מחקלאות ועד ביטחון – תרומת הרחפנים הולכת ומתרחבת

"מתחילת המאה ה-19 נכנסות טכנולוגיות ומדעים חדשים לחקלאות העולמית, שמובילים לגידול האוכלוסייה בסופו של דבר. מתחילת שנות האלפיים מדובר בחישה מרחוק, והרובוטיקה וה-AI הם הדברים המשמעותיים ביותר שמשפיעים על החקלאות. זהו אחד התחומים שבהם הרובוטיקה תחליף את האנשים עוד הרבה לפני המכוניות האוטונומיות. הרובוט היחיד שאפשר לרכוש כיום באופן מסחרי הוא רחפן, שנכנס לשימוש בחקלאות יותר ויותר", כך סיפר שימחה שור, מנכ"ל ארגוסופט, בכנס אנשים ורחפנים של אנשים ומחשבים שנערך זו השנה הרביעית בשבוע שעבר.

"הדבר העיקרי הוא איתור מזיקים ומחלות. אנחנו מטיסים בגובה של שני מטרים בלבד ואפילו משתמשים ברוח של המדחפים כדי להפוך את העלים ולבחון האם יש מזיקים. זה להחליף את התפקיד של הפקח", סיפר שור. "רוב המגדלים בעולם מאבדים כ-20%-40% מהיבול שלהם בגלל מזיקים ומחלות, וזה אבסורד בתקופה שבה אנחנו צריכים הרבה יותר מזון, ואנחנו משתמשים ביותר ויותר כימיקלים מאז מלחמת העולם השנייה, שגורמים נזק. אנחנו מצליחים להקטין את האובדן ל-5%-10% וזה כבר שיפור מדהים".

נחילי רחפנים

גם אילון שורק, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ סקייקס, התייחס לשימוש ברחפנים בתחום החקלאות. הוא התמקד בשימוש בנחיל רחפני ריסוס. "נחיל זה ביצועים, נחיל זה זמן. ככל שנשתמש ביותר רחפנים בו זמנית, שעובדים יחד ומשלימים את התמונה האחד של השני, וככל שמשתמשים יותר, מגלים שבסופו של דבר ברוב המקרים זה גם יהפוך לכלכלי. למשל, עם רחפן אחד אפשר לסרוק שדה בשלוש שעות, אבל עם ארבעה רחפנים סורקים אותו בשעה בלבד. הכיסוי של השטח חייב להיות אופטימלי ואחיד. השימוש בנחיל גם מאפשר לחסוך חומרי הדברה, כי הטיפול הכימי מבוצע רק על האזורים שממש זקוקים לכך", סיפר שורק

אילון שורק, מנכ"ל סקייקס, צילום: ניב קנטור

לדבריו, "אחד הדברים החשובים שצריך להבין הוא, שאין שני שדות זהים, ולכן התפיסה שלנו היא, שהשימוש בנחיל לא תלוי בגודל, באופן כללי, ואנחנו גם מציעים את האפשרות להשתמש ברחפנים קטנים לצד גדולים", הוא אמר.

התרומה לתחום הביטחוני

רועי בחר, ממייסדי ליגת FRIL, סיפר על ליגת מירוצי הרחפנים ועל התרומה שהיא הביאה בסופו של דבר גם לתחום הביטחוני. "רחפן מרוצים הוא ידני לגמרי. אין בו שום דבר אוטונומי, ושולטים בו באמצעות שלט ומשקפיים שבהם רואים את מה שהמצלמה שמחוברת אליו רואה. אנחנו קיימים כבר ארבע שנים ויש כבר 3,800 חברים בארץ. אנחנו חלק ממועדון תעופה עם נציגות בוועד המינהלת, ומקיימים שש תחרויות בשנה, ועוד אירועים. אל התחום הביטחוני הגענו כדי לעזור במלחמה נגד בלונים ועפיפונים על גבול עזה. הצבא חיבק אותנו, וזה ממש כיף בגלל היכולת לפוצץ את הבלונים לפי שהם גורמים נזק", הוא סיפר.

רועי בחר, ממייסדי ליגת FRIL. צילום: ניב קנטור

איך לקסום למשקיעים

אסף פכטר, מנהל גיוסי האקוויטי בפאנדיט, ניסה להסביר כיצד לדעתו יזמים יכולים לגרום לחברה שלהם לקסום למשקיעים. "אתה מזהה המון ידע כשנכנסים לערוצים טכניים, אבל טכנולוגיה לא מספיקה כדי לגייס כסף ולהצליח. אם אין הבנה עסקית, אם אין צוות חזק מאוד בחלק הלוגיסטי והשירותי, יהיה לכם קשה מאוד לגייס, ועוד יותר קשה לפרוץ לשוק הזה ולהצליח בו. אתם צריכים להבין, שאתם נכנסים למחזורים ארוכים ומאוד לא פשוטים, ולכן כדאי שתיקחו מקדם בטחון מאוד גבוה. לשיחות עם משקעים עדיף לבוא עם מקדמי הגנה גבוהים, זה לא יהפוך אתכם לפחות מקצועיים, אלא יגרום למשקיעים להבין, שיש מולם אנשים שמבינים את חוקי המשחק ונערכים אליו", הוא טען.

אסף פכטר, מנהל גיוסי האקוויטי, פאנדיט. צילום: ניב קנטור

הוא הסביר, כי גם בעולם שמבוסס בחלקו הגדול על אנשים שמגיעים מהתעשיות הביטחוניות ומהשירות הצבאי כלל האצבע תקף, ואולי אף יותר. "לפעמים הצורך העסקי מאוד שונה מהטכני. שימו לב טוב מאוד, שאתם מבינים מה הצורך המסחרי והעסקי האמיתי. שכחו את הפרדיגמות של הצבא והתעשייה הביטחונית, עסקים זה עולם שונה לחלוטין", הוא סיכם.

הפן הרגולטורי

עו"ד דן אור חוף התייחס להיבטים המשפטיים של הפעלת רחפנים. "הפן הרגולטורי זה הנושא הגדול שמתקדם בהיבט של הרחפנים. אני חושב שזה נע בכיוון החיובי ויעזור לתעשיית הכלים הבלתי מאוישים להתקדם הרבה יותר ממצבה כיום. יש שינוי פדיגמה, שמאפשר הצלחה לפרויקטים גדולים. CISA פרסמה לאחרונה על התקפות אירניות גם בהקשרים של תקיפה אפשרית באמצעות כלי טיס בלתי מיואשים – הם נמצאים בשנים האחרונות על סדר היום של הרגולטורים. ומעבר לכך, הסייבר: כל מי שרוצה לפתח לתעשייה הזאת חייב לקחת את הנושא של אבטחת מידע והגנת סייבר בצורה מרכזית, תוך התייעצות במרכזי הסייבר הלאומיים", הוא הסביר.

עו"ד דן אור חוף. צילום: ניב קנטור