"עולם המידע החדש לא צלח את משבר הקורונה"

אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי לתחום ניתוח נתונים לעומק, מדבר על הכשלים שבהבנת וניתוח המידע הקשור למשבר, שהשפיעו על הטיפול בו

אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי לתחום ניתוח נתונים לעומק. צילום: ניב קנטור

"עולם המידע החדש לא צלח את מבחן הקורונה. התחושה הכללית בהקשר למשבר הקורונה היא שהמידע לא עזר לנו. אם חשבנו שאנחנו אחרי עידן המידע והוא שימושי ויכול לעזור, הרי שבמשבר התגלה שמדובר באחת הדרמות הגדולות ביותר שהיו כאן. ראינו איך אנשים מהיישוב מדברים על חיזוי מבוסס ניתוח (Predictive Analytics) מבלי להכיר את המושג. ראינו תסריטי אימה מבוססי מתמטיקה וניסיונות לספר את המשבר באמצעות נתונים, ללא הצלחה", כך אמר אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי לתחום ניתוח נתונים לעומק.

רסקין דיבר באירוע Data Science, BI, Big Data Analytics 2020, שהתקיים לפני ימים אחדים, בהפקת אנשים ומחשבים. הוא הציג בפני משתתפי הכנס הווירטואלי ארבעה לקחים ממשבר הקורונה בהקשר למידע ואמר כי "כל אחד יכול לראות איפה זה רלוונטי לארגונו".

"מה שנחשף חזק במשבר הקורונה הוא תחושת בלבול חריפה", אמר. "המידע, שהיה אמור לעזור, החריף את תחושת אי היציבות, לא היה ברור מי שולט במצב. המצב הכללי של הדיגיטל לא הוכיח ממש את עצמו".

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

"הכשל הראשון", ציין רסקין, "היה במעבר מהעולם האנלוגי לזה הדיגיטלי. המאבק בקורונה הוא אותו מאבק, אך נשאלת השאלה איך מעבירים את שדה הקרב מהעולם האנלוגי, הביולוגי, הפיזי – לזה הווירטואלי. למשל, כמה מסיכות או מכונות הנשמה יש בנמצא. בלי צעד ראשוני זה, לא ניתן להתחיל את התהליך של המידע והטיפול בו. באופן חד משמעי, וישראל לא חריגה – המצב הוא של כישלון מוחלט. העולם האנלוגי לא שוקף בשום צורה סבירה בעולם הדיגיטלי. הייתה תחילת קריסה של הניסיון להציג תמונת עולם דיגיטלית".

"התחום השני שבו היה כשל הוא זה של האינטרסים והפוליטיקה", הוסיף. "ראינו עד כמה כל מיני מדינות עשו שימושים שגויים או שקרים במידע. אינטרסים קטנים או גדולים הביאו למניעת שקיפות מידע. כך, ניתן היה לראות בארצות הברית את המאבק של המדינות בממשל הפדרלי, ברוסיה, בשיטתיות כנראה, סווגו חולי קורונה כחולי מחלות ריאות – מה שיצר בלבול גדול, וסין עשתה מניפולציות על התהליכים ועל המידע, ויש שמועות שהיא ממשיכה בכך. אינטרסים פוליטיים נכנסו לתוך התהליך, שאמור להיות ניטרלי, של הגעה לאמת אחת".

הכשל שהיה בלב כל הנזקים

רסקין הוסיף כי "הכשל השלישי נעוץ ביכולת המאוד מוגבלת שלנו להבין מידע שזז מאוד מהר. דבר זה היה בלב כל הנזקים. היכולת הבסיסית שלנו להיות מסוגלים לקחת ולהבין אקספוננט שצומח באופן מזנק לשמים – לא קיימת. אנחנו לא מסוגלים לתפוס משהו בטור חשבוני שהופך לאקספוננציאלי, למשל ברז מים שקצב הטפטוף שלו מוכפל ושהוא עלול להטביע בן אדם בתוך פחות מדקה. זה קרה בתחילת המשבר וכעת גם עם סיומו: איש לא האמין עד כמה הירידה בהיקף המגפה הייתה מעריכית. הבעיה הייתה נפוצה לא רק בקרב הקברניטים".

"הכשל האחרון", אמר, "הוא כמויות המידע. טדרוס גבריסוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, אמר ש-'אנחנו לא נלחמים רק באפידמיה (מגפה רפואית), אנחנו נלחמים גם באינפודמיה (מגפת מידע). ראינו מה קורה כששחררו את הסכרים, והמון מידע מסוגים וזוויות שונים 'נפל' עלינו. כמות המידע הייתה בלתי ניתנת לעיכול, הן עבור מקבלי ההחלטות והן עבור האדם מן היישוב".

לסיכום ציין רסקין כי "אנחנו עדיין בתחילת מהפכת המידע, בראשית הדרך. דרך זו צריכה ויכולה להביא לעתיד טוב יותר למידע ולטיפול בו, על ידי עיצוב מחדש של תהליכים עסקיים, והגעה למצב שבו המידע הוא בשורש העניין ולא איזה טפל שנלווה לתהליכים אלה. באופן אבסורדי, אנחנו, אנשי המידע, 'הרווחנו' ממשבר הקורונה. הוא הניב לקחים שיכולים להיות זהב, אם רק נדע להשתמש בהם".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים