ענף הכנסים והאירועים – החמצן של חברות ההיי-טק
לא לחינם בחרו אנשי מחאת הענף במכונת הנשמה כגרפיקה המובילה את המאבק שלהם: כמו התרבות, אם הכנסים והאירועים לא יוכלו להתקיים באופן מלא, עלולה להיות פגיעה בכל ענף החדשנות בישראל
השבוע פרסמנו כאן מאמר מרגש, נוגע ללב, של דליה פלד, מנכ"לית משותפת באנשים ומחשבים, שעסק במאבק של ענף התרבות והאירועים, שדורש מהממשלה לחזור לעבודה. השבוע גם נערכה הפגנה גדולה בירושלים, מול קריית הממשלה, שבה מאות אנשים שמתפרנסים מענף זה דיברו מדם ליבם – בין אם הם אומנים ובין אם אנשי במה, תאורה, צלמים, בוני תערוכות, מנהלי אולמות, מפיקים ועוד. הפרנסה של חלק גדול מאותם אנשים מגיעה מתערוכות וירידים. בעקבות ההפגנה נפגשו אתמול (ד') נציגי המוחים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגילה רוח אוהדת והביא להחלטה שלפיה ניתן לקיים אירועים וכנסים בנוכחות של עד 250 איש, ועד 500 איש – באישור של מנכ"ל משרד התרבות והספורט.
התעשייה הזאת היא לא רק הצגות ומופעים בברבי, בהיכל מנורה מבטחים או בקיסריה. חלק לא מבוטל מאותם 200 אלף האנשים שלמענם נלחמו המוחים עובדים לפרנסתם בענף לא פחות חשוב: ענף הכנסים והתערוכות. בישראל, כמו בשאר העולם, כנסים ואירועים מהווים את אחד מערוצי הפעילות העיקריים של ענף ההיי-טק. בין אם אלה סטארט-אפים, שהמנהלים שלהם מגיעים לכנסים כדי לשווק את מרכולתם למנהלים בחברות גדולות יותר, ובין אם לקוחות פוטנציאליים של ענף ההיי-טק – הרבה עסקאות נסגרות בנטוורקינג שמתנהל סביב הכנסים הללו, הרבה לידים יוצאים מהם ולא מעט אקזיטים התחילו בשיחות אקראיות בכנס טכנולוגי זה או אחר.
עבור רבים בענף ההיי-טק, הכנסים והתערוכות הם כמו אוויר לנשימה, כשם שתרבות היא אוויר לנשימה לחלק נכבד מהציבור. לא לחינם מיתגו את המחאה עם גרפיקה של מכונת הנשמה. זה לא רק חמצן לעובדים בתעשייה זו, אלא גם אוויר לנשימה עבור אומת החדשנות, האומה שעיני כל העולם נשואות אליה.
הכנסים והאירועים המקצועיים גם מהווים את הבמה המרכזית למפגש בין חברות שמספקות פתרונות IT לארגונים לבין לקוחות פוטנציאליים. אנשים ומחשבים, שהיא אחד הגורמים המרכזיים בתעשייה זו, מלווה את הקהילה הזו מזה שנים רבות, עם כנסים ואירועים רבים בכל שנה, בשלל הנושאים שקשורים להייטק: מפינטק ועד סייבר, מהמגזר הממשלתי ועד לזה המקומי, מענן ועד לתוכנה כשירות, וכמעט כל נושא רלוונטי שאפשר להעלות על הדעת. פעמים רבות שמענו מנכ"לים בכירים בתעשייה ויזמים בעלי שם אומרים, מעל הבמה או לנו באופן אישי, כי האירועים והכנסים שאנחנו מפיקים הם אבן יסוד בפעילות של החברות שהם מנהלים ואם הפעילות הזאת לא הייתה קיימת – היה צריך להמציא אותה.
נכון לעכשיו, כאמור, תעשיית האירועים והתרבות נפתחת באופן חלקי. נתניהו אמנם אמר היום שנכון לעכשיו הוא עוצר את פתיחת המשק ולא יתיר הקלות נוספות, עקב העלייה בתחלואה בקורונה. אולם, אם התעשייה הזו לא תיפתח באופן מלא בקרוב, תהיה פגיעה גם בתעשיית ההיי-טק, שמהווה הקטר של המשק וענף היצוא העיקרי שלו.
הזום – לא פתרון
נכון שהקורונה גילתה לכולנו את הזום והזניקה את מספר המפגשים אונליין. נכון גם שאנחנו, באנשים ומחשבים, התאמנו את עצמנו למציאות הדינמית, והפקנו מאז שפרץ המשבר, ועוד נפיק, שורה ארוכה של וובינרים, עם החברות הגדולות בענף. אבל זה לא יכול לבוא במקום הדבר האמיתי, הפיזי: כנסים, תערוכות, מפגשים פנים אל פנים. מרכזי הכנסים בישראל מצוידים בכל הכלים הדרושים כדי לציית להוראות משרד הבריאות. המבחן יהיה באמון של הלקוחות, שאין ספק שיושג: הם יגיעו לכנסים, כי הם מחכים לזה – ואנחנו מקבלים פידבקים בהתאם.
לכן, המאבק של תעשיית התרבות והאירועים הוא לא רק של 200 אלף העובדים בה, אלא גם של חברות ההיי-טק והענף כולו. הם זקוקים לכנסים ותערוכות כמו חמצן, וההשתהות בפתיחה המלאה של הענף גורמת להידלדלות החמצן וסופה שתפיל חללים בדרך.
אז בשורה התחתונה: אנחנו נלחמים לא רק על הבית שלנו, על מקום העבודה שלנו, אלא גם עבור תעשיית החדשנות בישראל, שהיא הקטר של המשק. והקטר הזה לא יכול לנוע כל עוד לא יסירו את החסמים מדרכו, שאחד מהם הוא ההגבלות על ענף הכנסים והאירועים, מבחינת מספר המשתתפים. אלה צריכות להיות מוסרות כבר מחר בבוקר.
נשמע כמו שרושם הכתבה יש אינטרס, אבל אני מסכים לגמרי. הכנסים ותערוכות הם באמת חלק מעולם הIT כדי לחסוף להיחסף. אני זוכר את הכנס הראשון שזכיתי להשתתף. פתח לי את העניים והרגשתי בפעם הראשונה שיש עולם מחוץ למשרד. אין שום תחליף שבסיום ההרצאה, לפגוש את המרצה עם עוד אנשים שמעוניינים לדיון צדדי. וכל זה לא מובן מאליו שיש אולם, אנשי תחזוקה, הקייטרינג, ושאר קריאטוב כדי שהכנס יהיה מוצלח.