מעבר צה"ל לנגב: עכשיו יותר מכל עת – צו השעה

הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, ביקר השבוע (ג') בנגב ונפגש עם ראשי רשויות מקומיות, ביניהם מבאר שבע, דימונה, ערד ומועצות מקומיות, כדי לעמוד מקרוב אחר התקדמות התכנית הלאומית להעברת בסיסי צה"ל לנגב.

התכנית הזו היא אחד האתגרים המרכזיים שמונחים על שלחנו של כוכבי מאז שנכנס לתפקידו. בשנת 2005 החליטה הממשלה על תכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב לשנים 2015-2006, בהיקף של 17 מיליארד שקל.

18 שנה לאחר החלטת הממשלה, החזון שהתווה אז משרד הביטחון רחוקה מאוד מלהתממש, ובין היתר בשל כך לא מומשה אחת התכניות המרכזיות שאמורות היו לשנות את פני הנגב – מעבר חיילי יחידות המודיעין, 8200, לנגב.

רבות דובר, נחקר ונכתב על ההשפעה העצומה שיש במעבר יחידות העילית האלו לנגב. על בסיס זה גם הוקמה קריית התקשוב, וראש עיר הנמרץ של באר שבע, רוביק דנילוביץ', שקד על הקמת פארק רובע בעבור האנשים שרצו להתגורר באזור באיכות חיים גבוהה.

מימין: הרמטכ"ל אביב כוכבי ורמטכ"ל נלווה רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, בעת ביקור הרמטכ"ל בנגב. צילום: דובר צה"ל

בראיון שערכנו עם דנילוביץ' בחודש פברואר השנה, הרבה לפני פרוץ הקורונה, הודה ראש עיריית באר שבע כי המעבר לנגב מתקדם בקצב איטי. שלא לציטוט לא הסתיר את אכזבתו מכך שחזון ענק, שהיה אמור לשנות את פני הפריפריה בישראל, תקוע כבר שנים רבות. למציאות הזו יש שני גורמים, כל אחד מהם קשור בשני. הגורם העיקרי הראשון נעוץ בצבא עצמו – סירובם של אנשי הקבע הקצינים והחיילים לעבור לדרום. הגורם השני הוא הסיבה לסירובם: היעדר תשתיות, תחבורה, מקומות תעסוקה, חינוך, שהיו אמורים להיות מוכנים עוד לפני שחיילי יחידות העילית מגיעים לשם. העובדה שהתשתיות האלו לא מוכנות נובעות מכשל חמור בתכנון התכנית, כאשר משרדי ממשלה שונים שאחראים על תחבורה, חינוך ותשתיות שונות, טוענים כי לא תיאמו איתם את התכניות, לא העבירו תקציבים, ולכן גם לא ניתן היה למשל לקדם את פרויקט המשך מסילת הרכבת דרומה.

בראיון איתו אמר דנילוביץ' כי הבעיה אינה העיר באר שבע. "באר שבע היא עיר מבוקשת גם בקרב אנשי קבע. צריך לתת מענה לנושא הנגישות התחבורתית, כדי להקל על העוברים. אני יודע שיש תסכול, ואפילו לא מעט אכזבה. אבל אני טיפוס אופטימי ומאמין שהמעבר יצא לפועל, כי אין ברירה אחרת. הדברים ייעשו בסופו של דבר".

אופטימי ומאמין שהמעבר יצא לפועל. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'. צילום: דוברות העירייה צילום: דוברות העירייה

אבל האופטימיות הזו לא עוזרת לקדם את המעבר של יחידות העילית. בשבוע שעבר שוב פורסמו כתבות לפיהן קצינים מאיימים לפרוש מהצבא, אם יכריחו אותם לעבור דרומה.

גם אם נקבל את העובדה שחלק מהטענות שלהם צודקות והגיוניות, צה"ל ובראשו הרמטכ"ל, לא יכולים להשלים עם מציאות כזו. צה"ל הוא צבא שיש בו היררכיה המבוססת על תכניות עבודה ופקודות. על הצבא למקד מאמצים ולהתחיל לקדם את התכניות האלו. ביחידות האלו משרתים חיילים וקצינים ברמות שונות. יכול להיות שהקצינים הבכירים, שמן הסתם יש להם משפחה וילדים, יכולים לעבור בשלב מאוחר יותר. הצבא צריך למצוא את הגרעין של אותם חיילים שיעברו לדרום, אם מכוח פקודה, כי צה"ל אינו צבא שבו כל אחד עושה מה שהוא רוצה, ואם – על ידי שכנוע ומתן הטבות ככל שהצבא יכול לתת.

העברת חיל המודיעין, חשובה לכלל האקו סיסטם של תעשיית ההיי-טק, שכל כך הרבה מדברים עליה ועל כך שהיא צריכה לצאת מגבולות תל אביב. בבאר שבע יש דוגמאות של מספר לא קטן של חברות שעשו את המעבר, ביניהן דל–EMC, חברות סטארט-אפ ועוד. הן הגיעו לשם בין היתר כי בנו על כך שמקורות הגיוס שלהן יהיו קודם כל מהסטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון וכן מאותם חיילי עילית שיגיעו מחילות המודיעין. אבל הסיבות שחיילי 8200 לא רוצים לעבור, בעיות תחבורה נגישות וסביבות עבודה, הן גם הסיבות שסטודנטים שסיימו את הלימודים בבאר שבע מתקשים לעבור לחיות בדרום, על אף התנאים שמציעים להם. בדרך כלל זה בשלב שהם מכירים בנות זוג, וההתנגדות היא מצד המשפחות שגרות במרכז, ולדידן באר שבע היא עדיין מעבר להרי החושך, למרות שהיא במרחק של שעה ורבע נסיעה ברכבת.

החשיבות לקידום מעבר צה"ל דרומה נעשית עצומה יותר, דווקא היום בזמן הקורונה. האצת התהליך, מעבר של אלפי חיילים וקצינים, יכול לפרנס מאות מקורות תעסוקה, ולספק פרנסה למאות מתושבי הדרום, שגם לפני הקורונה מצבם היה לא מזהיר, וכעת החמיר, קצת יותר אפילו מתושבי המרכז.

שורה תחתונה: יפה מאוד שהרמטכ"ל ערך השבוע ביקור בנגב. גם גבי אשכנזי, שר החוץ ומי שהיה מיועד להיות שר ביטחון בתחילה, ביקר באזור, לאותה מטרה. המשימה של כוכבי ושל צה"ל כעת היא למצוא את המשאבים והדרכים היצירתיות להאיץ את מעבר חילות המודיעין, תחת הסיסמה הידועה 'ואף על פי כן – נוע תנוע (דרומה)'.