"עברנו את הרוביקון בתחום ההגנה על הפרטיות"

"הרגולציה החדשה בתחום ההגנה על הפרטיות, כמו התקנות הישראליות החדשות וה-GDPR, הן קו פרשת המים בתחום. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. חצינו את הקו הזה, עברנו את הרוביקון, ואנחנו נמצאים בתקופה חדשה, ומסודרת יותר, בהגנה על הפרטיות", כך אמר עו"ד תומר שוירמן, שותף במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות'.

עו"ד שוירמן דיבר בכנס Industry 4.0 – תעשייה חכמה כאן ועכשיו! של התאחדות התעשיינים ואנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון. את האירוע הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ואילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

בדבריו עסק עו"ד שוירמן בסייבר ופרטיות בעידן התעשייה 4.0. לדבריו, "2018 הייתה שנה מהותית בתחומים אלה, ואי אפשר לחזור אחורה". כך, אמר, "ה-GDPR עושה מהפכה באופן שבו ארגונים נדרשים להתייחס למידע. התקנות האלה היו קיימות בצורה זו או אחרת, אבל הן היו אותיות מתות במשך 20 שנים. מה שגרם לכך שהן התעוררו לחיים הוא משל המכונית ופח האשפה. כיום, כדי להכניס דברים קטנים בתהליך הייצור של מכונית חייבים לעבור דרך מהנדסי הבטיחות. כך גם בנוגע לסייבר ופרטיות – אם לא נבין שכל שינוי שאנחנו עושים בארגון ובתהליך הייצור עלול ליצור בעיות ולא נערב גורם מתאים לטיפול, נייצר לעצמנו תקלות".

פרשת קיימברידג' אנליטיקה

הוא התייחס לפרשה המרכזית בשנים האחרונות בנוגע לסוגיית הפרטיות בעידן הטכנולוגי – פרשת קיימברידג' אנליטיקה. במרכז הפרשה עומד ניסיון להשפיע על הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 לטובת דונלד טראמפ, באמצעות ניתוח מידע אישי של עשרות מיליוני גולשים בפייסבוק, שנאסף בדרך מעוררת מחלוקת.

עו"ד שוירמן ציטט את ד"ר מיכל קוסינסקי, אקדמאי פולני מאוניברסיטת קיימברידג', שטען שבאמצעות התנהגות אינטרנטית אפשר להפיק מידע על אנשים הרבה מעבר למה שהם חושבים. במחקר שערך הוא הפעיל אלגוריתם שניתח את הלייקים של אדם מסוים בפייסבוק, ובסופו של דבר ניצח את הקולגות לעבודה, החברים והמשפחה שלו בכמות ובערך המידע שהוא צבר עליו. תוצאות המחקר שלו היוו בסיס לפעילות של קיימברידג' אנליטיקה.

לדבריו, "כדי שחקיקה בנושא הפרטיות תהפוך להיות משמעותית ובתי המשפט יתייחסו ברצינות לסוגיה, צריך אימפקט ציבורי. בפרשת קיימברידג' אנליטיקה היה אימפקט ציבורי ואמנם, שינויים נעשו".

ככלל, אמר עו"ד שוירמן, "מערכת המשפט לא מסוגלת לעקוב אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות, לא מסוגלת להדביק את הפער ההולך וגדל בינה לבינן, כיוון שהיא לא טכנולוגית".

הוא מנה מספר תחומים שיש לשים לב אליהם ולקשר שלהם לשמירה על הפרטיות, עד כדי הדלקת נורה אדומה. "נגעת במידע שקשור לאנשים – עליך לשים לב, להבין איפה אתה נמצא מבחינת אבטחת מידע ושמירה על הפרטיות, ולנהוג על פי החוק. יש לשים לב גם בעבודה מול ספקים, לרבות בענן", אמר. "ככל שהפעילות מתקדמת, ייצור המידע גדל ואתו הצורך בשמירה על הפרטיות. צריך לשים לב גם לביג דטה, בינה מלאכותית ולממשקים בין מערכות, שגם הם מחייבים התייחסות בהיבטים של שמירה על הפרטיות ואבטחת מידע".