מסכמים עשור: חמישה מוצרים טכנולוגיים משפיעים ביותר

בכל שנה, ואולי אפילו בכל יום, מתרחשים בעולם הטכנולוגי הרבה מאוד דברים שיכולים לגורם לגלי הדף חזקים. החדשנות היא חלק מאורח חיינו בעידן הדיגיטל, והשאיפה של כל יזם היא להמציא את הדבר החשוב הבא. ובכל זאת, מתי מעט מצליחים הרבה יותר מכל האחרים להשאיר רושם טכנולוגי שגם גורם ליצירת מגמה בשוק, או לסוג של מהפך שמושך אחריו הרבה מאוד תגובות שרשרת.

בסקירה שלהלן אספתי חמישה אירועים שההשפעה שלהם בעשור האחרון על העולם הטכנולוגי הייתה משמעותית למדי, אם לא יותר מכל האחרות – בוודאי בהיבט הצרכני של השוק.

הפבל שהמציא שוק

שוק השעונים החכמים לא התרומם לציפיות של השחקניות הגדולות בו, אבל הוא קיים, נושם ומעניין לעתים. הוא חייב את הקיום שלו לחברה קטנה בשם פבל, שהחליטה לנסות את הציבור ויצאה לפרויקט מימון המונים בקיקסטארטר עבור שעון חכם פשוט למדי שנשא את שם החברה – Pebble.

השעון החכם של פבל. צילום: BigStock

הציבור בהחלט אמר את דברו: במשך חמישה שבועות בלבד גייסה החברה לא פחות מ-10.3 מיליון דולר בקיקסטארטר, שהיו לשיא הגיוס של אתר מימון ההמונים הזה עד אז. הקמפיין עזר לה להשיק את השעונים כבר בינואר 2013, לפני שהחברות הגדולות נכנסו לשוק.

החברה לא החזיקה מעמד וסגרה את שעריה בדצמבר 2016, עת מכרה את הקניין הרוחני שלה לפיטביט. בדרך היא הספיקה לשבור שוב את שיא הגיוסים, עם 20.3 מיליון דולר, לקראת השקת הדור השני, Pebble Time. הכסף הוחזר למשקיעים אחרי שהחברה הודיעה שהיא נתקלה בקשיים כלכליים.

כשהשעון הוא גם סוג של מכשור רפואי

מי שביקר ב-dHealth 2019, כנס הרפואה הדיגיטלית השנתי של אנשים ומחשבים, שמע כמה פעמים מעל הבמה ש-Apple Watch 5 הוא פשוט פלא רפואי. מה הקשר בין שעון חכם לרפואה? ובכן, הדור החמישי של השעון החכם של אפל, שהושק בספטמבר השנה, צירף לשלל היכולות שלו ביצוע בדיקת אק"ג מלאה בלי כל אמצעים חיצוניים: פשוט מניחים את האצבע על הכפתור של השעון, מפעילים את האפליקציה ועל המסך מופיעה תרשים הבדיקה לאחר כ-30 שניות בלבד. התוספת הזאת מאפשרת גם להודיע על התרחשות של פרפור חדרים, שהיא אחת הצורות החמורות ביותר של קצב פעימות לב לא סדירות.

Apple Watch 5. הסמארטפון הוא, למקרה שתהיתם, iPhone 11. צילום: BigStock

בארצות הברית אף ניתן להפעיל התראה אוטומטית שיכולה לזמן, לדוגמה, ניידת טיפול נמרץ במקרה של זיהוי אירוע שכזה, והעיתונות כבר ידעה לספר על כמה מקרים שבהם השעון עזר להציל חיים.

השינוי הזה משמעותי ביותר לתעשייה שעד עתה נחשבה רק כעזר לפעילות ספורטיבית. מי שמחפש היטב גם יכול כבר למצוא שעונים ורצועות ספורט זולים בשוק הסיני, שמעבר לבדיקת דופק רגילה יכולים למדוד סטורציה (אחוז החמצן בדם) ואפילו לחץ דם מדויק למדי – עוד אלמנט בריאותי חשוב מאוד.

לספירת המצלמות השוק יעבור לדום

הסמארטפונים, כמעט מתחילת דרכם, הוציאו לפנסיה את המצלמות הקומפקטיות. מי שהחלה את המהפכה הייתה דווקא HTC, בימים שעוד הייתה אחת היצרניות היותר חשובות בשוק, ולא חברה שמחפשת קנה רצוץ לנשימה. היא השיקה את ה-One M8, שנחשב באותה העת לאחד הטלפונים הטובים בשוק, וגם צויד בשתי מצלמות מאחור מצלמת 4 מגה-פיקסל באמצע מאחור, במיקום ה-"רגיל", ואחת מעל "הקו", בגודל של 2 מגה-פיקסל, שהביאה לשוק את ה-"בוקה", עם אפקטים של מיקוד במושא הצילום וטשטוש הרקע.

