פורסמה רשימת הגורמים – ממשלות וחברות – "המתנכלים לחופש הביטוי אונליין"

קבוצת כתבים ללא גבולות, RSF (ר"ת Reporters Without Borders), העוסקת בחופש הביטוי, השיקה רשימה של "טורפים דיגיטליים", המדרגת גופים שהיא טוענת שהם 20 העבריינים הגרועים בעולם בנושאי צנזורת סייבר ודיכוי אונליין.

לפי הקבוצה לציון היום הגלובלי נגד צנזורה בסייבר, שחל ביום ה' האחרון, "חושפים כתבים ללא גבולות (RSF) את רשימת 20 הטורפים הדיגיטליים הגרועים ביותר של חופש העיתונות בשנת 2020 – חברות וסוכנויות ממשלתיות שמשתמשות בטכנולוגיה דיגיטלית, כדי לרגל ולהתנכל לעיתונאים, ובכך לסכן את היכולת שלנו לקבל חדשות ומידע".

כתבים ללא גבולות

הרשימה פורסמה ביום ה' האחרון, בתוך כוונה מובהקת לבייש גורמים ברחבי העולם שפעילותם, לטענת RSF, היא "בבחינת טריפת העיתונאות", ומכילה "שחקנים" שהם גורמי שלטון, וכן מי שאינם גופים מדיניים, שאחראים לכאורה על מה שהקבוצה מתארת כ"סכנה ברורה לחופש הדעה והביטוי". חופש זה מעוגן על ידי סעיף 19 להכרזה האוניברסלית לזכויות האדם.

נזכיר כי בשנת 2008, כתבים ללא גבולות ואמנסטי אינטרנשיונל שלחו מכתבים רשמיים למנכ"לי גוגל, יאהו ומיקרוסופט בבקשה לקבל מהם אבחנות לקראת היום נגד צנזורת הסייבר. מאז, האירוע ממשיך להיות מצוין מדי שנה ב-12 במרץ. מטרתו העיקרית היא להבליט את הצורך בגישה בלתי מוגבלת לאינטרנט, כמו גם למשוך תשומת לב לצנזורה ממשלתית בכל רחבי העולם.

מדינות נגד חופש הביטוי בסייבר – גם דמוקרטיות

מזכ"ל RSF, כריסטוף דלואר, אמר כי הקבוצה רוצה גם להדגיש שההתנהלות שמחבלת בחופש המידע והביטוי מתרחשת לעתים קרובות במדינות דמוקרטיות.

הרשימה מחולקת לארבע קטגוריות עיקריות: הטרדות; צנזורה מטעם מדינות; דיס-אינפורמציה; וריגול ומעקב. בתוך קטגוריות אלה הרשימה מדגישה את שם הקבוצה או הישות המקוונת, את מיקומה, את השיטות הביצועיות שלה, והכי חשוב – את היעדים המוכרים שבהם זו מתמקדת.

בין היתר נכלל ברשימה צבא הטרולים של הקרמלין מרוסיה, שמפיץ דיווחים וסרטונים כוזבים, או אפילו מפרסם מידע אישי על עיתונאים. אחד המטרות העיקריות של מפעילי צבא זה הייתה העיתונאית החוקרת הפינית ג'סיקה ארו, שכתבה את הספר "צבא הטרולים של פוטין" (Putin’s Troll Army).

עוד גורם רוסי רשמי ש"מככב" ברשימה הוא רוסקומנדזור (Roskomnadzor) – שירות הפיקוח על טכנולוגיות המידע ותקשורת המונים – שהוא גוף פדרלי של הרשות המבצעת ברוסיה, ונחשב לרגולטור האינטרנט הממשלתי. הגוף הזה חסם כמעט חצי מיליון אתרים ללא אזהרה מוקדמת או הליך משפטי ראוי.

גם הצנזורה הממלכתית הנהוגה על ידי נציבות הטלקומוניקציה הלאומית בוונצואלה, שמסירה אתרים ללא אפשרות לערער על כך, נמצאת ברשימה.

הטרדה אונליין של עיתונאים או גורמים שפועלים למען חופש הביטוי היא תופעה שמבצעות מדינות כמו הודו, רוסיה, ברזיל ומקסיקו, כוללת קמפיינים ברשתות החברתיות הכוללות איומים אלימים, הפצת דיווחים כוזבים או פרסום המידע האישי של עיתונאית (שמכונה doxxing) – כך ניתן ללמוד עוד מהרשימה.

