"אם מפעלים לא יעברו לתעשייה 4.0 – הם לא ישרדו"

"מטרת העל של כל ארגון יצרני היא לשרוד את התחרות. אם המפעלים לא יכניסו טכנולוגיות של תעשייה חכמה, הם לא יצליחו בתחרות – ולא ישרדו", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

אלתר דיבר בוועידה השנתית Industry 4.0: תעשייה חכמה – כאן ועכשיו!, שהוא משמש כיו"ר ועדת התכנים שלה ושהנחה אותה, ביחד עם יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. בוועידה, שנערכה היום (ג') במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים, השתתפו מאות מקצוענים בתחום.

"אנחנו בעיצומה של מהפכה אמתית, שאופפת אותנו מכל הכיוונים", אמר אלתר. "היא כוללת מיני טכנולוגיות, דוגמת סייבר, אינטרנט של הדברים, אינטרנט תעשייתי של הדברים, BI, מציאות מדומה ורבודה, ובינה מלאכותית. אנחנו מצליחים לממש את הטכנולוגיות הללו, כי הן מאפשרות לנו לעשות דברים שלא ניתן היה לעשותם קודם ולרתום אותם להיבטים העסקיים בארגונים. זה העולם החדש שבו אנחנו חיים וכיוון שאי אפשר לשנות אותו, יש ללמוד לרכוב על העגלה הזו". הוא ציין כי "תעשייה חכמה זה לקחת את כל הטכנולוגיות החדשות הללו, ולהפוך כל מכונה במפעל לממוחשבת ולכזו שיודעת להוציא נתונים החוצה".

אלתר הסבר שהתחום כולל שישה עולמות תוכן שונים – תהליכים, ייצור, אנרגיה, תחבורה, ערים ובריאות. "לכל אחד מהם יש להוסיף את המילה 'חכם' – לקחת את הטכנולוגיה, לרתום אותה לביזנס ולהוציא מוצר נכון", אמר.

האתגרים בעולם הייצור

בהמשך דיבר אלתר על האתגרים בעולם הייצור: "הקטנת משך מחזור חיי המוצר; הקטנת כמות המוצר המאוחסן; הקטנת המלאי; הגדלת וגיוון הגרסאות של המוצרים; ומענה ללחץ לצמצום ההוצאות והפחתת המחירים. הרצון הוא לרתום את הטכנולוגיה על מנת לשפר את המוצר, להביא מוצרים זולים, להקטין עלויות, לקצץ בהוצאות, לקצר זמן הגעה לשוק ולהקטין את המלאי".

"מוצר בהתאמה אישית", אמר, "הוא נושא חשוב לתעשייה חכמה. אנשים רוצים את המוצר של עצמם, שיהיה ייחודי". כך, סיפר, "לתאגיד יוגורט גרמני היו בעבר ארבעה קווי מוצר, וכיום יש לו 96 סוגי יוגורט שונים. כדי לייצר כך נדרשת טכנולוגיה לניהול מלאי, לניתוח מי קנה כמה ואיפה. תעשייה חכמה היא הבאת היוגורט הנכון לאדם הנכון – כולל שינוע ואחסון".

עוד הוא הסביר ש-"תעשייה חכמה כוללת רובוטיקה וקובוטיקה. הרובוטיקה הייתה חלק מהמהפכה התעשייתית השלישית. אז הבינו שעל מנת להפוך מפעל ליעיל, יש צורך במיכון תהליכים. קובוטיקה היא השלב הבא, והיא כוללת רובוט שיתופי, נייד, שעובד לצד וביחד עם בני אנוש". אלתר ציין טכנולוגיות נוספות בתעשייה החכמה: "מערכות סייבר פיזיות (CPS), כאשר הכל צריך להיות מחובר, מדווח ומוגן בסייבר; ביג דטה – תעשייה חכמה כוללת איסוף של מידע רב; יכולות הדמיה; ושימוש ביכולות הדפסה במקום בייצור רגיל".

אלתר דיבר על האתגרים למעבר של מפעלים ועסקים לתעשייה החכמה. "לרוב שבין הבינוניים והקטנים שבהם יש קשיים כלכליים", אמר. "הם לא מסוגלים להיכנס לתחום, נפשית או תקציבית. אין להם אסטרטגיה ארוכת טווח לתחום. אתגרים נוספים הם קושי בגיוס תקציבים מהמדינה ובגיוס כוח אדם – בגלל המחסור בהון אנושי לתחום".

לסיכום אמר אלתר כי "מדינה בלי תעשייה לא יכולה להתקיים. צריך לקרות בישראל הרבה יותר ממה שקורה כיום. מפעלים קורסים והמדינה חייבת להבטיח את המשך קיומם, כי סגירתם או העברתם לחו"ל תפגע בכלכלה הישראלית וביכולת העמידה של המדינה בשעת חירום. המפעלים חייבים לחשוב חשיבה אסטרטגית לטווח ארוך. גם לעובדים יש כאן אחריות – הם חייבים להפנים שהגבינה זזה. מהפכות תמיד דרשו יותר עובדים, אבל בעלי כישורים שונים".