PLM – מתודולוגיה, כלים ותחומים

משיחות שניהלתי עם עשרות חברות בארץ לגבי יישום של מערכת PLM (ר"ת Product Lifecycle Management), לא הצלחתי לקבל תשובה אחת ברורה מרוב האנשים העוסקים בתחום במסגרת החברות שבהן הם עובדים. זה לא בגלל שאין הגדרות אוניברסליות ומוסדות תקינה בינלאומיים, אלא שלרוב מי שעוסק ביישום מכוון לנושאים הנוגעים לו ולא למתודולוגיה אוניברסלית של ניהול בארגון.

אז למה מתכוונים כשמדברים על PLM?

PLM כמתודולוגית עבודה

כדי לענות על השאלה צריך להפריד בין הדיון האקדמי של PLM כמתודולוגיית ניהול לבין הכלים הזמינים בשוק ליישום העקרונות של PLM. בהיבט של אסטרטגיית ניהול, זוהי תורה שבאה כמענה לצורך שזוהה בתעשייה כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת, אשר תכליתו לשפר את יכולת התחרות של ארגון תעשייתי, וכפועל יוצא גם את שרידות החברה ואת רווחיותה.

תחום התעשייה הוא מגוון כל כך, שקשה לנסח חוקים כלליים ופשוטים, שייתנו מענה למגוון הפעילויות הכרוכות בעשייה היומיומית. כמו כן, אין שני ארגונים עם אותם צרכים בדיוק – לארגון המוכוון ייצור יש אתגרים שונים מארגון המוכוון פיתוח, וארגון גדול וגלובלי אינו דומה לארגון קטן, המרוכז בפעילות אחת במקום אחד.

כלים ליישום PLM

כשאנו עוסקים בכלים המיישמים את עקרונות ה-PLM, אנו למעשה צריכים להתייחס לחיבור שבין אנשים לטכנולוגיה. הטכנולוגיה מתקדמת וכל הזמן מוצעת טכנולוגיה חדשה שמאפשרת יישום מהיר, איכותי ויעיל יותר של עקרונות ה-PLM, אך אל לנו לשכוח את הצד השני של המשוואה – האנשים, שהם אלה המפיקים תועלת מהטכנולוגיה.

אם לאנשים אין את ההבנה של התהליכים שבהם הם שותפים, או לפחות לאותו החלק בתהליך שבו הם משתתפים, לא תופק התועלת שניתן היה להפיק מהכלי שמשתמשים בו. אקסל, ואפילו נייר ועיפרון הם כלים מצוינים ומוכחים ליישום PLM, אך כל הזמן ניתן לשפר את תהליכי העבודה באמצעות מערכות תוכנה ייעודיות.

התחומים ב PLM

חיי המוצר מתחילים בהגיית הרעיון, עוברים דרך הוכחת היתכנות, פיתוח, בניית דגם, ייצור סדרתי, תחזוקה, שירות, שינוי ועדכון גירסאות, יציאה משירות וסוף החיים.

התחומים המושפעים מניהול חיי המוצר חוצי ארגון ומגוונים. בראש ובראשונה הפיתוח, אך גם השיווק, המכירות, הייצור, אבטחת האיכות, הרכש, השירות, הלקוחות וכל שרשרת האספקה, כאשר ההנהלה רוצה גם לקבל תמונת מצב שתאפשר לה לבקר, לתכנן ולנהל את העבודה בארגון בכל הרמות.

באופן מסורתי, מערכת ה-PLM אינה המערכת היחידה המוטמעת, כך שהיא צריכה לעבוד בשילוב המערכות הלוגיסטיות, קשרי הלקוחות, שרשרת האספקה, הכספים, וכדומה. הדבר מוביל לכך, שניהול המוצר משתרע על פני כמה מערכות שמדברות ביניהן.

כל מוצר כיום לרוב מכיל כמה דיסציפלינות של פיתוח, הנדסה וייצור – שכל אחת בפני עצמה הינה תחום רחב, הדורש מומחיות ושיטות עבודה משלו, כמו מכניקה, אלקטרוניקה, אופטיקה, תוכנה ותחומים ייחודיים נוספים, שאותם יש שאיפה לשלב במוצר אחד. במסגרת האתגר עשויה להתקבל מירב התועלת, כך שכל תחום "ידבר בשפה שלו", אך כולם ביחד יפיקו תועלת משיתוף הפעולה.

כיווני התפתחות

מהפכת האינטרנט הביאה את מערכות ה-PLM לפתח כיוונים שונים של שיתוף פעולה הן בהיבט של יכולת עבודה של צוות על מודל משותף, הן ביכולת עבודה בין אנשים המפוזרים גיאוגרפית במקומות שונים, וכמובן בכל הקשור להעברת מידע דיגיטלי במקום באמצעות ניירות, כולל קישור ישיר למכונות הייצור.

בשנים האחרונות אנחנו רואים התרחבות ביכולות חישוב וגרפיקה. יכולות התכן והאנליזה התפתחו באופן משמעותי, והמודלים המנוהלים במחשב גדלו ברמת הפירוט ובכמות הרכיבים שבהם הם פועלים, כך שהיקף וקצב העבודה גדלו בהתאם גם כן.

כיום, התחומים הצומחים בטכנולוגיה הם אינטרנט של הדברים, בינה מלאכותית וביג דטה. תחומים אלה משפיעים ועוד ישפיעו רבות על שימוש בכלי PLM.

בעתיד הנראה לעין, התחומים שבהם ההתפתחויות שחווה תחום ה-PLM יבואו לידי ביטוי בהיזון חוזר של מידע מה"שטח" לשלבי התכן, שימוש בבינה מלאכותית ומערכות לומדות לשיפור וייעול תהליכי התכן והייצור, מערכות מומחה ושימור ידע, כלים להנדסה הפוכה, אוטומציה של תהליכים מורכבים ובדיקות ותהליכי בקרה.

הכותב הוא ראש תחום PLM במטריקס.