאחרי הקורונה, לעומת 30% לפני המגיפה. זה הבסיס לאתגרים המרכזיים של מנהלי משאבי האנוש, שהם גם בין האתגרים המרכזיים של המנכ"לים – כיצד לא מאבדים את היתרון של עבודת צוות גם כשלא כולם נמצאים ביחד, איך מפקחים על שעות ואיכות העבודה של העובדים, וכיצד מעריכים אותם באופן כללי גם בעידן של העבודה מרחוק.

עוד אתגר הוא ההכרח לענות על הפער שבין הפיטורים והחל"תים לצורך של כל ארגון לבצע את המשימות העומדות בפניו. בהקשר זה מראה המחקר כי ארגונים צמצמו את פנייתם למיקור-חוץ ונוטים יותר לגייס עובדים במשרה חלקית או פרילנסרים.

נושא בולט נוסף שגרטנר מתעסקת בו במחקר הוא הצורך שמעלה הקורונה בפני המעסיקים לתת את דעתם לרווחה של העובדים – הכלכלית והנפשית כאחד. זה מתקשר בעיקר לחוסר הוודאות הכלכלית שרבים מאתנו, אם לא רוב הציבור, חווים, אך גם לשינויים במקצועות ובתפקידים, להיעלמותם של מקצועות מסוימים ולעלייתם של אחרים. המגמה הזאת אמנם החלה לפני הקורונה, אך התגברה עם התפרצות המשבר.

נקודה שחוזרת על עצמה בסקר, בהקשר זה ובכלל, היא האנושיות, החמלה והיחס לעובד, גם ואולי מאחר שהוא מרוחק. יש תחזיות שאומרות שאחרי עידן הקורונה, עובדים ישפטו את המעסיקים שלהם על פי היחס שנתנו להם בתקופת המשבר.

כנס המשרד החדש

האתגרים הגלובליים האלו משפיעים, מטבע הדברים, גם על ישראל. אלה מהם שעוסקים במעבר לעבודה מהבית ובמשרד החדש, שמושפע מכך מאוד, יידונו בכנס The New Office של אנשים ומחשבים, שיתקיים ביום ד', ה-23 בספטמבר – באופן וירטואלי, כמובן. האירוע יעסוק באתגרים שמביאים אתו המשרד החדש, המעבר המסיבי לעבודה מהבית וניהול הארגון על רקע זה. במרכז המפגש ייערך פאנל של מנהלות משאבי אנוש מחברות מובילות במשק כמו אינטל, אפספלייר וצ'ק פוינט, וכן מנהלים בכירים ממגזרים שונים – התעשייה, המלונאות, המגזר הציבורי ועוד.

כמו כן, יוצגו בכנס פתרונות טכנולוגיים של חברות טק גדולות, שמסייעות לארגונים לנהל ולנתב טוב יותר את העובדים. היבט נוסף שיידון במהלכו הוא הרגולציה והצורך ברביזיה רחבה בחוקי העבודה, כדי להתאים את עצמם לסביבת העבודה החדשה.

השורה התחתונה: המגיפה הכלכלית, שנוצרה בעקבות המגיפה הבריאותית, לא תיעלם כשימצאו חיסון לנגיף. עולם התעסוקה נמצא בעיצומה של מהפיכה אבל גם לאחר השינויים הטקטוניים, העולם הזה ימשיך להישען על הגורם האנושי, ועל השיתוף וההכלה בין העובדים, המעסיקים והלקוחות.