באלג'יר, למשל, טרולים אונליין ניסו להכפיש את עבודת העיתונאים על ידי דיווחים על פגיעות לכאורה בפלטפורמות מקוונות בינלאומיות, שהביאו לכך שכתבי RSF איבדו גישה לחשבונות הפייסבוק שלהם.

הרשימה מתארת גם את שתי טקטיקות הצנזורה העיקרית של ממשלים, המתבצעות במדינות כמו מצרים, ונצואלה, סין ואיראן. הראשונה היא פשוטה וישירה מאוד, ונעשית דרך חסימת אתרים, אפליקציות להעברת הודעות, אתרי חדשות, או במקרה של הודו – ניתוק האינטרנט לחלוטין. השנייה היא קמפייני דיס-אינפורמציה בחסות מדינה, כמו אלו המאורגנים בפיליפינים, סעודיה וסודן.

הקטגוריה האחרונה ברשימה מוקדשת לחברות פרטיות ששימשו ממשלות כדי לרגל או לעקוב אחר פעילויות העיתונאים. השירותים של חברות אלה, שבאופן מעניין פועלות לרוב מאירופה, כוללים פריסת תוכנות ריגול המסוגלות לחלץ קבצים ממכשיר ממוקד, ליירט שיחות טלפון, ולהשתמש בתוכנת מעקב על מנת לחלץ נתונים אישיים מסמארטפונים.

הקשר של ישראל ושל NSO הישראלית לחבלה בפעולת עיתונאים

NSO

מעניין לגלות, תחת הסעיף ריגול/מעקב, את קבוצת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO (אק"א Q Cyber Technologies). עורכי הרשימה מפרטים את השיטות שבהן נקטה ונוקטת החברה וטוענים כי נעשה שימוש ב"תוכנות ריגול המשתמשות בפגם ווטסאפ לשם התקנתה בסמארטפונים ממוקדים, ולשליחת קבצים נגועים אליהם, הנפתחים אוטומטית".

עוד פורטו היעדים הידועים כך: "על פי מומחי האו"ם, ככל הנראה, אחת מתוכנות NSO שימשה את סעודיה  לריגול אחר העיתונאי ג'מאל חשוקג'י חודשים ספורים לפני הרצחו, על ידי חדירה לטלפונים של שלושה מקורביו. עיתונאים רבים היו המטרות של תוכנות ריגול זו, כולל בן האברד מהניו יורק טיימס, גריזלדה טריאנה, אשתו של העיתונאי המקסיקני שנרצח, חאבייר ואלדז, וכמה מעמיתיו. על פי ההערכות, 1,400 מכשירים נדבקו לאחרונה באמצעות ווטסאפ. הם כוללים זה של כתב RSF בהודו ועיתונאים הודים אחרים".

אנשים ומחשבים פנה ל-NSO אך מהחברה לא התקבלה תגובה.

יצוין כי במדד חופש העיתונות העולמי שפרסם ה-RSF לשנת 2019 דורגה ישראל במקום ה-88 מכלל מדינות תבל. אז כתב הארגון כי "התקשורת הישראלית חופשית להתבטא, דבר נדיר במזרח התיכון. עם זאת, על אף קיומם של אמצעי תקשורת עצמאיים, עיתונאים נתונים ל'צנזורה צבאית', לצווים האוסרים סיקור על נושאים מסוימים, לתביעות במגזר הפרטי שנועדו להשתיק אותם, ולעוינות פתוחה מצד חברי הממשלה".

בנוסף נכתב כי "בית הנבחרים הישראלי החל לשקול תיקון לחוק שהוצע, לפיו ניתן יהיה לחרוץ 5-10 שנות מאסר למי שביצע הקלטה או הפיץ תמונות או סרטונים של חיילים משרתים ישראליים, במטרה ל'ערער את רוחם של חיילי צה"ל ותושבי ישראל' או מתוך 'כוונה לפגוע בביטחון המדינה'. בגלל הצנזורה העצמית, יש מעט או אין בכלל כיסוי (עיתונאי – ג"פ) של מציאות החיים בשטחים הפלסטיניים. פרילנסרים זרים מתקשים לעיתים קרובות להשיג או לחדש אישור לפועלם".

עוד צוין כי "צבא ההגנה לישראל פוגע לעתים קרובות בזכויותיהם של עיתונאים פלסטינים, במיוחד כאשר הם מסקרים הפגנות בגדה המערבית או ברצועת עזה".