הבלוטות' כחלופה לאיכונים של השב"כ: מדוע הממשלה מתעלמת מכך?

הממשלה קיימה היום (ד') דיון דחוף בנושא חוק האיכונים, מתוך להיטות ועקביות לחוקק אותו, כדי לאפשר לשב"כ לחזור ולאכן את הטלפונים של אזרחים שחלו בקורונה וכאלה שבאו במגע עמם. הצעת החוק התקבלה בממשלה פה אחד וצפויה לעבור בשלוש קריאות בכנסת, ככל הנראה בקלות, עקב ההסכמה של כחול לבן (אם כי מפלגתו של בני גנץ דורשת שינויים מסוימים כדי לתמוך). זאת, על אף התנגדותו של ראש השב"כ, נדב ארגמן.

הדיון הצית מחדש את הוויכוח הציבורי סביב החוק, או, יותר נכון, סביב הפגיעה בפרטיות של כולנו ללא סיבה מספקת – ויכוח שנרגע מעט לאחר שבג"ץ פסל את השימוש בטכנולוגיית האיכונים של השב"כ, שנעשה מאז פרוץ משבר הקורונה על סמך החלטת הממשלה, בנימוק שהדבר חייב לעבור הליך חקיקה בכנסת.

מה שמקומם את שומרי הפרטיות הוא שישנן חלופות אזרחיות לאיכונים של השב"כ, שאמנם נוצרו למטרות אחרות אבל יכולות לסייע גם למאבק בקורונה. אלא שהממשלה סירבה עד כה להיעזר במוחות המצוינים שישנם בארץ בתחום הסייבר האזרחי והעדיפה את החלופה של ארגון הביון.

יתרה מזאת, בדיון שהתקיים אתמול בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת התברר שאם הממשלה רוצה, היא יכולה למצוא חלופה טובה מתחת לפנס – אצלה. הכוונה היא לאפליקציית המגן, שפותחה על ידי אגף המחשוב של משרד הבריאות, והופצה לציבור בתחילת משבר הקורונה. שתי הטכנולוגיות נותנות, בסופו של דבר, תוצאה דומה, וההבדלים ביניהן הם שאת אפליקציית המגן האזרח מוריד וולונטרית, ומן הסתם יודע שהיא קיימת במכשיר שלו, בעוד שבמקרה של הטכנולוגיה של השב"כ זה לא נתון כלל לשיקול דעתו, והוא לא יודע על כך שעוקבים אחריו.

נציגי משרד הבריאות והמועצה לביטחון לאומי הציגו בדיון אתמול את הגרסה החדשה של האפליקציה, המגן 2.0, שתכלול את רכיב הבלוטות', שקיים בכל טלפון חכם. מדובר פה במצב שבו כולם מנצחים: מצד אחד, הפגיעה בפרטיות הרבה יותר קטנה מאשר עם הטכנולוגיה של השב"כ, ומהצד השני, באמצעות הבלוטות' ניתן לזהות את המיקום של המשתמש בדיוק רב, להבחין האם הוא היה בסביבת חולה או נשא קורונה ובכך להשיג את המטרה המרכזית – קטיעת שרשרת ההדבקה.

אפליקציית המגן. צילום מסך

עם זאת, נציג המועצה אמנם לא הסתיר את שביעות רצונו מהגרסה החדשה, שנמצאת בשלבים האחרונים של הפיתוח, אבל הוא טען שהמגן 2.0 לא יכולה להיות חלופה מלאה לאמצעי האיכון של השב"כ, לפחות לא בשלב הראשון, משום שכדי שהיא תהיה אפקטיבית נדרש שלפחות 60% מהאוכלוסייה יורידו אותה. אחרי שח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו), מתנגד לחריף לחוק האיכונים, העיר לו שאין מדינה בעולם ש-60% מתושביה הורידו אפליקציה כמו המגן, נציג המל"ל חזר בו וציין כי באירופה, שיא ההורדות לא מגיע אפילו ל-40%.

הכדאיות שבשימוש בבלוטות' במקרה הזה מקבלת חיזוק מנתונים שמשרד הבריאות עצמו הציג לוועדה: נכון לסוף חודש מאי, 39 מדינות מבססות את הצורך לאיתור מהיר של חשיפה לחולי ונשאי קורונה על אפליקציות המותקנות על ידי המשתמשים בסמארטפונים שלהם. 22 מתוכן – ובהן דמוקרטיות בולטות כבריטניה, שווייץ וגרמניה, ומדינות שסבלו מהקורונה יותר מאתנו כמו איטליה וצרפת – מתבססות על טכנולוגיית בלוטות' מבוזרת, ודווח אפילו שגוגל ואפל שיתפו פעולה כדי לייצר סוג בלוטות' שלא זולל סוללה.

מומחים: לא חייבים לדעת את המיקום הספציפי

עוד דבר מעניין שהוצג בוועדה הוא נייר עמדה שחיברו שורה של מומחים, שבו צוין שכדי לאתר אנשים שבאו במגע עם נשאי קורונה לא צריך לדעת היכן הם היו בדיוק, אלא מספיקה טכנולוגיה שמזהה שהייתה ביניהם קרבה. כאן נכנסים הבלוטות' והפתרון המבוסס על טכנולוגיה זו, שהוצג בוועדה. מדובר בטכנולוגיה לא מסובכת, ותיקה יחסית וכזו שכאמור, קיימת בכל סמארטפון.

מתנגדי האיכונים בדיון תמכו באימוץ הפתרון הזה ומסכימים שאם הממשלה תאמץ אותו אף היא, ניתן יהיה לחייב כל בעל טלפון חכם להתקין בלוטות' במכשיר שלו, ואסור עליו להיכנס למקומות ציבוריים אם הוא לא יעשה זאת. כלומר, לא רק שהפגיעה בפרטיות כאן מצומצמת, אם בכלל, אלא שניתן לאכוף את זה.

השורה התחתונה: בסמל של השב"כ מצוינת הסיסמה "מגן ולא יראה". הממשלה מתעקשת להשתמש בכלים של גוף זה במקום לאמץ טכנולוגיה כמו בלוטות' וכלי כמו אפליקציית המגן, שעושים את אותה הפעולה אבל פוגעים פחות בפרטיות – הזכות הבסיסית של כל אדם.