האם פשיעה פיננסית מתגברת בימי הקורונה?

מה חברות יכולות לעשות כדי להילחם בפשיעת סייבר פיננסית? המגזר מתמקד כל העת באבטחת מידע, האם זה הפתרון או רק אחד הפתרונות מתוך מגוון פתרונות קיימים?

משבר הקורונה מייצר איום גדול מאוד לבנקים. לאורך ההיסטוריה המודרנית, בכל פעם שיש משבר, הפשיעה הרימה את ראשה המכוער. באופן טבעי, כשיש משבר, היכולת של אנשים להתקיים ולנהל אורח חיים רגיל מוגבלת הרבה יותר, ולמרבה הצער, פושעים מחליטים לנצל את המצב ולהגביר את הפעילות הפלילית. עובדה זו לא חדשה, אך מה שמיוחד במשבר הקורונה הוא שילוב של דברים שקורים בו זמנית.

בראש ובראשונה, הפשע הכלכלי של ימינו הוא פשע סייבר פיננסי מתוחכם – חמור יותר ובקנה מידה גדול יותר. פושעים אינם צריכים עוד להסתכן ביריות בתוך סניף בנק; הם יכולים לשבת בבית ולהשתמש בטכנולוגיה המתקדמת הזמינה לכל, כדי לגנוב או להלבין כסף.

בנוסף, לקוחות אינם יכולים להגיע לסניף הבנק הפיזי גם אם הם חייבים, בגלל מגבלות הניידות. בדרך כלל, אם בנק דורש מלקוח להציג רישיון נהיגה, דרכון או מסמך זיהוי אחר, הלקוח יכול פשוט להיכנס לסניף המקומי ולהציג אותו – זו אינה אפשרות כרגע. כך שיכולת הבנקים לאשר את זהות הלקוחות שלהם פוחתת באופן משמעותי. יתר על כן, יותר ויותר בנקים מאפשרים לעובדיהם לעבוד מהבית, מה שמותיר את מערכות הבנקים פגיעות הרבה יותר למתקפות זדוניות.

כולנו יודעים שמערכות לגילוי איומים מבוססות חוקים אינן מסוגלות להגן על ארגונים מפני אירועים בלתי צפויים ולא ידועים – וזה בדיוק מה שהעולם חווה, בזמן אמת, ברגע זה.

במובנים רבים, המצב עדיין לא ידוע, וככל הנראה יחמיר לפני שישתפר. ובדיוק כמו בני אדם, גם מערכות בנקאות צריכות להתמודד עם מצבים שמעולם לא התמודדו איתם. זה המקום שבו טכנולוגיות AI נכנסות לתמונה, אבל כאלו מהדור החדש, שיודעות לזהות אנומליות לא ידועות, שאינן מבוססות על חוקים מוגדרים כמו 'אינטואיציה מלאכותית', שיכולות לחקות את האינטואיציה האנושית ולזהות איומים חדשים ובלתי ידועים ותוכניות פשיעה שעדיין לא ידועות.

הכותב הוא מנכ"ל תטה-ריי.