"כל המעורבים בשלטון המקומי צריכים לחרות את העיר החכמה על ליבם"

"זאת המשמעות של עיר חכמה - עיר שמנצלת בצורה המיטבית את התפעול, מתן השירותים והפוטנציאל, בכל האמצעים והתשתיות הקיימים בפניה, כדי לספק את השירותים בשקיפות לתושבים, בבקרה תקציבית, ובשיפור מתמיד", אמר מאיר גבעון, מנכ"ל גיב סולושנס

מאיר גבעון, מייסד ומנכ"ל גיב סולושנס. צילום: ניב קנטור

"כל מי שמעורב בשלטון המקומי צריך לחרוט על ליבו את העיקרון של מיצוי מירבי של האמצעים, המשאבים, התקציבים, הנכסים והתשתיות העומדים לרשותו למתן שירותים מיטביים של ניקיון, חינוך, רווחה ובטיחות. זאת המשמעות של עיר חכמה – עיר שמנצלת בצורה המיטבית את התפעול, מתן השירותים והפוטנציאל, בכל האמצעים והתשתיות הקיימים בפניה, כדי לספק את השירותים בשקיפות לתושבים, בבקרה תקציבית, ובשיפור מתמיד. כל רשות מקומית יכולה וצריכה לשדרג את עצמה לכיוון זה באמצעות מערכת לניהול תפעול אחזקה ושירות של עיר חכמה כמו GIV-CITY", כך אמר מאיר גבעון, מנכ"ל גיב סולושנס.

גבעון דיבר בכנס הערים החכמות של אנשים ומחשבים. הכנס נערך באחרונה במרכז הכנסים לאגו בקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מומחים בתחום ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי גבעון, "עיר היא הסכם בין הממשלה לרשות המקומית לקבלת נכסי נדל"ן, מקרקעין, תשתיות ותקציבים אדירים, על מנת לספק את השירותים העירוניים כולם על הצד הטוב ביותר. הפריבילגיה הכמעט יחידה של ראש העיר, מעבר לתפעול ולניהול שלה, היא שהוא יכול לחוקק חוקי עזר על מנת לאפשר ניהול תקין ויעיל של העיר והתנהלות התושבים בה".

"אם לא מבינים את האחריות שמוטלת וחקוקה בכך שעל הארגון שנקרא רשות מקומית לספק שירות מיטבי תוך שיפור מתמיד שקיפות ובקרה, לא מגיעים למיצוי הפוטנציאל ולא מגיעים לעיר חכמה", ציין.

לדעתו, "הדבר הראשון בהפיכת עיר לחכמה הוא שמקבלי ההחלטות יהיו האנשים המתאימים לתפקיד. אלא שכיום זה לא מספיק, כי ניהול מבוסס על מערכות מידע. לכן, מקבלי ההחלטות והרשויות המקומיות צריכים פלטפורמה לניהול מידע שמעצימה אותם, מקצרת תהליכים ומאפשרת זרימה של התהליכים והמידע בין התושב לרשות ובתוך הרשות".

"המוח והלב של העיר החכמה הם מערכת לניהול ארגונים חכמים, שעושה את התעדוף, מנהלת חוקים, מספקת מידע זמין ורלוונטי לכל מי שצריך, פרו-אקטיבית ומשתפרת באופן מתמיד, כגון מערכת ניהול העיר GIV-CITY, המבוססת על הפתרון שגיב סולושנס מייצגת בישראל – Infor EAM, שמהווה פלטפורמה לניהול, יעילות ותפעול עבור נכסים ותשתיות", אמר. גבעון ציין שהמערכת "מאפשרת להוריד את העלות בעלות כוללת, לטפל בכל מחזור החיים של שכונות, מבנים ותשתיות, במעבר מהקמה לתפעול, ומציעה פתרון מלא של הנדסה, אחזקה, לוגיסטיקה וראייה כלכלית. מדובר בפלטפורמה המאפשרת אופטימיזציה ושיפור מתמיד. מערכת שאינה מבוססת חוקים ולא מאפשרת שיפור מתמיד אינה מערכת חכמה. כשעושים אופטימיזציה, מקבלים הפניית תקציבים לדברים אחרים והארכת החיים של התשתית. אנחנו מאפשרים את זה".

המערכות של גיב סולושנס מוטמעות ברשויות מקומיות ובערים חכמות שהוקמו בישראל. גבעון ציין שתי דוגמאות להצלחה: הטמעת המערכת הביאה, לדבריו, לירידה של 35% בתלונות על הניקיון בבת ים ולהתייעלות אנרגטית של 20% בפוליסיטי – עיר הבה"דים המשטרתית, וכן להתייעלות במי אביבים, תאגיד המים של תל אביב-יפו.

עמוס רובין, מנכ"ל מטרופולינט. צילום: ניב קנטור

עמוס רובין, מנכ"ל מטרופולינט. צילום: ניב קנטור

עמוס רובין, מנכ"ל מטרופולינט, אמר כי המגמות העיקריות ב-2020 בתחום העיר החכמה, ובעולם הטכנולוגי בכלל, הן הרחבת השירות של הרשויות המקומיות בדיגיטל, IPT וביג דטה.

"האתגר שלנו הוא איך לשפר ולתת את מקסימום השירותים בעולם הדיגיטל", אמר. "פיתחנו כמה פתרונות, בהם אפליקציית תיק תק, שנותנים מענה לסוגיות הבאות: התושב במרכז, חוויה ממוקדת לקוח; שקיפות וזמינות של המידע לתושבים ולמקבלי ההחלטות; שיתוף מידע וביג דטה, כולל בינה מלאכותית; ומוכנות לחירום".

הוא הציע לערים לקחת דוגמה מהבנקאות הדיגיטלית ואמר ש-"השימוש הנרחב בה יכול להוות בסיס לשירותים הדיגיטליים של העיר החכמה. כמו שמנגישים את מרבית השירות הבנקאיים בדיגיטל, כך יונגשו השירותים בערים. נכון שהמגזר המוניציפלי נמצא בהקשר זה מאחור ביחס למגזרים אחרים, אבל בסוף זה יקרה".

לדברי רובין, "במקום שכל רשות מקומית תפתח אפליקציה משלה, תיק תק היא אפליקציה אחת שנותנת את כל השירות לתושב. זאת פלטפורמה שכל רשות מקומית עושה לה קסטומיזציה בהתאם לצרכים שלה. עיריות כמו אלה של חדרה, רמלה וחריש בחרו את הפתרון ונמצאות בשלבי יישום מתקדמים".

רובין הביע תקווה "שהרגולציה תאפשר לנו להתחבר לאזור האישי הממשלתי, כך שהתושב יקבל את כל השירותים המוניציפליים והממשלתיים במקום אחד".

הדבר נכון, לדבריו, גם לספקים של הרשויות המקומיות. "אין סיבה שספק שעובד עם כמה עיריות ייכנס בכל אחת מהן לפורטל העירוני, אלא כדאי שיהיה פורטל ספקים אחוד לכלל הרשויות. פיתחנו את מוצר סטור נקסט. ספק שעובד במערכת הזאת יכול לתת שירות לחברות ועיריות כאחד דרך אותה מערכת. ככלל, הגישה שלנו היא שכל גוף שנותן שירותים לעירייה או לקוח שמקבל שירותים מהעירייה יעבוד דרך פלטפורמה אחת", ציין.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים