למה הקורונה תאיץ את מגמת הערים החכמות?
ההתמודדויות של שורה של ערים בארץ ובעולם, כולל בעיר שבה התפרצה המגפה, נותנות את התשובה לשאלה הזאת ● קרוב לוודאי שהמגפה הבריאותית "תדביק" עוד ערים ב-"מגפת" הערים החכמות
מנמ"ר עיריית ירושלים, איתמר קורנפלד, מתאר בראיון שפרסמנו היום (ג') כיצד העירייה נכנסה למשבר הקורונה בעמדה טובה יחסית, בין היתר מפני שהיא השכילה להשקיע בטרנספורמציה דיגיטלית בעשור האחרון – דבר שאפשר לה גמישות ניהולית וטכנולוגית גם במעבר לשגרת חירום כמו זו שאנחנו נמצאים בה בימים אלה.
אותה טרנספורמציה דיגיטלית היא חלק מאסטרטגיית העיר החכמה, שמלווה את המגזר המוניציפלי ומיושמת בערים רבות בארץ ובעולם.
ירושלים לא לבד: בשבועות האחרונים מתרבים הדיווחים ממדינות שונות שלפיהם ערים וממשלות שהשכילו להשקיע ביישום תפיסת העיר החכמה – ברמת התשתיות, התקשורת והאפליקציות – צלחו את המשבר בצורה קלה יותר, והטיפול בתושבים היה יעיל ומועיל יותר. הדוגמאות המוחשיות יותר מגיעות מהמזרח – ממדינות כמו סין, סינגפור ודרום קוריאה, שהיו בין הראשונות שנפגעו מהמשבר והן בתהליכי יציאה ממנו.
הקורונה החלה, כידוע, בעיר וואהן שבסין. מומחים בתחום האורבניות הטכנולוגית פרסמו מאמרים מהם עולה שהעובדה שהעיר השקיעה בפרויקטי דיגיטל סייעה לה רבות לצאת מהמשבר. אחד התחומים הוא מערכת הבריאות, שם הטמיעו בריאות דיגיטלית, שכללה גם מערכות שהיו מקושרות למערכות הניהול של הרשות המקומית, מה שסייע טוב יותר בטיפול בתושבי העיר. בעקבות ההצלחה, 500 ערים בסין יישמו פתרונות בריאות דיגיטלית ועוד פתרונות עיר חכמה. מדובר ביותר ממחצית פרויקטי העיר החכמה בעולם. זאת, לאחר שכבר ב-2014, השלטון בבייג'ינג עיצב מדיניות של בריאות דיגיטלית לאומית. מאז המשיכו הסינים בעקביות ליישם מדיניות של השקעות בדיגיטל בתחום הבריאות, תוך שילוב מערכות בינה מלאכותית, ביג דטה ועוד. בכלל, הסינים ומדינות נוספות במזרח הרחוק בלטו מאוד בהשקעות שלהם בערים חכמות בשנים האחרונות, והדבר בא לידי ביטוי בכנס הערים החכמות השנתי שנערך בברצלונה. בכנס ב-2016, הציגה סין פרויקטים ב-386 ערים.
לא רק במזרח
גם במערב מבינים שהקורונה יכולה להיות קריאת השכמה למדינות לתעדף את העיר החכמה בתקציבים שהן עומדות להשקיע בשנים הבאות. מחקר של ABI מיפה מספר טכנולוגיות חמות בתחום העיר החכמה, ושימשיכו להיות כאלה, כאשר אחת מהן היא האינטרנט של הדברים, שמשמש לאיסוף מידע עבור הרשות. במקרה של הקורונה, ה-IoT מסייע לאכוף את נהלי הסגר והבידוד.
היישום של תפיסת ערים חכמות נוגע בכל תחום שקשור לקורונה, ובא לידי ביטוי כיום. סוגיית הערים החכמות, על היתרונות והחסרונות שבהן, רלוונטית מאוד כאמור לתחום הבריאות, אבל גם לתחומי הביטחון, הניידות, יישומי המובייל, התעסוקה, המשילות, הקיימות, הגנת הסביבה ויחסי האזרח והרשות. עיריות שיישמו תפיסות של עיר חכמה תרמו לאמון של הציבור בהן, וזה גורם חשוב ביותר בזמן חירום. בארץ זה קרה לא רק בירושלים, אלא גם בתל אביב, באר שבע ובשורה של ערי שדה.
השורה התחתונה: קרוב לוודאי שמשבר הקורונה יגרום להעצמה וגידול בהשקעות בתחומים שונים. אחד מהם הוא הערים החכמות.
קרוב לוודאי שההשקעות בערים חכמות' יביא למשבר חמור אף יותר ממשבר הקורונה, ולנזקים אדירים בבריאות הציבור. ערים חכמות באמת לא ישקיעו בטכנולוגיה שכזו שהרי המדענים כבר הזהירו שהיא מסרטנת.
העיר החכמה תהיה בזבוז כסף אדיר. טכנולוגיות מיותרות שבפועל לא יבשילו , לא ינוהלו נכון , ולא יספקו את הסחורה. כסף שייזרק לפח ועוד חשיפה לקרינת רדיו בלתי בריאה.
ערים מסרטנות, לא "חכמות". כך מובן מדבריה של ראש שירותי בריאות הציבור בישראל, פרופ' סיגל סדצקי, שאמרה שהקרינה הסלולרית מסרטנת, ושהתקן הקיים כיום אינו רלוונטי לבריאות, כלומר אינו מגן על הבריאות. הקורונה היא תירוץ למחטף של עיבוי וריבוי מקורות הקרינה? אם כך, מסתבר שלא בבריאותנו וברווחתנו חפצים מי שאמורים היו להגן עליהן. כדאי להתעורר למציאות ולהפסיק לשעוט עם הטכנולוגיה ה"קדושה" הזאת אל עברי פי פחת. בסך הכל רוצים פה כנראה מדינת מעקב דיגיטלית, איסוף מידע עליכם ללא רשותכם, ועשיית הון ממכירת המידע האישי שלכם. עיר "חכמה" = כסף גדול לכמה תאגידים וטייקונים. למה שזכותכם לבריאות ולפרטיות יעניינו מישהו במדינה מתוקנת זו?...