מהפכת הקורונה הדיגיטלית

משבר הקורונה העולמי לא פסח על ישראל. כמו התפרצויות אחרות של מגפות לאורך ההיסטוריה ברחבי הגלובוס, גם כאן נעשה שימוש בפרקטיקה עתיקת יומין של בידוד וריחוק חברתי כמענה להתפשטות המחלה.

אולם, לתקופה ממושכת של בידוד וריחוק החברתי יש משמעויות מרחיקות לכת על המשק הישראלי ושוק העבודה, על מערכת החינוך, על היבטים אחרים של בריאות הציבור מחד, והשלכות חברתיות מרחיקות לכת ותחושות של בדידות ולחץ מאידך. היום שאחרי הקורונה, קרוב או רחוק ככל שיהיה, יציב בפנינו מציאות שונה לחלוטין מזו שנכנסנו אליה. בהקשר זה, מהווה הקורונה לא רק משבר אלא מהפכה של ממש, עת אנו מתחילים להיערך לתקופת "היום שאחרי", להשתקם מהמשבר, חשוב שנבין לאיזו מציאות אנו נכנסים ומה נדרש מאיתנו.

ראשית, כלל האוכלוסיות והפרטים המרכיבים את החברה הישראלית יצטרכו להגביר משמעותית את יכולות האוריינות הדיגיטלית שלהם, ויש לזכור שזה אתגר גדול בחברה הישראלית, הבנויה מקבוצות שונות ופערים גדולים בין החברות. ההבנה היא כי בעוד שהשימוש בכלים דיגיטליים טרום משבר הקורונה היה מוגבל יחסית, וחלק מהקבוצות בחברה כלל לא לקחו בו חלק, הרי שהתקופה שלאחר מהפכת הקורונה מחייבת את כלל האוכלוסיות, כלל הגילאים, כלל המגזרים, לרמת אוריינות גבוהה הרבה יותר.

כאן יש תפקיד משמעותי לפרו-אקטיביות של האזרח, אך גם למאמץ לאומי אינטנסיבי מאוד ורחב היקף להגברת האוריינות הדיגיטלית של החברה הישראלי כולה. כל ישראלי שירצה להשתלב בשוק העבודה ביום שאחרי, קשיש שירצה לשמור על קשר משפחתו, או הורה שירצה לצרוך מידע חיוני לילדו – הכל עובר לדיגיטל.

מתחילים להיערך. היום שאחרי הקורונה. אילוסטרציה: BigStock

שנית, בפני המדינה עומד אתגר גדול של תשתיות. משבר הקורונה המחיש עד כמה הנגישות לתשתיות דיגיטליות, בהן תקשורת וחשמל, היא קריטית. קבוצות לא קטנות באוכלוסייה, אשר כיום לא נגישות לתשתיות הללו מסיבות שונות – מתקשות עוד יותר להסתגל לאורח חיים משתנה בעת משבר מתמשך, דוגמת משבר הקורונה. המדינה תצטרך להשקיע משאבים משמעותיים להתמודדות עם אתגר זה, הן ברמת התשתיות הפיזיות, והן ברמת התאמתן והנגשתן התרבותית.

שלישית, שימוש בכלים דיגיטליים ונתוני עתק (BIA Data – ביה דטה) כחלק מהליך קבלת ההחלטות בשגרה ובחירום. ניהול משבר בסדר גודל כמו זה של הקורונה הוא מאתגר ומאיים, גם למוכשרים שבמנהלים. היעדר של כלים דיגיטליים ונתוני עתק בשגרה לא מאפשר לנו לקבל החלטות מהירות מבוססות דטה בעת משבר. הטמעת תפישה זו בהליך קבלת ההחלטות הלאומי בישראל תסייע לטייב את איכות חייו של האזרח בשגרה ולקידום ודאות גבוהה יותר בחירום.

אנו צריכים לסגל לעצמנו מושג של "חוסן דיגיטלי" של החברה בישראל, כמו גם חוסן החברה לעמוד בפני חירום ביטחוני. גם כאן, ככל שנטיב להקנות מיומנויות ולהציב תשתיות הולמות בשגרה, כך החוסן בחירום יהיה איתן ובר קיימא.

לחוסן דיגיטלי שלושה היבטים מרכזיים: חוסן ברמת הפרט, אוריינות דיגיטלית שאינה מותרות היא הכרח. כל פרט חייב שתהיה בידו את היכולת לנהל שגרת חיים דיגיטלית, קניות של מצרכים חיוניים ונוספים, התנהלות פיננסית, צריכת שירותי רפואה ושירותים אחרים, תקשורת לצרכי עבודה, תקשורת לצרכי קשרים משפחתיים, פנאי ועוד.

נדרשת אוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה על מנת לייצר חוסן דיגיטלי אישי. אך זה בעצמו אינו מספק, נדרש גם חוסן דיגיטלי ברמת הקהילה בשגרה. להתנהלות קהילתית דיגיטלית משמעות אדירה, אותה אנו חווים כיום. היכולת לרכז פעילויות התנדבות שונות באופן דיגיטלי, היכולת של קהילות לייצר מענים כגון שיח תרבותי מקומי, ספריות דיגיטליות ועוד, כל אלה, כאשר נבנים בשגרה, מאפשרים חוסן בשעות חירום. ולבסוף, המערכות השונות המשרתות את האזרחים חייבות לקדם בקצב מזורז את היכולת להסתמך על כלים של נתוני עתק, בינה מלאכותית, למידה מרחוק – על מנת שכל אלו יוכלו לשרת את הצרכים בשעת חירום וייצר חוסן דיגיטלי מערכתי.

ישראל מתמודדת עם מצבי חירום רבים יחסית למדינות אחרות, אולם רובם תחומים בזמן ובהשפעתם. משבר הקורונה מחייב אותנו לפתח יכולת התמודדות עם משבר כולל ומתמשך בשגרה, כדי לאמץ יכולות אלו לעת משבר וחירום. הטמעת המהפכה הדיגיטלית לכלל חלקי החברה ותחומי החיים בשגרה, תטיב את איכות החיים של כולנו ותחזק את החוסן החברתי להתמודדות עם משברים נוספים.

הכותבת היא מנכ"לית ג'וינט ישראל