רפואה מוּּנעת: הסטארט-אפ ש-"מבריא" את התוכנה ברכב

המילה "רפואה", או "ריפוי", נקשרת אסוציאטיבית, אפשר לומר אפילו מן הסתם, עם הבראה של גוף האדם. ריפוי מחלה שמתגלה אצלנו, או מניעתה. יש טכנולוגיות למכביר שמוצעות לתחום הזה, וענפי ההלת'-טק והביו-טק הוא בין הצומחים בעולם ההיי-טק בשנים האחרונות.

אלא שבריאות יכולה להיות קשורה לא רק לבני אדם או לבעלי חיים, כי אם גם לתוכנה – כך לפחות גורסת אורורה לאבס, שמציעה תוכנה ש-"מבריאה" כלי רכב.
"בדיוק כמו גוף האדם", נכתב בעמוד הבית שלה, "מכוניות צריכות להיות יכולות 'לחוש' כשמשהו לא עובד ולרפא את עצמן. התוכנה של אורורה לאבס להבראה עצמית מאפשרת פריסה מתמשכת, אמינה וחוסכת בהוצאות של פיצ'רים חדשים לתעשיית האוטומוטיב".

החברה הוקמה לפני כשלוש שנים על ידי זוהר פוקס, המנכ"ל, ואורי לדרמן. היא מעסיקה 25 עובדים במטה שלה ברחוב אחד העם בתל אביב ובמשרדיה במקדוניה, גרמניה וארצות הברית (בדטרויט, מרכז תעשיית הרכב במדינה). אורורה לאבס גייסה עד כה 11.5 מיליון דולר בשני סבבים.

לדברי פוקס, הסיבה להקמת החברה היא "תסכול בקריירה שלי. במשך שני עשורים עסקתי בפיתוח מוצרי חומרה ותוכנה, ובכל מקום שעבדתי בו, בכל פעם שפיתחנו מוצר והוצאנו לשוק, לא היה לנו מושג איך המשתמשים קולטים אותו ומה דעתם על השימוש בו. לכן, הקמנו חברה שתאפשר, בתחום שלה, לדעת איך יכולים לתחזק מוצר אחרי שמוציאים אותו ולהבין טוב יותר אותו ואת המשמעות שלו למשתמשים. כך אפשר להשיג ראייה מלאה של החוזק והבריאות של המערכת".

הם בחרו לפנות לשוק האוטומוטיב הן עקב ההזדמנות והפוטנציאל שזיהו בשוק, והן משום שהם רצו לפתח מוצר שמציע פתרון פשוט לבעיה מסובכת. באורורה לאבס מציעים נקודת מבט שונה מההסתכלות המקובלת, לפחות בחלק מעולם התוכנה – מבט על שורות קוד ולא על אפליקציות. "ברכב ממוצע יש כיום 100 מיליון שורות קוד, ויש רכבים שבהם מגיע המספר ל-150 מיליון. המספר רק ילך ויגדל, ודאי כשמדברים על הרכב האוטונומי", אמר פוקס. "לפעמים יש בחלק משורות הקוד האלה בעיות, 'מחלות', שאותן צריך 'להבריא', וזה מה שאנחנו מציעים".

איך?
"אנחנו מאפשרים לימוד של מערכת היחסים ושל ההתנהגות בין שורות הקוד. אנחנו מציעים שקיפות מלאה על כל מה שרץ בתוך הרכב. כיום יש המון ארכיטקטורות של היי פרפורמנס ECU, יצרניות הרכב מקבלות את מערכות ההפעלה האלה עם הרבה קוד פתוח ולא יודעות באמת מה רץ על ה-ECU. שקיפות מלאה, בזמן אמת, מאפשרת להם לראות אילו שורות קוד רצות ואילו נמצאות שם אבל עומדות, לא רצות".

ככלל, אמר, "הפתרונות הנוכחיים לא יעילים מבחינה כספית ולא חוסכים בהוצאות, כי במקרה של תקלת תוכנה, הם דורשים A/B Memory גדול וזמן השבתה רב של הרכב. הגישה שלנו מגיעה משורת הקוד: ברגע שרואים שינוי בשורת קוד אחת לוקחים אותה למקום הבא שפנוי על הזיכרון, מה שמייתר את השבתת הרכב כליל".

"מתכנת כותב כ-1,500 שורות קוד בחודש, שהופכות לאפליקציה שרצה על המחשב. על כל 1,000 שורות קוד מייצרים 5% של באגים פוטנציאליים – בין אם באגים כלליים ובין אם פרצות סייבר או דברים אחרים. כל באג שכזה יכול להשפיע לרעה על מערכות אחרות בארגון. זה דבר שארגונים לא יכולים להרשות לעצמם, מבחינה אבטחתית. הפלטפורמה שלנו מבינה, לפני שהתוכנה רצה, איך כתבו את שורות הקוד, ומציעה את הפתרון על מנת לאתר את הבאגים האלה ולטפל בהם", ציין פוקס.

מהרגע שהתחלתם אתם פונים לשוק הרכב הגרמני. מדוע דווקא אליו?
"זאת החלטה אסטרטגית שלנו, כי בגרמניה נמצאות חברות הרכב המובילות בעולם: ב.מ.וו, פולקסווגן, מרצדס ואחרות. הגרמנים גם תמיד מחפשים טכנולוגיות חדשות".

מהם השינויים הטכנולוגיים העיקריים בחברות בעולם הרכב?
"יצרניות הרכבים הבינו שהן צריכות להמציא את עצמן מחדש, ולעשות זאת בעזרת הטכנולוגיה. הן נוכחו לדעת שהן לא יכולות להמשיך לייצר מכוניות בצורה המסורתית וזהו, כי אין לעולם הזה לאן להתפתח. לכן, הן הבינו שעליהן לייצר מוצרים חדשים, שלא קשורים בהכרח לרכב, שיהיו מוצרי לוויין. למשל, הלוואות ומוצרי מוביליטי. העולם הזה הולך לאפליקציות שמשדרגות את חוויית המשתמש ומניבות לחברות יותר הכנסות, והחברות משקיעות בכך הרבה מאוד כסף.
אם נחזור לעולם הרכב, על כל הרכיבים המחשוביים שנמצאים במכונית יש הרבה שורות קוד שצריך לטפל בהן. השאלה היא איך לגרום שתהיה לכך השפעה מינימלית על הנהג והנוסעים, שהם יקבלו חוויה אולטימטיבית. לשם העולם הזה צועד, לשם הוא חייב ללכת".