על הקשר שבין עיר חכמה לבנקאות דיגיטלית

כיצד בונים עיר חכמה ואיך באמת משתפים את התושבים בתהליך, לא רק כסיסמה? איך מאפשרים לתושבים, אנשי מקצוע ולחוכמת ההמונים להשפיע באופן ישיר על קבלת ההחלטות של ראשי והרשויות? השאלות האלה מעסיקות בשנים האחרונות רבים בצמרת השלטון המקומי במדינות שונות, כולל בישראל.

העיר החכמה היא נושא לתערוכות וכנסים רבים במקומות שונים בעולם. אחת הערים שמארחות מפעם לפעם כנסים שעוסקים בערים ובמרחב העירוני, כולל בערים חכמות, היא לונדון. בירת הממלכה הבריטית, שגרים בה 8.7 מיליון תושבים, מארחת את הכנסים הללו במבנה מרשים ביופיו, שנמצא במרכזה ובהתאם לכך נקרא בפשטות City Center Of London. המבנה משמש כמרכז לאירועים, כנסים וקבוצות דיון, שדנים במודלים הקיימים והעתידיים של לונדון. בנוסף, נערכות בו פעילויות למידה, שבהן לוקחים חלק אנשי מקצוע צעירים, שמעוררים השראה על מקבלי ההחלטות. במקביל, משמש המקום כמרכז לכנסים ואירועים של גורמים שונים, עם חללים מאובזרים המתאימים לאירועים.

המיקום של המבנה המיוחד הזה אינו מקרי: הוא נמצא בלב אזור העסקים של לונדון, ליד שלל מוסדות פיננסיים מרכזיים, בהם הבורסה. התפיסה שעיריית לונדון מגבשת היא שהצלחה עירונית נמדדת בכך שהיא מקפידה להיות כל הזמן מעורבת וחלק מדופק החיים של חיי התושבים. העסקים הפיננסיים שממוקמים באזור מסמלים את העידן הדיגיטלי והלב של העיר העתידית, והעירייה רואה בהם ובפעילות של מרכז זה חלק בלתי נפרד מתפיסת העיר החכמה, שבסיסה הוא טכנולוגיה שמסייעת לאנשים לחיות טוב יותר.

זוהי כנראה אחת הסיבות שמיקרוסופט בחרה לקיים באתר הזה מפגש של לקוחות ועיתונאים מאזור EMEA, שעסק בעתיד הטרנספורמציה הדיגיטלית בעולם הבנקאות – מפגש שבו השתתף כותב שורות אלה. מיקרוסופט מבינה שהפינטק הוא אחד השווקים הצומחים ביותר, והיא מתחברת אליו בשני צירים: האחד הוא הכלים והפתרונות הטכנולוגיים, ובראשם פלטפורמת הענן שלה, Azure, שמשרתת ארגונים פיננסיים רבים וגדולים, והשני הוא מהפכת התשלומים האוטומטיים. כיום, כל טלפון נייד יכול להפוך להיות סניף בנק נייד. שלא לדבר על הארנק האלקטרוני וטרנדים נוספים בתחום.

כל אלה מגבירים את הלחץ על הבנקאות המסורתית, מה שמהווה כר פורה לפעולה של חברות כמו מיקרוסופט. החברה נמצאת כעת בעיצומו של תהליך שבו היא סורקת את המגזר הפיננסי, נפגשת עם ראשי בנקים וגופים פיננסיים גדולים אחרים, ומגבשת יחד איתם אסטרטגיה כיצד לצלוח את הטרנספורמציה הדיגיטלית. היא מציעה להם מענה איך פועלים בעולם שמלא בחדשנות משבשת, אבל במקביל שומרים על הנכסים המסורתיים של הבנק. כמעט מיותר לציין שהבנקים הם בין הגופים החשובים – שם נמצא הכסף של כולנו והמידע הכי פרטי ואישי של כל אחד מאתנו, מה שמחייב אותם ליצור אצלנו תחושת אמון וביטחון.

מיקרוסופט מטפלת בתהליכים שעומדים מאחורי אפליקציית התשלומים בפרט והבנקאות הדיגיטלית בכלל. הכלים שלה רלוונטיים למשרדים האחורי, המידל אופיס והקדמי כאחד, ולשלל המקומות שבהם הלקוח פוגש את הבנק – בסניף הפיזי, או באמצעים הטלפוניים או האינטרנטיים. כאן יש משימה קשה – לייצר חוויית לקוח אחידה וכזו שתואמת את העידן הדיגיטלי.

ההתמודדות עם הרגולציה

לצד כל זה יש את עניין הרגולציה. הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזר הפיננסי, כמו במגזרים מוטי רגולציה אחרים, חייבת לצעוד בתאימות לחוקים ולתקנות שקיימים בכל מדינה. בכירי מיקרוסופט שהיו בכנס שמו דגש על המאמצים וההשקעות של החברה בעבודה עם ממשלות, פוליטיקאים ורגולטורים. גם בישראל, אגב. דיוויד דאדון, יועץ משפטי בכיר למיקרוסופט בתחום הזה, סיפר שהתובנה שזה מה שעל החברה לעשות היא תוצר של הפקת לקחים שהיא ביצעה ב-2003 – אחת משנות השפל הגדולות של מיקרוסופט (תוצאה של המשבר העולמי החמור של ראשית שנות האלפיים ותחילת החדשנות המשבשת). דאדון אמר כי הממשלות הוציאו אז את זעמן על מיקרוסופט, שמעמדה והביקורת עליה אז היו זהים לאלה שמופעלים על פייסבוק וגוגל כיום, גם אם הנסיבות שונות. מאז, מיקרוסופט הצליחה לייצר לעצמה את תדמית הילד הטוב, שנצמד בצורה קיצונית לכל דרישה רגולטורית ורגיש מאוד לכל סטייה מהמסלול הזה.

המעבר לענן הוא הפלטפורמה היחידה שמאפשרת לבנקים לפרוץ קדימה, מבלי להחליף את כל מערכות הליבה הישנות שלהם, אבל גם חסם רגולטורי בחלק מהמדינות. ישראל היא אחת מהן, אם כי בשנים האחרונות מורגשת תפנית חיובית בולטת במדיניות של בנק ישראל, ובאוויר כבר יש לא מעט פרויקטים מבוססי ענן בבנקים. כאן שווה להזכיר את הרישיון שמריוס נכט ופרופ' אמנון שעשוע קיבלו ממנו באחרונה להקמת בנק דיגיטלי בישראל. 2020 תהיה שנה קריטית בתחום הענן בישראל, על רקע המכרז שהממשלה עומדת לפרסם להקמת ענן מקומי של אחת מהחברות הגלובליות. מיקרוסופט נתפסת כשחקן מרכזי מאוד בתחום.

השורה התחתונה: הבנקאות הדיגיטלית כבר מזמן יצאה מהכספומטים ועמדות המידע הדיגיטליות בלבד, והיא מנחילה לרבים מהאזרחים ומקבלי ההחלטות את הערך של הבנקאות המודרנית, שבמרכזה הבנק הדיגיטלי.