האור שבקצה הקורונה: מקצועות ההיי-טק בעידן שלאחר המשבר

משבר הקורונה הוביל לתופעה כואבת מאוד של אבטלה עולמית וחל"תים. אולם, לאור ההצלחה הרפואית היחסית של ישראל, יש לקוות שהמשק שלנו יישאר על מסלול היציאה מהמשבר שהוא עולה עליו בימים אלה לאט ובזהירות. יש לקוות שבמסגרת זו נחזור לכנסים הפיזיים, כולל אלה של אנשים ומחשבים (לצד הצלחתם של הכנסים הווירטואליים).

אחת השאלות המרכזיות במשבר הכלכלי שנלווה לקורונה עוסקת בכיוון שאליו ילך עולם התעסוקה, כולל אילו מקצועות ירוויחו מהמצב ואילו לא, ומהם המקצועות שיזכו לביקוש גדול לאחר שנחזור לנורמליות. אין לי ספק שהמדינה צריכה להכיר בחשיבות של קטר ההיי-טק ליציאה של הכלכלה מהמשבר, לנצל את הסיטואציה ולהעביר תקציבים לתחום שירוויח ממנו הכי הרבה.

למה דווקא ההיי-טק יהיה המרוויח הגדול מהקורונה?

התשובה לשאלה זו היא שהפתרונות שהארגונים, הממשלה והציבור יידרשו להם כחלק ובעקבות המשבר יתבססו על טכנולוגיה, ומישהו צריך לפתח אותה, לבדוק ולנהל אותה, ולהגן עליה. ארגונים יתייעלו ויורידו הוצאות בכל התחומים למעט תחום הטכנולוגיה, כי הוא זה שיאפשר להם להתייעל ולשרוד את המשבר. התחזית היא שבעקבות המצב, תקציבי המחשוב הארגוניים יעלו וכך גם ההשקעות בחברות טכנולוגיות שיציעו פתרונות רלוונטיים, כמו סטארט-אפים רפואיים, מוצרים לעבודה מהבית ופתרונות סייבר.

ההשפעה של כל זה על שוק התעסוקה תבוא לידי ביטוי בהחמרת המחסור הגדול של אנשי פיתוח תוכנה, שהיה קיים עוד לפני המשבר. בעוד מספר חודשים, הביקוש להם צפוי להיות גדול הרבה יותר מההיצע. הכוונה היא בפרט לפיתוח הדיגיטל והדטה בארגונים, פיתוח אפליקציות תוכנה כשירות (SaaS) בענן ופיתוח מערכות שמבוססות ומתחברות לאינטרנט של הדברים. עולם ה-IT בישראל יהיה במצוקת כוח אדם גדולה עוד יותר, כי ללא קשר לתקציבי המחשוב, אני מעריך שנחזור לראות השקעות גדולות בסטארט-אפים, מה שיעלה את הצורך במתכנתים בגזרה הזאת.

עלייה צפויה בביקושים גם לאנשי נתונים ולימודי מכונה

אנשי הנתונים יהיו גם הם מבוקשים מאוד – ממדעני נתונים, עבור במנתחי נתונים וכלה באנשי לימודי מכונה, משום שהם חשובים ביותר לאיסוף הנתונים, שנאספים כל הזמן ומכל מקום – בין אם אלה המערכות הארגוניות, האינטרנט, הסלולר או מכשירי ה-IoT – ולהבנתם. במשבר הקורנה, מנהלים רבים, ואף הציבור, גילו את החשיבות של הנתונים וניתוחם. בלעדיהם, לא היינו חוזים בגרפים שהציגו לנו בתדרוכים התכופים של ראש הממשלה ומנכ"ל משרד הבריאות, ופרשני הטלוויזיה. הרי המונח הפופולרי ביותר במשבר הבריאותי של הקורונה, השטחת העקומה, מתבסס על נתונים וניתוחם. לצידם, יעלה הביקוש לאנשי BI.

אחד הדברים שלמדנו במהלך המשבר הוא שכולם חייבים להשתמש בטכנולוגיות, בעצמם ובמהירות. חלקנו גילה תוכנות חדשות כמו זום או פתרונות לעבודה מרחוק. הצורך בשימוש בתוכנה בכל תחום ובקרב כל הגילאים דורש יישום קל, פשוט ומדליק. ההבדל בין היישום המצטיין לאחרים מצוי בחוויית ובממשק המשתמש. התחרות בין יצרני מוצרי התוכנה טמונה בעיצוב הממשק וביכולת לייצר חוויית משתמש ומסע לקוח פשוטים, מהנים ואפקטיביים, שמצדם מביאים את התפוקה היפה וההכנסות. על מנת שזה יקרה, ארגונים יקימו מחלקות ייעודיות של אנשי UX ועיצוב גרפי, עם עובדים בעלי תשוקה רבה – דבר שחשוב תמיד, ובפרט בתחומים אלה.

לסיכום, הצפי הוא שיותר ויותר תהליכים פנים ארגוניים ותהליכי עבודה מול לקוחות יעברו טרנספורמציה דיגיטלית ומגמה זו תואץ. כמו כן, נראה עלייה בהשקעות בתחום הטכנולוגי, בפיתוח מוצרים בחברות היי-טק ובסטארט-אפים, ולצד זה יותר ויותר דרישה לאנשי מקצוע בתחומים שפורטו לעיל, ובעוד תחומים, שיפורטו בטור בשבוע הבא. האם התחזיות שלי יתממשו? ימים יגידו. כך או כך, יהיה מעניין.

הכותב הינו מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס גלובל.