האם הקורונה תקדם את החדשנות בעולם הרפואה?

כותרת מאמר זה היא "האם הקורונה תקדם את החדשנות בעולם הרפואה?" אם להסתמך על ניסיון העבר, תשובה הגיונית שיכולה להינתן לשאלה זו היא: "כן". כבר בימים רחוקים מאוד, הראש של הגיבורים של העם היהודי המציא לנו פטנטים: נוח בנה את התיבה שלו במשך 120 שנה, אבל הזדרז להשלים אותה רק כאשר הבין מבורא עולם שאוטוטו המבול מגיע. משה קרע את ים סוף, בהנחיית הבורא, כאשר הגיע לפאתי הים וראה את פרשי מצרים נמצאים שם ומחכים ללכוד אותו ואת בני ישראל שחצו אתו את המדבר.

דוגמה מהניסיון שלי

עוד דוגמה שנכונה לכאן מגיעה מהניסיון שלי: ב-1996 מוניתי על ידי פרופ' שוקי שמר, כיום יו"ר אסותא ומי שאז היה קצין רפואה ראשי בצה"ל, למנמ"ר חיל הרפואה. בחזון של פרופ' שמר באותה התקופה היו שני נושאים שאמורים היו לקדם את עולם האבחון הרפואי, ובסופו של דבר אמנם קידמו, לקפיצת מדרגה משמעותית: תיק רפואי ממוחשב אחיד בכלל צה"ל וטלה רפואה.

את החזון הראשון הצלחנו לממש וצה"ל היה החלוץ במדינת ישראל לניהול תיק רפואי ממוחשב אחיד. כך, לדוגמה, חייל שהגיע למרפאה בקצרין ולמחרת סר למרפאת קצין העיר בתל אביב – הרופא בתל אביב יכול היה לראות מה רשם עמיתו מרמת הגולן בתיק הרפואי של אותו חייל. אלא שאת החזון השני, של הטלה רפואה, לא הצלחנו להביא לכדי מימוש, על אף שעשינו פיילוטים.

גם אז, ב-1996, החדשנות הייתה תולדה של מחסור: לצה"ל חסרו אורתופדים במרפאות האזוריות, והמטרה הייתה להתגבר עליו על ידי כך שרופא כללי במרפאה מקומית ישלח את החייל, למשל, לצילום רנטגן, שיעבור לרופא האזורי, וזה יקבע לחייל טיפול על בסיס הצילום. משם החייל יחזור לרופא המטפל במרפאה המקומית.

התור הדיגיטלי – רק לפני חצי שנה

אחת המחלות האנושיות היא "למה לשנות משהו אם הוא עובד בצורה סבירה"? המחלה הזאת הדביקה גם את עולם הרפואה הישראלי. עד לפני חצי שנה, כאשר קופת חולים מאוחדת יצאה במסע פרסום תחת הכותרת "לראשונה בישראל – מאוחדת היברידית", לא היה ניתן לקבוע תור דיגיטלי לרופא. אם היום היה נוחת חייזר בישראל ושואל מתי נכנס כאן התור הדיגיטלי בקופת החולים, הוא לא היה מאמין שרק לפני חצי שנה. גם כאן החדשנות נבעה מחוסר ברירה, עקב התורים המתארכים לרופאים וההשפעה השלילית של זה על הלקוחות-המטופלים. במצב רגיל, המהלך החדשני הזה היה קורה אולי לאחר שלוש או ארבע שנים של תכנון ויישום.

גם במחלקות הקורונה בבתי החולים אנחנו רואים פתאום ניטור וטיפול איכותיים מרחוק, שלא ראינו קודם, במחלקות האחרות. כך גם בשיתוף ביג דטה בין ארגוני הבריאות ובמחקר הטכנולוגי-מדעי בין גופים, שנעצרו שנים רבות עקב תחרות ויוקרה, ופתאום מתאגדים ומצטברים במערכת מידע אחת – והכל בזכות הקורונה, או, במילים אחרות, בזכות האין ברירה, שמכריח את המערכת להכניס חדשנות ולהשתנות.

עוד חדשנות שהולכת והופכת להיות נפוצה יותר בגלל הקורונה היא הטלה רפואה. גם כאן אני רוצה לתת דוגמה מניסיוני האישי, והפעם הקרוב מאוד: הזמנתי תור עבור אמא שלי לרופא מומחה ליום שני האחרון בשעות הערב. ביום ראשון בבוקר מתקשרת אליי מזכירתו של הרופא ואומרת לי שלפי הנחיות משרד הבריאות, בגלל גילה של אמי הוא לא יכול לקבל אותה והיא דוחה את התור לסוף מאי. כדי לחסוך את ההמתנה הארוכה, הצעתי למזכירה לערוך פגישה בין אמי לבין הרופא בזום. היא השיבה שהנושא טרם סודר מול קופת החולים וזה מצריך הרבה ביורוקרטיה. אמרתי לה בואי ננסה ולאחר שכנוע, היא ביקשה שאדבר עם הרופא .לא התעצלתי וכך עשיתי, והרופא השיב: "תן לי לנסות עד מחר לסדר את הביורוקרטיה". והנה, עם קצת רצון, העניים הסתדר, ולמחרת עמדתי מאחורי אמי כשלראשונה בחייה, בגיל 86, היא קיימה פגישה דיגיטלית עם רופא.

הפגישה הייתה מוצלחת אבל הכי חשוב, חסכנו את הדחייה הארוכה, כמו גם שלוש שעות מהזמן שלי ושל אמי ואת הטלטול שבהגעה לקופת החולים ובהמתנה עד שהרופא יתפנה. איכות הטיפול, להתרשמותי, הייתה טובה לא פחות מאשר פנים מול פנים, ואולי אפילו יותר.

לסיכום, אפשר להודות לקורונה, שבזכותה, לצד הרבה דברים רעים וכואבים, קורים גם קצת דברים טובים בעולם הרפואה, שיקדמו את הטיפול הרפואי בתקופה שעתידה להגיע אחרי שנרסן את הנגיף.

הכותב הוא יו"ר פורום המנמ"רים והמנכ"לים c3 מבית אנשים ומחשבים, ומנכ"ל חברת הייעוץ הטכנולוגי-אסטרטגי-עסקי BSD-IT.