רגולציה שלא מהווה חסם, אלא מקדמת חדשנות

בוובינר Insuretech של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד'), דיבר ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון – אחד הרגולטורים החשובים ביותר בעולם הפיננסי. הוא העביר מסר חד וברור לכל העוסקים בענף בישראל: החדשנות הטכנולוגית, שמזעזעת תחומים וענפים שלמים, כבר פה. ד"ר ברקת אמר למשתתפי הכנס שהחדשנות הזו תביא למהפכה של ממש בתחום הביטוח – אחד התחומים הכי שמרניים, שבמשך שנים זינב אחרי הבנקים, חברות האשראי וחברות הפינטק.

חברות הביטוח מנהלות את הנכסים הכספיים הכי רגישים והכי חשובים לכל אחד מאיתנו: ביטוח חיים, רכב, דירה וכדומה, וחסכונות הפנסיה שלנו. המניעים לחדשנות הם הגברת התחרות בענף וכניסתן של חברות ביטוח חדשניות, שהטכנולוגיה מאפשרת להן להציע פוליסות במחירים מוזלים, וכן מספרן הגדל והולך של חברות סטארט-אפ שפיתחו יישומים שמאיצים את האוטומציה של תהליכים מורכבים ומסורבלים בחברות הביטוח.

המהפכה המרכזית בענף הביטוח היא שינוי התהליך המרכזי בתחום: תשלום לפי שימוש או לפי פרופיל המבוטח, ולא תעריפים גורפים, כמו התעריפים לקבוצות של מבוטחים שניתנו בעבר כמעט לכל אחד. התחרות על כיסו של המבוטח הביאה להקמת מרכזי חדשנות ולאימוץ תהליכים דיגיטליים. בנוסף, גם חברות הביטוח כבר מפעילות בוטים, והדיגיטציה של תהליכים שהן עוברות מאפשרת להן, למשל, להעביר למבוטחים כסף שמגיע להם בתוך 24 שעות במקום בתוך שבועות או חודשים.

כל זה קיים אמנם כמה שנים, והולך ומתעצם בזמן האחרון, אבל ברקת הבהיר אתמול שזה לא מספיק. הוא הצהיר בצורה הכי ברורה כי הוא מוביל תהליכים, מכוח סמכותו, שבחלקים מסוימים בענף הביטוח יגרמו לרעידת אדמה של ממש. המהפכה כבר כאן, חזר ואמר ברקת מספר פעמים, למי שעדיין לא הפנים את זה.

ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. צילום מסך

באילו תהליכים מדובר?

אחת הדוגמאות לתהליכים שברקת מוביל היא הכנסת טכנולוגיות בלוקצ'יין לעולם הפנסיה, שישנו את תפיסת ההפעלה של ענף ענק זה, שמגלגל מיליארדים, עד כדי כך שלדבריו, בעוד כמה שנים לא נכיר אותו. הוא מתכוון להביא לענף הפנסיה, באמצעות הבלוקצ'יין, יותר שקיפות, שתיטיב עם החוסכים ותאפשר לחברות להיות יותר תחרותיות, יעילות וחכמות.

הדוגמה השנייה היא המשך העידוד של חברות בתחומי שוק ההון והביטוח לעבור לענן. עד לפני כמה שנים, המילה "ענן" לא נכנסה בשערי הרשות, בנק ישראל ומשרד האוצר, אולם מאז היא הפכה למנוע החדשנות המרכזי, שמאפשר ועוד יאפשר לחברות להתנתק ממערכות ליבה כבדות, שעלויות התחזוקה שלהן יקרות מאוד. גם כאן, התוצאה היא שירות טוב יותר והוזלת עלויות – ללקוחות ולחברות.

מי עוצר את שיתוף הפעולה עם הסטארט-אפים?

ברקת אמר כי המנוע של המהפכה נמצא בסטארט-אפים בתחום הפינטק. אלא שחברות הביטוח, ובכלל המגזר הפיננסי, הכניסו להילוך שני, במקרה הטוב: רבות מהן אמנם משתפות פעולה עם סטארטאפים, אבל זה רחוק מלהשביע רצון. יותר מדי יזמים, שלמדו את התהליכים בענף ויש להם פתרונות יצירתיים, לא מצליחים להגיע לחברות גדולות ולבצע שם פרויקטי בטה או פיילוט להוכחת יכולות.

מי שעוצר את זה בחברות הגדולות הם לא המנמ"רים אלא מועצות המנהלים ובעלי המניות. הרקע של חלקם לא מאפשר להם להסתכל מבעד לחלון ולהבין שאם הם לא יקשיבו לחברות הצעירות, הם פשוט לא יהיו שם בעוד עשור.

אולם, עיקר החשש של החברות והבורדים שלהן הוא לא מהסטארט-אפים, כי אם מהרגולציה. והנה בא אתמול ברקת והסביר להם שלא רק שהרגולציה לא מונעת, אלא היא אף תייצר תהליכים שיאלצו אותם לפגוש את הסטארט-אפיסטים פנים אל פנים, לשמוע אותם ולהתחרות ביניהם מי יאמץ איזו חברה ומתי. זה יקרה במהלך מעניין שברקת יזם, מעין מכרז הפוך: היזמים יבואו לערב שלם, שבו יציגו רעיונות חדשניים, והם יוכלו לבצע את הפיילוטים בכמה חברות ביטוח. חברה שהפיתוח יעניין אותה – היא זו שתזכה.

כל המהלכים האלה שוברים סטיגמה שקיימת בציבוריות הישראלית, לרבות במגזר הפיננסי, לגבי המושג רגולציה. החברה הישראלית חולה במחלת הביורוקרטיה, אבל משום מה, כאשר מדברים על המחלה הזו, מיד קושרים אותה לרגולציה. ברקת רוצה להוכיח שההיפך הוא הנכון: רגולטור יכול להשתמש בכוח שלו כדי לטלטל ענף שלם ולקדם אותו לחדשנות לטובת כל הצדדים – המשקיעים, בעלי המניות והמבוטחים.

השורה התחתונה: אם אכן ברקת יצליח לממש את כל התוכניות שעליהן הצהיר בכנס המרתק, יהיה זה מסע ההסברה המוצלח ביותר ליתרונות של הטרנספורמציה הדיגיטלית, באחד התחומים שנחשבים הכי מיושנים והכי מסורבלים. כל מה שנותר הוא להתפלל להצלחה.