הטלרפואה שאפשרה טיפול מרחוק בחולי קורונה בתל השומר

המאבק בקורונה העמיד בחזית את הרופאים והצוותים הרפואיים, שזכו למחמאות ותודות מכל עבר. אבל היו גם רופאים שבנוסף על תפקידם הבריאותי, יישמו תהליכי חדשנות וטלרפואה, תוך כדי הטיפול בחולי הקורונה. ד"ר גליה ברקאי, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים ומנהלת הטלרפואה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, סיפרה על מה שנעשה בתחום זה בבית החולים בוובינר בריאות דיגיטלית של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה.

ד"ר ברקאי שיתפה את המשתתפים באירוע הווירטואלי כיצד נערך בית החולים לקליטת חולי הקורונה, עוד לפני שהמגיפה הוכרזה רשמית בישראל. שיבא היה בית החולים שקלט את חולי הקורונה הראשונים שהיו בארץ – הישראלים שהיו על אוניית הקרוז שנתקעה ביפן. "כבר הבנו שיש משהו חדש שעומד לקרות שלא ידענו קודם", אמרה. "האתגר היה כפול: להעניק לחולים את הטיפול הכי טוב ומהצד השני לצמצם כמה שיותר את המגע בין הצוות לחולי הקורונה".

היא סיפרה על ההיערכות המהירה, בתוך שלושה ימים, להקמת מחלקה ייעודית לאותם מפוני הספינה, שהוקמה מחוץ למתחם המרכזי של בית החולים, והקמת כל התשתיות הנדרשות שיאפשרו קשר רציף איתם. "הקמנו אוהל גדול מחוץ למחלקה שבה שהו החולים, ויחד עם השותפים שלנו ציידנו אותו בכל המסכים והמוניטורים, כדי שהרופאים יוכלו לתקשר עם החולים. כמו כן, הטמענו כלים לרשות הצוותים, על מנת שיוכלו לנטר את החולים ויאפשרו להם לבצע בדיקות עצמיות באמצעות כלים פשוטים להפעלה".

"בין היתר", פירטה, "נעשה שימוש במערכת של ג'וניפר, שמאפשרת לבצע פעולות אינטראקטיביות עם חולים מבודדים דרך מסכי טלוויזיה אינטראקטיביים. כמו כן, הפעלנו את כל המערכות שאפשרו לצוות לבצע את הבדיקות שמועברות למערכות הבקרה. אפילו שמנו למטופלים מתחת למזרן חיישנים שנתנו לנו חיווי 24 שעות על מצבם, שהם נושמים ואין החמרה במצבם". עוד אמרה ד"ר ברקאי כי "הכנסנו לשימוש רובוטים חכמים שיודעים לנטר את החולים ולשדר בזמן אמת נתונים לחדר הבקרה, דבר שחסך כניסה של הצוות אל תוך המחלקות".

בשיבא הרחיבו את הטכנולוגיות הללו כאשר נפתח בקומת המרתף שלו בית חולים לקורונה, ונעשה בהן שימוש גם במחלקת טיפול נמרץ ובמחלקות אחרות.

האתגר המעניין ביותר: ההרחבה של הטלרפואה

לדברי ד"ר ברקאי, האתגר הכי חשוב ומעניין שבית החולים התמודד אתו במהלך הקורונה הוא הרחבה של הטלרפואה לא רק למטופלים שחולים בקורונה או נושאים את הנגיף, אלא לתחומים רבים אחרים, שעד היום לא היה מקובל ליישם בהם את השיטות האלה. אחד מהיישומים הוא תוכנית לאשפוז בית פסיכיאטרי. "נבנתה תוכנית שמאפשרת טיפול מרחוק לחלק מהמטופלים, ללא צורך באשפוז של כמה ימים במחלקה הפסיכיאטרית עצמה", אמרה. "המטופל מגיע לאבחון ואשפוז לילה. במהלך זמן זה קובעים לו תוכנית טיפולית מרחוק, מציידים אותו בטאבלט, ומדריכים אותו איך להשתמש בו ולהפעיל אפליקציה ייעודית, שבאמצעותה הוא יכול ליצור קשר, ולקבל מידע ואת כל מה שנדרש לצורך הטיפול". תחום נוסף שמתבצע בו טיפול מרחוק מוצלח הוא שיקום לב.

הטלרפואה יושמה בהצלחה גם במרפאות החוץ של שיבא. "המטרה הייתה להמשיך לתת למטופלים את הטיפול הכי טוב, אבל למנוע את הגעתם למרפאות, מסיבות מובנות. הפתרון: העברנו את כל הטיפול במרפאות חוץ לווידיאו בין המטופלים לרופאים ולמטפלים", אמרה.

ככלל, ציינה ד"ר ברקאי, "אתגר המעבר לטלרפואה היה מורכב, כי היה צריך להעביר את הצוותים הרפואיים הכשרה מתאימה במהירות. בשיא התקופה היו לנו 20 אלף ביקורי בית בווידיאו. אנחנו בוחנים כיצד להמשיך ליישם את השיטה הזו, תוך שילוב ביקורים פיזיים ו-וירטואליים".