סקר ההיי-טק – נורת אזהרה חמורה לממשלה ולכלכלה

בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מדאיגים על מצב הכלכלה הישראלית אחרי הקורונה, כאשר כל הסימנים מצביעים על ראשיתו של מיתון עמוק במרבית המגזרים במשק. הבוקר (א') פרסמו רשות החדשנות וארגון IATI סקר שמציג תמונה קודרת שצפויה בחודשים הקרובים גם בהיי-טק הישראלי. על פי הנתונים, רבות מהחברות הקטנות בענף כבר פיטרו מאז תחילת משבר הקורונה ומחצית מהחברות מתכננות גל פיטורים נוסף עד סוף השנה. חלקן אף מעריכות שהן לא ישרדו.

מדובר בנתונים מטרידים במיוחד נוכח העובדה שבמצבי משבר קודמים במשק, ההיי-טק תמיד היה רמה אחת מעל לשאר הענפים, ושידר שהוא מספיק יציב כדי שיוכל להסתדר לבד ואף לעזור לחלץ אותנו מהמצב. לא הפעם.

הנתונים הקשים צריכים להדליק נורות אזהרה ענקיות ובוהקות בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה החדשה, לסייע להיי-טק ולא לראות זאת רק כסיוע נקודתי לענף, אלא לכלל המשק. ההיי-טק מבוסס בחלק ניכר ממנו על יצוא וצמצום היקפי היצוא של החברות בענף פירושו פחות הכנסות למדינה ופחות יכולת לעזרה לכל המעסיקים, העובדים והמפעלים.

מה לעשות? לעשות!

מה ניתן לעשות? פה בדיוק צריכה הממשלה להיכנס לתמונה. ההיי-טק אינו עוד מגזר, הוא נכס כלכלי אסטרטגי, שאמנם מעסיק רק 9% מכוח העבודה במשק, אבל מפרנס אקו-סיסטם רחב מאוד, והשפעתו על כלל המשק בולטת ביותר.

יש לציין שהממשלה כבר עשתה מספר פעולות לסיוע להיי-טק בעקבות משבר הקורונה, בעיקר ברשות החדשנות, שקיבלה תקציבים ויצרה מסלולים ייעודיים כדי לתת מענקים והלוואות לחברות הצעירות. מדובר ב-1.2 מיליארד שקלים – סכום שאינו מספיק. בכלל, לא יכולה להיות תוכנית אחת שתכסה את כל הבעיות והאתגרים. על הממשלה לשלב את המעסיקים בתוכניות שלה, לשמוע מה מציק להם, לנסות לעבוד יחד איתם ובעיקר לשחרר חסמים – וכאלה יש בלי סוף. במיוחד נכון הדבר לחסמים שנוגעים ליכולת של החברות הצעירות לגייס כספים ולקבל הלוואות מהבנקים.

מהסקר עולה שאחוז גבוה מהחברות הצעירות בענף שביקשו הלוואות בהתבסס על כך שהממשלה הבטיחה ערבות מדינה – סורבו, כי הערבות לא סיפקה את הבנקים. המצב כל כך מייאש עד כדי כך שאחוז לא מבוטל של חברות ויתר על הפניה למסלולים אלה, בגלל הביורוקרטיה.

חסם אחר הוא מעורבותם החסרה של המוסדיים בהשקעות בחברות היי-טק. אחת התופעות היותר מוזרות היא שהמוסדיים לא מוכנים להשקיע בחברות חדשניות כחול לבן, שתופסות את המקומות הראשונים בשווקים בעולם ומוערכות על ידי גופים פיננסים בינלאומיים. לדידם של אותם משקיעים, נדל"ן או חיפושי נפט הרבה יותר אטרקטיביים מהחברות המהוות את אומת החדשנות. באחרונה נעשו מספר צעדים כדי לעודד אותם להשקיע בהיי-טק, אבל זה עדיין לא מספיק. קיים החשש שללא ההשקעות האלה, החברות הצעירות יגוועו בשקט.

חייבים לשנות דיסקט

המשבר הנוכחי הוא אחד המשברים היותר קשים שההיי-טק הישראלי ידע, ומי שבונה על כך שעל כל חברה שנסגרת יבואו 2-3 יזמים ויפתחו חברות אחרות יכול לשכוח מזה. במשבר הזה, הרבה יותר מאשר במשברים אחרים, לאף אחד אין מושג מה יקרה מחר בבוקר. אבל בשביל זה קיימת המדינה, שיכולה לסייע לעסקים להתמודד עם הלא נודע, וענף ההיי-טק צריך להיות ראשון בסדר העדיפויות בהקשר זה. לא רק בגלל החדשנות שבו, אלא גם, ואולי אף בעיקר, מאחר שהוא מנוע לצמיחה של ענפים רבים אחרים. לא לחינם הוא נקרא הקטר של המשק.

השורה התחתונה: ממצאי הסקר עגומים ועצובים, ומלמדים שאם לא יהיה שינוי, ספק אם הקטר יוכל למשוך את יתר הקרונות כמו בעבר, ואולי בכלל הוא לא יוכל להמשיך לנוע, בוודאי אם לא יהיו לו יעד ומצפן. לקיומם של אלה יכולה וצריכה לסייע הממשלה.