מבקר המדינה: להקים פורום בינמשרדי, שיבחן את תקציבי ישראל דיגיטלית

מבקר המדינה ערך ביקורת גם בפעילות של מטה ישראל דיגיטלית, הפועל במסגרת המשרד לשוויון חברתי שבראשות השרה גילה גמליאל. המבקר ממליץ גם כאן, בדומה להמלצות על ערים חכמות, שהממשלה תקים פורום בינמשרדי, שיבחן את כל התקציבים הרבים שיועדו לפרויקט, לעומת התוצרים, ולשקף את התוצאות לציבור. המבקר משבח את הפעילות הרבה שנעשית במסגרת ישראל דיגיטלית, שהיא חוצה שורה ארוכה של משרדים, שחלקם מתוקצבים על ידי המטה ואחרים מקצים תקציבים משלהם. הדכר משפיע, בין היתר, על אחוזי הביצוע של הפרויקטים שעבורם הוקצו תקציבים בגלל חסמים בירוקרטיים וחסמים אישיים בין בעלי תפקידים.

התקציב הכולל של מטה ישראל דיגיטלית לשנים 2016-2018 הוא 1.14 מיליארד שקלים והוא נועד לכיסוי 146 פרויקטים. אולם בפועל, עד לכתיבת הדו"ח בוצעו רק 50% מהפרויקטים, כאשר ב-35% מהם הסיבה היא חסמים שונים, שלדעת המבקר יש לסלק.

המבקר מעיר, שבמקביל לתקציבים הרבים שהממשלה הקצתה, יש מעט משרדים שמעניקים תקציבים למיזם, ומן הראוי לסנכרן ביניהם. המבקר קורא לחשכ"ל ולכל מקבלי ההחלטות במגזר הממשלתי לפעול להסרת החסמים, במיוחד בכל מה שקשור לנהלי הרכש. בין היתר, המבקר מציע קידום ביצוע של מכרזים מקוונים וקידום השימוש בכלים חדשניים, כגון מכרזי אתגר, כדי לעודד ספקים להציע הצעות חדשות לבעיות שהמשרדים מתמודדים איתן.

אחד מפרויקטי הדגל של ישראל דיגיטלית הוא פרויקט קמפוס, שמכיל 170 קורסים שפותחו ב-40 ארגונים ומוסדות אקדמיים. עד אמצע השנה שעברה נחשפו לקמפוס 1.5 מיליון ישראים ונרשמו 220 אלף איש ללמידה של קורס אחד או יותר, והם כולם בחינם. המבקר ממליץ למשרד לשוויון חברתי לחייב את הנרשמים לקורסים לציין את שם היישוב שהם גרים בו (כרגע זה אופציה), וזאת כדי לבדוק עד כמה פרויקט קמפוס משרת את הפריפריה ואת צמצום הפער הדיגיטלי, אחד מהיעדים המרכזיים של המיזם.

מאחר שהמטה הוא גוף רוחב, שצריך לעבוד עם כל משרדי הממשלה, יש בחלק מהמשרדים עיכובים בפרויקטים חשובים בגלל חילוקי דעות בין משרדים ואנשים. לדוגמה, משרד החינוך: נכון להיום, כותב המבקר, אין עבודה משותפת בין ישראל דיגיטלית למשרד החינוך. הסיבה: ישראל דיגיטלית הייתה אמורה למנות מטעמה מוביל תוכניות דיגיטליות, על פי החלטת ממשלה. עופר רימון, סמנכ"ל מינהל וטכנולוגיה במשרד, סירב למנות איש חיצוני לתפקיד ומינה עובד בכיר של המשרד.

אבל בכך לא הסתיימו החסמים: ב-2017 ההתחלפו המנכ"לים במשרד החינוך, והמנכ"ל הנוכחי, שמואל אבוהב, לא אישר את התוכנית האסטרטגית שאושרה על ידי המנכ"לית הקודמת, ולפיכך כעת אין שיתוף פעולה מוסדר בין המשרדים, וכתוצאה מכך עד 2018 לא יושמו תוכניות של ישראל דיגיטלית בתחום החינוך. המבקר מציג בדו"ח את המשמעות המעשית של אי שיתוף פעולה בין המשרדים, שמתבטאת בפגיעה ישירה בפרויקטי חינוך. כך, לדוגמה, ב-2017 תקצב מטה ישראל דיגיטלית 70 מיליון שקלים עבור פרויקטים בחינוך, ואילו ב-2018 לא הועברו בכלל תקציבים. לקראת סיום כתיבת הדוח" הודיעו שני המשרדים, כי הם החלו בתהליך של חזרה לשת"פ ביניהם, ולמרות שעדיין אין תוכנית אסטרטגית מאושרת, יש כבר הסכמים ביניהם כדי לא לפגוע בפרויקטים.

פרויקט אחר שנתקע בגלל חסמים בירוקרטיים הוא פרויקט המדידה הלאומי שהלמ"ס אמורה להובילו. הפרויקט היה אמור לבדוק את יעדי המשרד אל מול הביצועים על פי מדד מוסכם שהייתה אמורה לייצר, אבל בשל חילוקי דעות וחסמים שונים הפרויקט לא יצא אל הפועל בצורה שוטפת, כי לא נמצא תקציב בסך 3 מיליון שקלים. המבקר מעיר, כי לעומת זאת, הממשלה ממשיכה לתקצב את ישראל דיגיטלית ביותר ממיליארד שקלים, וזאת ללא בקרת מדידה שמתבקשת. בעקבות הערות המבקר נמסר, כי באוגוסט שנה שעברה נחתם הסכם בין ישראל דיגיטלית ללמ"ס, שבמסגרתו תוקצב הפרויקט הלאומי של המדד הדיגיטלי הלאומי, ועתה הלמ"ס תוכל להמשיך בתהליך המדידה.