נשים ומחשבים: יעל ברוידא, פי קיור

שם: יעל ברוידא.

תפקיד: סמנכ"לית פיתוח בחברת פי קיור.

ותק בתפקיד: הגעתי לחברה לפני יותר משלוש שנים. החברה, שנוסדה בשנת 2007 על ידי ד"ר מיכאל מאראש, פיתחה טכנולוגיה ייחודית אשר מפחיתה באופן משמעותי את עלויות ההתקנה וכמות המשאבים הנדרשים להקמה והפעלה של מרכזי טיפול, ובד בבד, מגבירה את יעילותו הקלינית. בכך, היא מאפשרת למרכזים ברחבי העולם להציע טיפול מבוקש ביותר, לחולי סרטן. בין לקוחותיה של החברה נמנה גם Northwestern Medicine Chicago Proton Center, אחד ממרכזי הטיפול המובילים בעולם, לטיפול בסרטן, בו טופלו בהצלחה מאות חולים, עד כה. מערכות נוספות של החברה יסופקו למרכזים רפואיים בבריטניה וסין, וכן נמצאת במגעים עם מרכזים מתקדמים נוספים לטיפול בסרטן ומכוני מחקרים מהמובילים בארץ, ובעולם.

כשהגעתי החברה הייתה קטנה, הפיתוח מנה כחמישה אנשים, וזכיתי לגדול ולהתפתח מקצועית עם החברה. כיום החברה גדלה והפיתוח מורכב מכמה צוותים: תוכנה, מכניקה, אלקטרוניקה, אלגוריתמים ויועצים מתחומים שונים.

תפקידים קודמים: בעשרים שנים האחרונות פיתחתי מערכות רפואיות בתחומים שונים כמו: MRI, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה ועוד.

התחלתי כמתכנתת בתחום הצבאי, מצאתי שם הרבה עניין ואתגר אבל הבנתי שאני מחפשת משמעות נוספת בעבודה. בפיתוח מערכות רפואיות, מעבר לאתגר של פיתוח מערכות מולטידיציפלינריות, יש תחושה של שליחות ותקווה שההשקעה שלי תניב לא רק רווחים כלכליים אלא גם עזרה לחולים במצוקה.

השכלה ושירות צבאי: את צעדיי הראשונים בעולם התוכנה עשיתי כנערה בחוגים אחרי הצהריים. כמעט תמיד הייתי הבת היחידה בקבוצה. בשירותי הצבאי שירתי בחיל הים, ומעולם לא חשבתי להפוך את התחביב למקצוע. למרות שהיה ברור לכולם שאלך לממ"רם, התנגדתי.

לאחר השירות הצבאי התחלתי ללמוד כלכלה ועבדתי כמתכנתת במשרת סטודנטים. כמובן שבסביבה הקרובה לא הבינו מדוע אני מתעקשת להימנע מכניסה לעולם הנדסת התוכנה בצורה פורמלית. באחת מארוחות ערב שישי המשפחתיות הועלתה עסקה (שהתחילה כקוריוז), בה אותגרתי לקחת קורס מבוא להנדסת תוכנה באוניברסיטה הפתוחה. על פי העסקה, אם הציון הסופי יהיה מתחת ל-90 הנושא לא יעלה יותר בפניי, ואני אבחר כל עיסוק שארצה ואף אחד לא ישאל יותר שאלות. אבל אם הציון יהיה גבוה יותר, אתחיל ללמוד לתואר במדעי המחשב. לקחתי את הקורס וסיימתי בציון גבוה יותר מ-90. בהתאם לעסקה, ניגשתי ללימודים וסיימתי את התואר באוניברסיטה הפתוחה, במקביל לעבודה בתחום מדעי המחשב.

משפחה: יש לי שתי בנות. למרות הקריירה התובענית בחרנו במסגרות חינוכיות המאפשרות התפתחות אישית תוך כדי הקניית ערכים. טל בת ה-15 לומדת בכפר הירוק ובזמנה הפנוי עושה צעדים ראשונים באוניברסיטת תל אביב בתחום המדעים, וליהיא בת ה-10 לומדת בקיבוץ עינת, וכבר מתחילה להראות סימנים של משיכה לעולם התוכנה.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגי? המשיכה לכל דבר שהוא טכני התחילה בגיל צעיר, מתוך החינוך בבית שדגל בתפישה שבנות יכולות לעשות כל דבר. מהר מאוד בקריירה שלי, הבנתי שעולם התוכנה לבד לא מספק אותי, וחיפשתי תפקיד בסטארט-אפים מולטידציפלינריים, שמשלבים מערכות מורכבות.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיה? ברור שעדיין יש פער גדול בין נשים וגברים, הן בשכר והן באופציות לתפקידים. בשנים האחרונות אני רואה שינוי משמעותי, ולנשים שרוצות להתקדם ולהשקיע יש אפשרות להגיע להישגים גם בעולם הטכנולוגי. אחת הסיבות העיקריות שבגללן העדפתי לעבוד בסטארט-אפים, היא שבחברות קטנות יש מעט אנשים שעושים יותר מתפקיד אחד, מה שאפשר לי מעורבות רבה יותר ונגיעה בתחומים טכניים שאהבתי, ונתנה לי האפשרות להתנסות ולגעת גם בתחומים שלכאורה נחשבים גבריים. אני מאמינה שנשים עם מוטיבציה וכישרון יכולות להגיע תפקידים מעניינים בתחום הטכנולוגי.

האם נתקל אישית באפליה נגדך בתעשיה על רקע היותך אישה? לא נתקלתי במקרה שהפריע להיתפתחות המקצועית שלי, אבל הערות סקסיסטיות, בעיקר מאנשים שלא מכירים אותי, נשמעות כל הזמן, אני משתדלת לא לתת לזה מקום. באחת התערוכות הראשונות שבה הייתי לפני שנים, נפגשנו, מיכאל (המנכ"ל) ואני, עם מישהו מחברה אחרת בתחום הרדיותרפיה, והדבר הראשון שאמר היה: "שמעתי שיש אישה שמנהלת את הפיתוח בפי קיור", מיכאל ענה לו "כן" אסרטיבי, לחצנו יד והתחלנו את הדיון המקצועי. זה אמנם מאוד מפתיע לשמוע אמירה כזו, אבל אני יודעת שתחום הרדיותרפיה בעולם הוא מאוד גברי ואני מבינה שגם זו דרך גברית להתמודד עם השינוי. אני יודעת שעצם היותי אישה אינו משפיע על רמת המקצועיות שלי.