מה ניתן ללמוד מסקר המגמות בשכר ובתעסוקה בהיי-טק?

הסקר שערכה SQLink עבור אנשים ומחשבים לבחינת מגמות התעסוקה בהיי-טק, שאותו פרסמנו היום (ג'), מעלה כמה תובנות בנושאים שבהם הוא מתמקד: השכר והמקצועות המבוקשים בענף.

באשר לשכר, מהסקר ניכרים הפערים המשמעותיים בין התלוש שאתו הולכים הביתה בכל חודש העובדים והמנהלים במקצועות ההיי-טק לעומת מה שמקובל במקצועות האחרים במשק. זאת, על אף (ואולי בעצם בגלל?) שחלקם של עובדי ההיי-טק בשוק התעסוקה הישראלי הוא 9%. דירוג המקצועות המבוקשים שנכלל בסקר מלמד על התחומים והטכנולוגיות הטרנדיים לעומת אלה שקרנם נמצאת בירידה.

המקצוע שמייצר את שיא הביקוש הוא אלגוריתמאי למידה עמוקה. מדובר במקצוע ששייך לתחום החם של לימוד מכונה, שמהווה חלק מהטרנד החם אף הוא של הבינה המלאכותית, שפרצה השנה בסערה. הביקושים להשתלב במקצוע זה עלו בספטמבר האחרון לעומת ספטמבר שעבר (החודשים שבהם מתמקד הסקר) ב-35%, מה שמדגיש את העובדה שבכל ארגון ממוצע יש כיום הררים של מידע, שיש המכנים אותו הזהב החדש. ארגונים רבים יודעים למקסם את הערך שלו ומתרגמים זאת להגדלת מכירות, הרחבת השווקים ובעיקר נתונים נאים בשורת הרווח שלהם.

ביקוש ער הסתמן גם למקצועות המסורתיים יותר – של אנשי BI. התחום עובר בימים אלה טרנספורמציה מה-BI הקלאסי, בדמות הדשבורדים והמסכים הצבעוניים, לעולם מדעי הנתונים. זאת, כדי לתת מענה לדרישות ההולכות וגוברת של הנהלות לדעת הרבה יותר על הזירות שהארגונים פועלים בהן, לקבל מידע מנותח ומדויק ככל האפשר על תחומים ספציפיים.

נתון מעניין בסקר, המתייחס לתעשיות המבוקשות בענף, הוא עלייתן לראש הטבלה של הטכנולוגיות שמיועדות לעולם הציוד הרפואי – שם גדל הביקוש ב-31% לעומת ספטמבר אשתקד. זוהי עוד הוכחה לכך שתחום הבריאות צועד בצעדי ענק אל עבר העידן הדיגיטלי, המבוסס הרבה מאוד על אנליטיקה, שמסייעת לתהליכי האבחון והטיפול. גם כאן בלטו תחומי הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה, כמו גם הביג דטה.

השכר הגבוה ביותר – בתחום הסייבר

אם נחזור לנושא השכר, למרות הפופולריות הרבה של מקצועות ה-BI, ענפי הסייבר ואבטחת המידע הם עדיין שיאני המשכורות. אלה הם בין התחומים הבולטים בהיי-טק שקיים בהם מחסור כרוני ומתמשך בעובדים, על אף שמדי שנה יוצאים לשוק עובדים רבים שרק השתחררו משירות באחת היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, או סיימו ללמוד באקדמיה. אך למרבה הצער, רבים מהמוחות הטובים של הסייבר לא נשארים בארץ אלא עובדים עבור חברות מעבר לים. שם, התגמול ואפשרויות התעסוקה רבים וגדולים יותר מאשר בישראל. כך נוצר מחסור קריטי בכוח אדם, שהתוצאה הישירה שלו היא השכר הגבוה בענף – גם אם הוא עדיין לא מתחרה במה שהם יכולים לקבל בעמק הסיליקון, למשל.

השיח הציבורי על רמות השכר בהיי-טק לא שונה מהרבה נושאים שעולים על סדר היום בשיח הישראלי, ולוקה בפשטנות, חוסר רצון ללמוד את המציאות ולהבין את הסיבות שמביאות לפערים בתלושים. אף עובד בהיי-טק לא צריך להתנצל על כך שהוא מקבל את השכר הנאה. מי שצריכים להסביר ולהתנצל הם אלה שתפקידם לייצר את המהנדסים לעתיד, כבר מגיל צעיר, ולהביא לתנאי העסקה שימנעו בריחת מוחות. כל מוח שיוצא מכאן מגדיל את הביקושים לעובדים ומגדיל את הוצאות השכר של המעסיקים בהיי טק, שבסופו של דבר מתגלגלות לצרכן הסופי של המוצר או השירות. בתנאי שוק גלובליים, כוח התחרות של המעסיקים בהיי-טק הישראלי נפגע, ומדי פעם אנחנו שומעים על סיפורים עצובים של סגירת חברות ומרכזי פיתוח.

השורה התחתונה: ענף ההיי-טק ימשיך לככב בראש טבלאות שיאני השכר במשק והפערים בינו לבין המגזרים האחרים יוסיפו לגדול. כדי לשנות את המציאות הזו נדרשת תכנית ממשלתית אסטרטגית, רוחבית ולאומית, בשיתוף עם התעשייה. תכנית שתטפל בגורמים השונים שמהווים את הסיבה למחסור בעובדים ותיתן מענה לאלה שרוצים להצטרף למעגל התעסוקה בהיי-טק. היא חייבת לכלול חשיבה מחוץ לקופסה, התמודדות עם חסמים ביורוקרטיים ובעיקר הכוונה מלמעלה, שתשדר את המסר שמדובר במשימה לאומית. למרבה הצער, במציאת של היום, מדובר על חלום.