עצמאות 72: ההיי-טק בין משבר למתווה צמיחה והתאוששות

משבר הקורונה תפס את ענף ההיי-טק במצב טוב יחסית בהשוואה לענפים אחרים במשק, שעוד לפני הקורונה סבלו ממשברים. שנת 2019 הייתה שנת שיא בגיוסים, קופות המזומנים של קרנות ההון היו מלאות, והאקזיטים נמשכו ממש עד לרגע האחרון, ואפילו בימים הראשונים של הקורונה.

בתחילת המשבר נדמה היה, כי ההשפעה על הענף לא תהיה משמעותית, מאחר שעובדים רבים נשלחו לעבוד מהבית, דבר שהם עשו גם לפני הקורונה. אלא שככל שחלפו הימים, ודווקא בשלב שבו מתחילים לדבר על אסטרטגיית יציאה מהמשבר, קורה כמעט דבר הפוך בענפי הטכנולוגיה: דיווחים על גלי פיטורים שהולכים ומתגברים ועובדים שיצאו לחל"ת והמעסיקים לא ממהרים להחזיר אותם לעבודה. מצד שני, דו"ח רשות החדשנות האחרון מדווח על מחסור מתמשך של 18 אלף עובדים בענף.

הסיבות לכך קשורות לעובדה, שענף ההיי-טק מתמודד מצד אחד עם הבעיות ועם מה שקורה בכלכלה בישראל, ומושפע כמובן ממה שקורה בענפים אחרים, אבל מצד שני הוא גם תלוי, במידה רבה, בשווקים בחו"ל, בעיקר בארה"ב ובאירופה. שם המצב כידוע קשה, גם אם חלק מהמדינות מדברות על חזרה לשגרה, אולי מהירה יותר מאשר אצלנו, אבל המשקיעים והלקוחות לא ממהרים לבוא.

כל אלו מתנקזים, כמובן, לכך, שהנהלות של חברות מתכנסות ומצמצמות הוצאות, משחררות עובדים, ובמקביל מחפשות שווקים חדשים. ח"כ יזהר שי מכחול לבן, בעברו יזם היי-טק, אמר ברב שיח שהתקיים בחסות אנשים ומחשבים, כי בקרב החברות ובקרב החברות העוסקות במימון והשקעות, יש מושג חדש: "אסטרטגיית קורונה", שמבוססת על תכנון לטווח של שנתיים, שבהן הנחת היסוד היא שהקורונה תלווה אותנו עד למציאת חיסון או פתרון, ולכן הם מנתבים את התוכניות לצמצום כוח אדם. אלא שבמהלך הרב שיח הקפידו כל הדוברים לאזן בין התחזיות הקודרות לטווח הקרוב לבין האופטימיות והביטחון שענפי הטכנולוגיה יצליחו לצאת מהמשבר ולחזור לצמיחה. זאת מפי שכפי שציינו, המחסור בכוח אדם בסקטורים שונים עדיין קיים, במיוחד בתפקידי פיתוח בכירים. ולכן ייתכן שצריך לשנות את הסמנטיקה בשיח על כוח האדם ולדבר על ניוד עובדים. כלומר עובדים שנפלטו מחברות היי-טק, בתפקידים שונים עם ניסיון, יוכלו למצוא עבודה חלופית בחברות אחרות שמגייסות. ואכן, על פי מקורות של חברות השמה, גם בזמן הקורונה נמשכו תהליכי גיוס לא מעטים. יכול להיות שתהליכי הגיוס יהיו ארוכים יותר, השכר יהיה מתון יותר, אבל אלו הם דברים שאף פעם לא יכולים להזיק. מהעבר השני, יש כיום כמיליון דורשי עבודה. עבודה נכונה של רשויות ממשלתיות, חברות היי-טק וחברות השמה יכולה בהחלט להסב חלק מהם לאותם מקצועות שחסרים בענף. ברב שיח עלתה נקודה נוספת בהקשר ההון האנושי: הזדמנות טובה יותר לבוגרי מדעי מחשב, שעברו קורסי הכשרה וצברו ניסיון להתקבל כג'וניורים בחברות היי-טק. מתי צוויג, מנהלת הון אנושי במיזם סקייל אפ, שנולד בסטארט-אפ ניישן סנטרל, דיווחה על נכונות גדולה יותר של מעסיקים לקלוט עובדים ממגזרים שעד היום לא נקלטו כל כך: חרדים וחרדיות וערבים.

על הממשלה להזרים כספים רבים

זו תקופה לא טובה לחברות צעירות, שטרם הספיקו לעשות סבבי גיוס משמעותיים. היעדר היכולת לנסוע לחו"ל ולפגוש משקיעים לא מקלה את מצבם. וכאן צריכה בדיוק הממשלה להיכנס. על כך כל הדוברים היו תמימי דעים. במצבי משבר, כאשר המשקיעים החיצוניים באופן טבעי לא ממהרים לשחרר כסף וקרנות הון דורשות תוכניות קפדניות הרבה יותר, על הממשלה להזרים כספים רבים לתחומים שאין בהם השקעות, או לחברות צעירות שללא חמצן ממשלתי ייעלמו. נעשו כמה צעדים חשובים בנושא. מתוך 80 מיליארד השקלים שהממשלה הקציבה לסיוע למשק, יש סכומים שמוקצהים לענף, כאשר ההיי-טק הוא הענף היחיד שמוקצים לו כספים. זה אומר שיש קשב בממשלה, אבל למרבה הצער הייצוג הקבוע של ההיי-טק ליד מקבלי ההחלטות מעולם לא היה בולט, והגוף היחיד שנאבק למען הענף הוא התאחדות התעשיינים.

איפה התקווה? בתחומים כמו בריאות דיגיטלית, שהוכיחה את עצמה בטיפול בחולי הקורונה, הטלה-רפואה, האנליטיקה שהפכה להיות כלי מרכזי במירוץ המטורף אחר הניסיון ללמוד את הנגיף האלים הזה. ויש עוד תחומים. הסיכוי שענף ההיי-טק יתאושש הוא ביכולת לזהות תחומים אלו, לתת להם את התמריצים הנדרשים ולאפשר להם לנצל שווקים גדולים שייפתחו בעולם, בכל המדינות.

השורה התחתונה: ערב יום העצמאות 72, ענף ההיי-טק ממשיך להיות הקטר של המשק, כדברי ח"כ יזהר שי, שהשתתף בפאנל. אבל זה קטר שדורש סיוע בתדלוק ממשלתי ציבורי, שיאפשר לו להמשיך לנוע על המסילה, שתוביל את כל הכלכלה הישראלית, כי כפי שאמר הח"כ, פשוט אין לנו משהו אחר ואין לנו ברירה.

חג עצמאות שמח ושנדע ימים טובים יותר.