ה-One M8 של HTC. צילום: יח"צ

ה-One M8, שהושק באפריל 2014, לא היה הטלפון הראשון עם שתי מצלמות. שלוש שנים לפני כן HTC השיקה את Evo 3D, קצת אחרי ש-LG הוציאה את Optimus 3D. שני המכשירים האלה היו מצוידים בשתי מצלמות, אבל המטרה שלהם הייתה להפיק תמונה תלת ממדית, סטריאוסקופית , ולא את המיקוד שמציע אפקט הבוקה.

מאז הושקו טלפונים עם שלוש וארבע מצלמות, והשיא שייך לנוקיה, עם ה-PureView 9, שכולל חמש מצלמות ונראה שרק צלמים מקצועיים מסוגלים להוציא את המיטב מעדשותיו.

הרכב ינהג לבדו

סיסמאות על רכב חכם ורכב אוטונומי ממלאות את הכותרות עוד מימי סוף העשור הקודם, וקשה לומר שעם סוף העשור הנוכחי הן התממשו לחלוטין. ייתכן שהרכבים האוטונומיים יהפכו למציאות שמציפה את השוק רק לקראת תומן של 10 השנים הבאות, אבל הדרך שעבר התחום השנה מרשימה בהחלט. הכי מרשימה הייתה ה-Model S של טסלה, שבאוקטובר 2015 הפכה ממכונית חכמה למכונית שיודעת שיש לנה נהג אוטומטי – עבור מי מבעליה שהיה מוכן להוסיף 2,500 דולר.

ה-Model S של טסלה. צילום: BigStock

מעבר לכך שזו הייתה הפעם הראשונה בה מכונית עברה שדרוג משמעותי של התוכנה שלה – לכשעצמו חידוש מדהים של העשור המסתיים לו – הדבר העיד עד כמה החברה של אילון מאסק (ויצרניות רכבים אחרות) היא גם חברת טכנולוגיה.

הנהיגה האוטונומית עוד רחוקה משיאה, גם מבחינת התוכנה וגם מבחינת השימוש, ואפילו הרכבים של טסלה, עם כל ההתקדמות שלהם, היו מעורבים בכמה תאונות, חלקן קטלניות. אבל קפיצת הדרך בתחום בעשור הזה הייתה יותר ממשמעותית.

AMD חוזרת ושוק המעבדים מתנער

ב-2 במרץ 2017 השיקה AMD את המעבד הראשון במשפחת מעבדי ה-Ryzen שלה, שיוצרו בליתוגרפיה של 14 ננו-מטר, כשכבר מההתחלה היא הציעה מעבדי שמונה ליבות פיזיות, שתומכות בריבוי נימים. זו הייתה יותר מאשר רק הודעה, אלא אמירה ש-"חזרנו ואנחנו מכריזים מלחמה שערה על אינטל על כל דולר".

מעבד ה-Ryzen 3000 של AMD. צילום: יח"צ

אינטל היא עדיין החברה המובילה בשוק המעבדים, אבל AMD בהחלט נותנת פייט, והולכת ותופסת נתח שוק די משמעותי. בנוסף, במאבק המזעור היא ברחה חזק מאוד לאינטל אחרי שהיא השיקה, בעזרת מפעלי ייצור השבבים הלאומיים של טייוואן, את מעבדי ה-Zen2, שליבותיהם מבוססים על ייצור בליתוגרפיה של 7 ננו-מטר, בעוד שאינטל לא מצליחה לספק כמויות משמעויות של מעבדי 10 ננו-מטר.

במקרה או שלא, לקראת סוף העשור החלה קוואלקום, שאחראית ליציאתה של אינטל משוק המעבדים לטלפונים, לשתף פעולה לייצור Windragon – מחשבים שמריצים Windows 10 אך מבוססים על מעבדי סנאפדראגון ייעודיים. הוסיפו לכך שהממשל הסיני מקדם מאוד חברה מקומית לייצור שבבי מחשבים והתוצאה היא כמה שנים ששינו למדי שאת שוק המעבדים, וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון שרוב המחשבים הם בעצם סמארטפונים.

למקרה שתהיתם, לא מצוינים כאן סמארטפונים (חוץ מהיבט המצלמות), כי נקדיש להם סיכום נפרד.