קורונה, היום שאחרי: קרב הבלימה על הכלכלה מתרחש ברגעים אלו

הפעם הכפר הגלובלי פעל נגדנו. הקורונה הופצה בעולם במהירות הקונקורד תודות למערך התעופה האדיר ששירת את האנושות במאה האחרונה. בארץ, נכון לכתיבת שורות אלו, תועדו כ-600,000 מובטלים חדשים. חלקם שכירים שיצאו לחל"ת או פוטרו. אחרים הם בעלי עסקים קטנים ובינוניים שנאלצו להשבית את פעילותם ולראות את מפעל חייהם נסגר. התמונה דומה בשאר העולם. סיכוי גדול שהפגיעה הכלכלית מהקורונה תהיה הרסנית אפילו יותר מזו הבריאותית. זאת מכיוון שכלכלה בקריסה ואבטלה יוצרות אין ספור טרגדיות – ברווחה, בבריאות ובחיי אדם.

כלכלה יציבה היא האינטרס של העובדים כמו של המעסיקים. כיצד המגזר העסקי מתמודד עם המשבר? וחשוב באותה מידה – כיצד הוא נערך למשבר הבא?

כלכלת קורונה: מה עושים עכשיו? 

לפי המימרה הידועה, כאשר השמש זורחת, הבנק נותן מטרייה, וכאשר מתחיל הגשם – הוא ייקח אותה חזרה. ועדיין, בלב הכלכלה עומדים הבנקים, שמנהלים את הכסף של כולנו. עיניים רבות נשואות עכשיו לבנקים, לחברות הביטוח ולגופים פיננסיים נוספים. בנק ישראל השכיל לפרסם עמוד שאלות ותשובות שמוקדש לנושא הקורונה, שמפורטות בו הקלות לטובת הציבור שאליהן נדרשים הבנקים: בתנאים להלוואות חדשות, במועדי החזרים ופריסת הלוואות קיימות, בעמלות עובר ושב, בפדיון צ'קים ועוד. הבנקים התבקשו גם להנגיש ללקוחות כלי ניהול לשירות מרחוק – מוקדים טלפוניים, אפליקציות, צ'אטים ועוד.

וכיצד המגזר הפרטי מתמודד עם המשבר? זוהי שעתן היפה של אפליקציות לתקשורת מרחוק, בראשן אפליקציית זום לניהול שיחות ועידה. רק ברבעון הראשון של 2020 נרשמו לשירות כ-2.2 מיליון משתמשים חדשים, זאת לעומת 1.9 מיליון בשנת 2019 כולה. כתוצאה מכך, ובשונה משוק המניות הצונח, מניית זום עלתה בכ-40% מתחילת המשבר. בין הנרשמים החדשים ניתן לציין שכירים רבים, אבל גם עצמאים: עורכי דין, יועצים פיננסיים ומטפלים, שנעזרים באפליקציה כדי לקיים פגישות עסקיות מרחוק עם לקוחותיהם.

אבל כפי שכל מי שעובד במשרד יודע, שיחות הן רק חלק מהעבודה. מה עם ניהול לקוחות? CRM? שיתוף נתונים עם שאר העובדים? המשבר הציף בבת אחת צורך שנבנה לאורך זמן במערכות לניהול מרחוק של עובדים ומשרד. המערכת הישראלית Ping-Pong, שמבוססת על טכנולוגיות של סיסקו ו-WebX, נאלצה להקדים את השקתה בעקבות המשבר. המערכת מיועדת לסוכני ביטוח, לעורכי דין, לרואי חשבון ולבעלי מקצועות אחרים. היא משמשת כמרכז שליטה לכל עבודת המשרד בלי צורך להיות בו – שיחות וידיאו (כמובן), חתימה דיגיטלית, התממשקות ל-CRM ושלל מאפיינים נוספים.

החכמים אומרים, שההזדמנויות הגדולות ביותר נמצאות בליבו של המשבר. האם הדבר תקף גם למשבר הקורונה? רשת מוצרי הקוסמטיקה הסינית Lin Qungxuan הוכיחה שכן. הרשת נאלצה לסגור כ-40% מסניפיה, בעיקר בווהאן, שבה התפרצה המחלה. במקום לפטר את העובדים (יותר מ-100), החברה השקיעה בקידומם לעמדת משפיענים במדיה החברתית. בחודשים האחרונים העובדים תקשרו עם הגולשים במדיה החברתית, סיפקו ייעוץ וקידמו את מוצרי החברה. התוצאה היא עלייה של 200% במכירות לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.

היום שאחרי מחר: כיצד חברות נערכות למשבר הבא?

סקירה מהירה של ההיסטוריה מראה כי שלום, רווחה ושגשוג באים יד ביד עם כלכלה חזקה. איך ארגונים וממשלות יכולים להיערך לעתיד ולהתאים את עצמם למשבר הבא, שלפי הערכות עשוי להגיע כבר בחורף הבא עם גל שני של קורונה?

עדיין קשה לקבוע איך להתמודד לקראת המשבר הבא, שכן אנחנו עדיין בלב הראשון. תובנות להתנהלות נכונה ניתן למצוא בעיקר בסין, שלפי הדיווחים מצויה בשלבי התאוששות. המגזין הרווארד ביזנס ריוויו פרסם סקירה מרתקת על אופן ההסתגלות של העסקים למודי הניסיון בסין, שניתן ללמוד ממנה רבות.

כך, למשל, מתוך הבנה שיכולת תגובה מהירה של ארגון למשבר הוא מפתח להצלחה, ענקית בתי המלון Huazhu (כ-6,000 סניפים) שינתה את המבנה ההיררכי שלה. הרשת הפחיתה את ריכוזיות ההנהלה הראשית, נתנה יכולת החלטה גדולה יותר למנהלי הסניפים בשטח והקימה צוות ניהול משבר עם סמכות להורות על פעולות ברמת הארגון כולו. צוות ניהול המשבר גם מעדכן באפליקציה בזמן אמת את מנהלי המלונות, כדי שיקבלו מידע חשוב בהקדם.

יכולת נוספת שעסקים יצטרכו לפתח לקראת המשבר הבא היא פיתוח מהיר של מוצרים ושירותים חדשים. בחודשים האחרונים חברת הביטוח הסינית אנט פייננשל הוסיפה לכל מוצרי הביטוח שלה כיסוי ביטוחי לנזקי הקורונה. גם כאן ההזדמנות טמונה בלב המשבר, והחברה צופה עלייה של כ-30% ברווחיה לעומת אותה תקופה בשנה הקודמת.

מקרים אלו ועוד רבים אחרים מלמדים, שיש למגזר העסקי מה לעשות כדי לשרוד את המשבר, ואפילו לצאת ממנו מחוזקים. המשותף לכל הפתרונות האלו הוא היכולת לזהות את השינוי ולהסתגל אליו ברמת הנהלת הארגון, השיווק והתאמת השירות או המוצר לצרכים החדשים שיוצר המשבר.

הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ומנכ"ל חברת הייעוץ New Advice.