נשים ומחשבים: ליזה כץ, אלסטיק

מדור מיוחד על נשים בתפקידים שונים בתעשייה: מיהן? מה הביא אותן לעולם הטכנולוגיה? והאם הן חושבות שיש בענף אפליה? ● הפעם: ליזה כץ, מפתחת בצוות Kibana בחברת אלסטיק (Elastic)

ליזה כץ, מפתחת בצוות Kibana, אלסטיק. צילום: יניב קסלר

שם ותפקיד: ליזה כץ, מפתחת בצוות Kibana בחברת אלסטיק (Elastic)

Kibana היא הפתרון שלנו ליצירת אנליזות, גרפים ודשבורדים עשירים ומגוונים, כדי להפוך את המידע לנגיש וזמין לעובדים בחברות, ואני עובדת בצוות מאז שהצטרפתי לחברה. מכיוון שהמוצר שלנו מבוסס קוד פתוח, אחד הדברים המשמעותיים בשבילי הוא העובדה, שאני תורמת קוד שיכול לשרת ארגונים גדולים, אך גם ארגונים קטנים ועמותות ללא מטרת רווח, כדי להשיג הבנה טובה יותר של הנתונים בעסק שלהם. בנוסף, אני לוקחת חלק בתוכנית הכשרת מדריכים, כך שיוצא לי ללמד קורס לפחות פעם בחודש.

ותק בתפקיד: שנה וחודש.

תפקידים קודמים: אני עובדת בתעשיית ההיי-טק מגיל 17, כולל במסגרת השירות הצבאי שלי. כשהשתחררתי מהשירות הצבאי עבדתי בשרשרת של סטארט-אפים, ולאחר סיום הלימודים באוניברסיטה עבדתי חמש שנים באיירון-סורס.

השכלה / שירות צבאי: התגייסתי לתוכנית תלפיות, ממנה פרשתי לאחר שנה. שירתתי ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. לאחר השחרור סיימתי תואר ראשון בגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב.

משפחה: רווקה.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

התעניינתי במדע ובטכנולוגיה מאז שאני זוכרת את עצמי. תמיד רציתי ללמוד ולהבין איך דברים עובדים, ולא הפסקתי לחקור, עד שירדתי לעומקם של דברים. מגיל צעיר תכננתי ללמוד הנדסת מכונות, כמו אבא שלי. בעקבות השירות הצבאי שלי, הבנתי שגם בתחום הנדסת התוכנה אנו בונים "מכונות וירטואליות": אנחנו מאפיינים ממשקים, בוחרים כלים, בונים רכיבים, מחברים אותם אחד לשני, עושים בדיקות אינטגרציה וכדומה, רק שהכל קורה "בדמיון". המהירות הגבוהה שבה אפשר ליצור בתחום התוכנה, יחד עם מגוון התפקידים העצום וכמובן גם התגמול הכספי ההולם,  גרמו לי לבסוף להתאהב בתחום הפיתוח ולהישאר בו יותר מ-15 שנים.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?

מצד אחד יהיה תמים לשלול את זה לחלוטין, אך מצד שני – אני בוחרת במודע שלא להתנהל במנטליות של מיעוט מופלה. במקום, אני בוחרת להתנהל כשווה בין שווים ולהניח שקונפליקטים מונעים משיקולים מקצועיים או אישיים, אך לא מגדריים. עם זאת, במקרים הנדירים, כאשר אני נתקלת באפליה, כלפי או כלפי קולגות (ואלה לא חייבות להיות נשים), אני לא עוברת על זה בשתיקה. אני חושבת שבמקרים כאלה חשוב לתקשר את זה ואף לפנות לממונים בעת צורך, לגישור או לטיפול.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?

כן, אני זוכרת איך לפני כמה שנים, קולגה לקח אותי לשיחה במרפסת, ואמר שלדעתו, ולטובתי, כדאי לי להתנהג בצורה "נשית" יותר: לצחוק יותר, להיות פחות אסרטיבית וקלילה יותר בדיונים. הקשבתי לו בסבלנות, הודיתי לו על הדאגה בחיוך, והסברתי לו שאני מתכוונת להמשיך להתנהג כמו שאני, כי אני לא פה כדי לשעשע אותו, אלא כדי לשרת את טובת הפרויקט ואת מסלול הקריירה שלי.

אני אוהבת לחשוב מדי פעם על המקרה הזה, כדי לזכור שלפעמים להיות מובילה בתחומך, קל וחומר כאישה, עלול לגרום לאנשים לתייג אותך בצורה מסוימת או לא לחבב אותך.  וזה בסדר גמור.

 

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים