מה הקשר בין צלחות, דור 5 וישראל?

קורנינג היא חברה שמוכרת לרבים בזכות הצלחות המיוחדות שלה, שנחשבות למותג, ובזכות מוזיאון הזכוכית שלה בניו-יורק. מה הקשר בין צלחות לפתרונות תקשורת דור 5? על כך הסביר ניסים אטיאס, המשמש כמנכ"ל קורנינג ישראל מאז 2009. הוא התראיין לפודקאסט אנשים ומחשבים, במסגרת סידרת תוכניות על דור 5 – נושא שנמצא על סדר היום בישראל, על רקע מכרז התדרים של משרד התקשורת. את הפודקאסט ערך רון קסלר מנהל המדיה של אנשים ומחשבים.

בראיון מספר אטיאס שמרכז הפיתוח של קורנינג הוקם בעקבות רכישת מובייל אקסס הישראלית על ידה ב-2009, והוא אמון על פיתוח טכנולוגיות חדשניות לפתרונות סלולריים לדורות הרביעי והחמישי. המוצרים הבולטים של החברה, שהסניף בישראל שותף לפיתוחם, מאפשרים מענה לכיסוי אלחוטי וקישוריות סלולרית, שמיושמים בעיקר במקומות הומי אדם, כמו אצטדיונים, בתי חולים ומבני ציבור.

מרכז הפיתוח הישראלי של קורנינג פועל בקריית שדה התעופה ומעסיק 100 עובדים, בעיקר מהנדסים. קצת לפני משבר הקורונה, החברה הכריזה על תוכנית לאיתור השקעות חדשות בישראל, כדי לחזק את הקשר עם חברות סטארט-אפ מקומיות, כולל אופציות לרכישות ושיתופי פעולה. לאור המשבר, הפעילות הזו נדחתה, והיא צפויה להתחדש בהמשך השנה. ככלל, החברה מעסיקה 50 אלף עובדים, נסחרת בבורסה של ניו-יורק לפי שווי של 20 מיליארד דולר ומחזור ההכנסות המדווח האחרון שלה עמד על 12 מיליארד.

אטיאס הוא מוותיקי ענף התקשורת בישראל, ובפרט בתחום הסלולר, ומעיד על עצמו שהיה העובד מספר 2 בהנדסה בסלקום כאשר היא הוקמה. את שירותו הצבאי הוא עשה ביחידה 8200.

התמחות בתחומים שונים

"קורנינג מתמחה מזה 165 שנים במדעי החומרים והזכוכית, והמומחיות שלה הייתה תמיד בתחומים שונים עם יכולות ייצור והנדסה נרחבות, בפיתוח מוצרים שמשפרים את חייהם של אנשים", אמר אטיאס בראיון. היא חתומה על כמה המצאות בולטות: זכוכית הפיירקס הראשונה, הסיב האופטי הראשון, הסיליקון הראשון ומסנן קטליטי לתעשיית הרכב.

כמו כל חברה בסדר הגודל שלה, היא משקיעה הרבה מאוד משאבים במו"פ. לכן, תחומי העיסוק שלה מגוונים – החל מתקשורת אופטית, עבור במוצרי אלקטרוניקה ניידים ופתרונות לאוטו טק, וכלה במוצרי הזכוכית העמידים שלה, ובפתרונות לעולמות הסיבים האופטיים והסלולר, לרבות הדור החמישי.

לדברי אטיאס, "קורנינג רוצה להחדיר את הסיבים האופטיים לכל בית. כיום, התקשורת המגיעה לבתים מבוססת ברובה על נחושת, אבל מאחר שקיבולת הנתונים בעידן הדיגיטל והניידים עולה בקצב מהיר ביותר, חייבים לשלב סיבים אופטיים גם בבתים. החברה משקיעה הרבה מאוד משאבים כדי לענות על הדרישה ההולכת וגוברת בכל העולם".

כמו מומחים אחרים בשוק, אטיאס מציין את העובדה שהדור החמישי עתיד לתת מענה לצורך בזמני תגובה מהירים יותר. "זמן התגובה בתקשורת מבוססת דור 5 הוא כמעט פי 10 מהזמן שאנחנו רגילים לו", אמר. הוא הדגיש שהיתרון של דור 5 הוא לא רק בהאצת מהירות ההורדה וההעלאה של קבצים, אלא הוא גם פוטנציאל לפיתוח פתרונות טלה רפואה חדשים ומהירים יותר – תחום שהקורונה המחישה את החשיבות שלו. "הדור החמישי מאפשר ניתוחים מורכבים טרנס אטלנטיים. תקשורת מהירה מבוססת דור 5 היא תנאי בסיסי לתהליכים מורכבים ורגישים בניתוחים כאלה".

צורך נוסף שהתעורר במשבר הקורונה ושהפתרון לו נמצא בדור החמישי הוא, לדברי אטיאס, שליטה בפסי ייצור וניהול תחזוקה מרחוק. "הצורך בזה בא לידי ביטוי בזמן הנוכחי של הקורונה, כשאין אפשרות לטוס ולהגיע פיזית לקווי ייצור. הפעלת רובוטים מרחוק, בהתבסס על דור 5, חוסכת את הצורך לשלוח אנשי צוות שלא יכולים להגיע למפעלים".

כיצד קורנינג מתחברת לתחום הדור החמישי?
"כדי שהתקשורת תגיע לכל חדר בבית, במשרד או במפעל, אנחנו מייצרים אנטנות חכמות ואתרים זעירים. לצורך זה אף הכרזנו על שיתופי פעולה בתחום השבבים עם אינטל וקוואלקום".

ישראל מפגרת אחרי העולם בכניסה לדור 5 ומכרז התדרים של משרד התקשורת ייצא כנראה רק בחודש הבא. האם קורנינג ערוכה לתת מענה כאשר המכרז יסתיים?
"הפתרונות שלנו משולבים אצל כל היצרניות, באמצעות נציגים של החברה שפועלים בארץ, ולא קשורים ישירות למרכז הפיתוח. בתחום של דור 5, יש לנו שיתופי פעולה עם היצרנים המובילים בארצות הברית, וגם בארץ אנחנו עושים ניסויים. אני מעריך שכשהמפעילים הראשונים יתחילו לפעול בישראל, נהיה מוכנים עם כל הפתרונות".