כיצד הקורונה תשפיע על תקציבי ה-IT של הממשלות?

משבר הקורונה גרם לשינויים מהירים בסדרי העדיפויות של ארגוני ה-IT הממשלתיים והציבוריים. המעבר לעבודה מהבית והצורך בהמשך מתן השירותים לתושבים בכל המדינות האיצו בבת אחת תהליכי דיגיטציה, אוטומציה וממשל מקוון ברחבי העולם, כולל בישראל.

המנמ"רים בגופים הממשלתיים והציבוריים משקיעים כיום את רוב זמנם בתכנון הפעילות לשנה הבאה, שכמובן תלויה בתקציבים. הנעלם הגדול הוא עד כמה השפיעה ועוד תשפיע הקורונה על היקף התקציבים שהממשלות יהיו מוכנות להשקיע בתקשוב הממשלתי. המענה לחוסר הוודאות הזה תלוי בחוסר ודאות גדול עוד יותר, ובעצם הכי גדול – לגבי המשך התפשטות הנגיף ומה יהיו ההשלכות שלו בהמשך על חיינו.

התחזית: ירידה מינורית

חברת המחקר גרטנר פרסמה לפני כמה ימים הערכה שלפיה תקציבי ה-IT בממשלות וגופים ציבוריים יקטנו בסיכומה של השנה הנוכחית רק ב-0.6% ויגיעו ל-438 מיליארד דולר, ושמגמה זו לא תשתנה בתקציב 2021. עוד צוין במחקר כי הוצאות ה- IT הממשלתיות הגלובליות יהוו 16% מכלל הוצאות ה-IT הארגוניות בכל ענפי התעשייה, שצפויות להסתכם ב-2020 ב-2.7 טריליון דולר – ירידה של 8% משנה לשנה.

מהנתונים הללו עולה שהממשלות לא ימהרו לקצץ בתקציבי ה-IT, על אף שרוב המדינות שהן מושלות עליהן נקלעו למשבר כלכלי חמור ביותר בעקבות הקורונה, והגירעונות התקציביים הולכים ותופחים. זאת, בעוד שההשקעות בתחומים אחרים צפויות לקטון.

האנליסטים של גרטנר מסבירים את התחזית לאי פגיעה בתקציבי ה-IT בשתי סיבות עיקריות: סיבה אחת היא שממשלות הפנימו את המרכזיות של טכנולוגיות המידע ביכולת שלהן להבטיח רציפות בשירותים לאזרחים, שמהווה חלק מהרציפות התפקודית של כל המדינה. כחלק מזה, הן הבינו שיש להמשיך תהליכים שכבר החלו, גם מחשוביים, כדי להיות מוכנות למשבר נוסף נוסח הקורונה.

הסיבה השנייה היא שפעילות ה-IT הממשלתית הייתה תמיד גורם דומיננטי להנעת הפעילות בענף ההיי-טק ובמשק בכלל. לכן, ניתן לראות שממשלות בעולם משקיעות כעת הרבה יותר בשירותים ציבוריים דיגיטליים, בין אם בתחומי בריאות הציבור, שירותי הרווחה, החינוך והסבת כוח אדם למקצועות נדרשים.

מה אצלנו?

מהתבטאויות של מנמ"רים בממשלה בתקופת הקורונה נראה שלמרות המשבר הכלכלי-תקציבי, גם הממשלה בישראל תעדפה ותתעדף בצורה בולטת פרויקטים שקשורים בהמשך מתן השירותים הדיגיטליים שהיא מציעה לאזרחים. משבר הקורונה האיץ תהליכי ממשל זמין ופרויקטי דיגיטל ממשלתיים, שהיו בשלבים הראשונים וקיבלו דחיפה רצינית. הוכחה לכך קיבלנו בישיבת הממשלה שאישרה את תוכנית העבודה של משרד הדיגיטל הלאומי, בהיקף של 290 מיליון שקלים.

המנמ"רים בממשלה אמרו שבנוסף לאתגר העבודה מרחוק בזמן הקורונה, הם המשיכו לפתח ולקדם פרויקטי רוחב – גם לצורך המשך הפעילות השוטפת אבל גם כדי להיות מוכנים ליום שאחרי. הנושא הכי מדובר הוא מכרז נימבוס – מכרז הענן הממשלתי, שאמור להביא לכך שהענקיות הרב לאומיות יקימו בישראל תשתית ענן ציבורית, ובכך יגרמו למהפכה של ממש בתפיסת השירות הממשלתית ויאפשרו שורה ארוכה של שירותים שלא ניתנו עד כה אונליין.

הצצה ראשונית לתוכניות העבודה של מנמ"רי הממשלה ניתן יהיה לקבל בכנס השנתי של התקשוב הממשלתי eGov של אנשים ומחשבים, שייערך בחודש נובמבר, בשלב זה באופן וירטואלי ואם המצב יאפשר זאת – באופן פיזי. מכרז נימבוס, שצפוי להיות אז בשלבים מתקדמים, יהיה אחד הנושאים המרכזיים בכנס, וכך גם מתן השירותים הדיגיטליים של הממשלה בתקופת הקורונה, שלצערנו נראה שלא תסתיים עד אז. ישתתפו בו נציגי משרדי ממשלה שונים, בהם רשות התקשוב הממשלתי ומשרד הדיגיטל הלאומי.

גם השנה הכנס נעשה בשיתוף פורום המנמ"רים בממשלה, בראשותו של ד"ר נחמן אורון, שגם עומד בראש ועדת ההיגוי של האירוע. חברי הוועדה הם: קרן קציר שטיבל, ויקטור אררה ויעקב נבות.

השורה התחתונה: מה שקורה עם תקציבי המחשוב הממשלתיים מבטא את אחד השינויים הדרמטיים שמשבר הקורונה חולל בישראל. נראה שבדרגים הבכירים נפל האסימון וחשיבות ה-IT מובנת להם יותר מתמיד. אבל, צריך להיות ברור שכל עוד לא יוכרע הוויכוח על התקציב – חד שנתי או דו שנתי – ועיתוי אישורו (אולי גם בנובמבר?), לא תהיה כל אפשרות להוסיף ולו שקל אחד לתקציבי ה-IT, והתוצאות עלולות להיות עגומות.