זהירות: המצב הטוב של ענף ההיי-טק לא מלמד על העתיד

הנתונים מצביעים על כך שההיי-טק ממשיך להוביל את הרכבת של המשק הישראלי ● אלא שמרב שיח שנערך בבית אנשים ומחשבים עולה שלא לעולם חוסן

העננים הולכים ומתקדרים על ענף ההיי-טק - אבל עדיין ניתן להימנע מכך. צילום אילוסטרציה: BigStock

סוף השנה האזרחית ואתו סוף העשור מתקרבים בצעדי ענק, וזה הזמן להתחיל בסיכומים, כמו גם בהערכות לקראת השנה והעשור הבאים. כשבאים לעסוק בכך בקשר לענף ההיי-טק, מן הראוי לפנות לסטארט-אפים ולייצוא של הענף כולו – אולי הגורמים המעידים יותר מכל על מצבו.

על פי נתונים שמסר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, שהשתתף ברב שיח שנערך בבית אנשים ומחשבים לסיכום השנה בהיי-טק, ישראל ממשיכה להיות מוקד משיכה למשקיעים זרים והחברות הישראליות ממשיכות לעשות חיל בשווקי חו"ל. הנתונים מראים, שוב, שההיי-טק הוא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק.

אולם, יש דבר אחד שלא השתנה: הגופים המוסדיים, עתירי הכספים שרובם כספי ציבור, עדיין לא מוכנים להשקיע בהיי-טק, על אף שהשנה שוחררו לא מעט חסמים רגולטוריים. אפלבום הסביר זאת בכך שהמוסדיים לא מכירים את הענף ואין להם אנליסטים שיכולים להכיר להם אותו. אפשר לומר על טענה זו שמדובר בהנחה מופרזת לאותם גופים. הם לא משקיעים כי אף אחד לא מחייב אותם. קל יותר להשקיע במגדל מגורים או בהרפתקה בחו"ל מאשר בחברות טכנולוגיות. התוצאה היא שהענף עדיין תלוי בכסף של משקיעים זרים – דבר שיום אחד יכול להיפסק.

ההשפעה של העדר הממשלה

רשות החדשנות עצמה מתמודדת בימים אלה עם אתגרים לא פשוטים. מצד אחד, היא רוצה להיענות לביקושים הרבים לתמיכות שהיא מקבלת. אלא שמאידך, השמיכה קצרה, אמר אפלבום ברב שיח, והעדר ממשלה יציבה, כמו גם העובדה שהחל מהחודש הבא המדינה תתנהל ללא תקציב מסודר, בוודאי לא מקלים על המצב. בחודשים האחרונים התריעה הרשות שעקב המצב הפוליטי, מתעכבת העברתם של 400 מיליון שקלים שאושרו לסטארט-אפים. אלה שוחררו באחרונה רק לאחר התערבות ועדת הכספים של הכנסת. עקב חלוף הזמן, לא ברור האם הכספים האלה באמת יעזרו לחברות הזכאיות, שהיו צריכות אותם כמו אוויר לנשימה.

ד''ר עמי אפלבום, יו''ר רשות החדשנות. צילום: פלי הנמר

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות. צילום: פלי הנמר צילום: פלי הנמר

זו רק דוגמה אחת שמצביעה על העננים שמתקדרים סביב הענף ועלולים להוריד מבול לא רצוי בשנה הקרובה. יציבות כלכלית, רצף שלטוני, ממשלה שיכולה לקבל החלטות ומנגנונים נטולי ביורוקרטיה, שלא עוצרים את החמצן החשוב לאותן חברות – כל אלה חסרים בימים אלה של אחרי מערכת בחירות שנייה ולפני בחירות שלישיות.

ההיי-טק הוא הקטר של המשק, אבל לא כולם הפנימו זאת

לכך מצטרפת העובדה שלמרות השנים הרבות שעברו, עדיין לא הופנמו במלואם הנתונים החוזרים ונשנים, שמראים שההיי-טק הוא הקטר של המשק. כולם מדברים על זה אבל הביטוי שניתן לכך בפועל לוקה בחסר. ראייה לכך היא תקציב רשות החדשנות, שכמעט שלא עלה ריאלית בשנים האחרונות. גם בשנת תקציב מסודרת, התקציב אינו מספיק, ובכל שנה נדרשים מאבקים ומאמצים להוסיף עוד כספים. זאת, על אף שכבר הוכח יותר מפעם אחת שכל שקל שמושקע בחדשנות חוזר למשק בהיקפים הרבה יותר גדולים – מבחינת הרחבת מעגל התעסוקה, הצמיחה הכללית המשק ועוד.

מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: אבי לוי

מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: אבי לוי

היטיבה להגדיר זאת מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. היא אמרה בפנל שהשיח הכללי נוטה בעיקר לחברות סטארט-אפ, שהן מבורכות לכשעצמן, אבל על הדרך שוכחים את התעשייה היצרנית, שאחראית לחלק הארי של ייצוא ההיי-טק. בשתי מערכות הבחירות האחרונות, התעשיינים פנו למתמודדים וביקשו מהם התחייבות להעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות של הממשלה, אם הם יהיו חברים בה. אמנם, ממשלה לא קמה, אבל גם היחס של הפוליטיקאים עורר אכזבה. "ההיי-טק לא בראש של הממשלה", אמרה קינן דברים שלא ניתן לתאר את המציאות בצורה טובה יותר מהם.

מה יהיה? אף לא אחד ממשתתפי הדיון יכול היה לחזות. ההיי-טק ימשיך בתקופה הקרובה לעבוד, לצמוח ולהיות הקטר של המשק. אלא שאף לא אחד ממשתתפי הדיון יכול היה לנבא כמה דלק עוד נשאר לו ומתי, חלילה, הוא ייעצר.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מבוגר

    הדלק לקטר ההייטק הוא העסקת עובדים מבוגרים עם נסיון בחברות הייטק. ברגע שעברו גיל מסוים, נוספו לרשימת הפיטורים

אירועים קרובים