"בריאות דיגיטלית – ממנועי הצמיחה של ישראל, במיוחד בתקופת הקורונה"

"יש ביקוש רב בעולם לטכנולוגיות כחול לבן, שמסייעות לטיפול בנגיף", אמר אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, בוובינר של אנשים ומחשבים ● הוא קרא לממשלה לעודד האצת השקעות של גופים פיננסיים ישראליים בסטארט-אפים ● כתבה ראשונה בסדרת כתבות על הבריאות הדיגיטלית אחרי הקורונה

אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא. צילום: יח"צ

"תחום הבריאות הדיגיטלית הוא אחד ממנועי הצמיחה של ישראל אחרי הקורונה. הוא יכול להוות מקור הכנסה מייצוא ולא רק להביא להוצאות שדרושות להשקעה במערכת הבריאות בישראל, משום שיש ביקוש רב בעולם לטכנולוגיות ישראליות שמסייעות לטיפול בנגיף", כך אמר אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא.

ברוך השתתף בוובינר של אנשים ומחשבים בנושא בריאות דיגיטלית בעידן הקורונה, שנערך באחרונה. מטרת האירוע הייתה לשקף כיצד החדשנות הדיגיטלית מסייעת למאבק בנגיף. בכנס הווירטואלי השתתפו מאות צופים אונליין ודיברו בו מרצים בכירים בתחום הבריאות הדיגיטלית, בהם מנמ"רי בתי חולים וארגוני בריאות, רופאים שמיישמים חדשנות, סטארט-אפיסטים ומנהלי חברות טכנולוגיות שמספקות פתרונות למערכת הבריאות.

מנתונים שסיפק ברוך עולה שמזה כמה שנים, מסתמנת מגמה ברורה שתחום מדעי החיים, ובכלל זה הבריאות, הוא התחום הצומח ביותר בעולם הטכנולוגיה. כיום, יש בישראל 1,700 חברות בתחום מדעי החיים ויותר מ-500 סטארט-אפים בעולם הבריאות הדיגיטלית. "ב-2018, היקף ההכנסות מיצוא של חברות הבריאות הדיגיטלית הגיע ל-2.2 מיליארד דולר, והוא צמח עוד יותר ב-2019", אמר.

לדבריו, הסיבות לכך הן שילוב של הון אנושי טוב והון זר של משקיעים שזיהו את הפוטנציאל הישראלי, עוד לפני הקורונה, כאשר בזמן הקורונה ההתעניינות בחברות ובאקו-סיסטם הישראלי בתחום הלכה וגברה. הוא ציין כי במכון היצוא "חרטנו על דגלנו בתקופת הקורונה להתעקש על המשכיות עסקית דיגיטלית. ערכנו מעל 34 וובינירים מסוגים שונים עם אלפי משתתפים מרחבי העולם, 200 מפגשים עסקיים B2B והזדמנויות עסקיות שלא חלמנו עליהן".

"תחום הבריאות הדיגיטלית בישראל נהנה מאקו-סיסטם ייחודי, המשלב בין אקדמיה, בתי חולים וארגוני בריאות, שמאפשרים לחברות סטארט-אפ ליישם את הפתרונות שלהן לפני שהן פורצות לעולם הגדול, וכמובן מהשקעות", הוסיף ברוך. הוא ציין כי מנמ"רי מגזר הבריאות מסייעים לכך. "הם מוכנים לקחת סיכונים, לרוץ קדימה ולסייע לסטארט-אפים", אמר.

"אפשר היה להקים בי"ח וירטואלי כבר מהיום הראשון של הקורונה"

ברוך אמר כי "הטכנולוגיה של החברות הישראליות הייתה יכולה להביא להקמת בית חולים וירטואלי כבר מהיום הראשון שבו החלו להתגלות חולי ונשאי הקורונה. זאת באמצעות, בין השאר, החיישנים הלא יקרים שקיימים, שמאפשרים ניטור מרחוק של חשודים בהידבקות בנגיף ויצירת מסדי נתונים בעלי ערך רב".

הוא כינה את ניהול הממשלה את משבר הקורונה "נכון ויוצא דופן לעומת שאר מדינות העולם" – בין היתר בזכות השימוש בבריאות דיגיטלית. "אין ספק שאנחנו אור לגויים בכל מה שקשור לבריאות דיגיטלית", סיכם ברוך. "המסקנה הזו צריכה לעודד את הממשלה להמשיך להשקיע בתחום ואת רשות החדשנות להוסיף לסייע לסטארט-אפים ולהאיץ את השילוב של הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל להשקיע בהיי-טק, כדי שלא נהיה תלויים רק בהון זר".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים