הרובוטיקה צוברת תאוצה במדינות ערב, וישראל יכולה לעשות יותר

200 אלף עולי הרגל המוסלמים שעלו השנה למכה שבערב הסעודית זכו לטיפול רפואי משופר מבלי שהם בכלל שמו לב לכך. עיתונים בממלכה כתבו שמשרד הבריאות הסעודי העמיד בשטחי המסגדים בעיר האג'ג, המצויה במרחק 2 ק"מ ממכה, רובוטים שתקשרו עם רופאים בערים מרוחקות כמו ג'דה והעניקו בצורה זו טיפול רפואי מידי בשטח לאלה שנזקקו לכך.

על פי העיתונות בריאד, כפי שצוטטה במגזין CIO, הרובוטים חוברו לרופאים באמצעות טכנולוגיית הדור הרביעי, מה שאפשר לרופאים מומחים, כמו אונקולוגים וקרדיולוגים, לדבר עם המטופלים מרחוק בזמן אמת. ממשלת ריאד רואה בשילוב הרובוטים הישג חשוב באתגר הלא פשוט שעומד בפניה בכל שנה – לאבטח ולשמור על בריאותם של מאות אלפי המתפללים, שמפוזרים על פני 16 אתרים שונים.

זוהי דוגמה אחת מתוך כמה, שמראה שבמדינות מסוימות במזרח התיכון עושים שימוש מושכל ברובוטים, כחלק משיפור השירות לאזרח. רובוטים מופעלים גם בפרויקטי עיר חכמה בערב הסעודית, למשל בעיר החדשנית ניאום, שנמצאת דרומית לאילת ולעקבה, ומשותפת למדינה זו ולממלכה הצפונית לה, ירדן. שתי המדינות משקיעות בפרויקטים שם, כולל ברובוטים, לא פחות מחצי טריליון דולר.

ולא רק אצל הסעודים: גם משטרת דובאי עושה שימוש ברובוטים, שמסיירים בקניונים ובמקומות אחרים שאליהם מגיעים תיירים, כדי לשמור על הסדר. אלה הם רובוטי שירות אוטונומיים ועל פי המאמר ב-CiO, השימוש בהם נפוץ מאוד במדינות באזורנו, ולא רק בשירותים ממשלתיים. כך, למשל, יש באיחוד האמירויות הערביות מסעדות שבהן מי שמשרת את הלקוח הוא רובוט ולא מלצר אנושי, ויש ידיעות שלפיהן גם בפסטיבל גדול שייערך בקרוב בדובאי ייעשה שימוש ברובוטים.

דוגמה נוספת מגיעה ממדינה דרומה יותר בחצי האי ערב – עומאן, שהבנק הלאומי שלה מפעיל לא פחות מ-40 רובוטים, שמשיבים לשאלות לקוחות בסניפים ומבצעים משימות מנהליות שונות, כגון הגשת מסמכים ללקוחות וחיבור למערכות תורים אלקטרוניות.

רובוטים מחוץ למזרח התיכון

מדינות ערב אינן המדינות היחידות היחידות שבהן מופעלים רובוטים. ביפן, למשל, רובוטים מיוחדים משמשים אנשי שירות בחנויות ובסינגפור הם מחליפים חלק מעבודת הספרנים.

בתעשייה מפעילים רובוטים מזה שנים ואם בהתחלה העריכו שהם רק יעזרו לעובדים האנושיים, בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על כך שהם יחליפו אותם. אחת הסיבות לכך היא התחרות העזה בין רשתות המזון, שנמדדת בעיקר במהירות הגשת האוכל – מה שמביא רשתות כמו מקדונלד'ס להחליף בחלק מתהליכי השירות את העובדים ואת השכר שלהם ברובוטים, שההוצאות עליהם נמוכות יחסית.

מה בישראל?

אצלנו, היישום של רובוטים במוקדי שירות הלקוחות בתעשייה הולך וגובר. דו"ח שפרסמה רשות החדשנות לפני שלוש שנים קבע כי הרובוטיקה בארץ היא ענף שמורכב מכמה תתי תחומים, כמו חיישנים, מערכות הפעלה חשמליות, מערכות תוכנה ותקשורת, ובינה מלאכותית. אומת החדשנות הישראלית מצטיינת בכל אחד מהתחומים האלה, אבל הענף עדיין לא הפך משמעותי בישראל, מסיבות שונות. הרובוטים משמשים לפעולות שונות בצה"ל, ואולי משם תבוא הישועה והם יעשירו את ענף הרובוטיקה האזרחי.

מה שכן יש בארץ בהקשר זה הוא חברות רובוטיקה שמפתחות פתרונות למגזר הבריאות – למשל רובוטים שמבצעים ניתוחי לב, ורובוטים לעולמות כגון הצרכנות הביתית, המזון והלוגיסטיקה.

כותבי מחקרים, עתידנים וכאלה שעוסקים בתחום מפריזים בתחזיות שלהם, שלפיהן הרובוטים יעלימו לחלוטין מקצועות שונים. הגישה של אותם נביאי זעם לא נכונה ופוגעת ביכולת לשלב בין הרובוט לבין האדם.

תחזיות שכאלה היו וישנן בכל מהפכה, אבל פעמים רבות הן מתבדות, שכן זו מביאה עמה מקצועות חדשים. בנוסף, רובוט יכול להחליף תהליכים שעושים עובדים אנושיים, אלא שאותם עובדים יכולים להתפנות או ללמוד לבצע פעולות אחרות – חכמות יותר. ואמנם, ביותר ויותר ארגונים דואגים לשלוח עובדים להכשרות מתאימות.

יכול להיות שלא נראה בקרוב רובוטים במקום שוטרים בישראל, אבל בהחלט אין סיבה שהממשלה, שמשקיעה תקציבים בשיפור השירות לאזרח, תכניס לפעולה יותר ויותר רובוטים, שיעבדו לצד הפקידים. אלה יכולים לענות בזמן לפניות, לכוון את האזרח מה הוא צריך לעשות ואולי גם לסייע לו לסבול פחות מהביורוקרטיה. מה עם העובדים, אם הממשלה תעשה זאת? ההיסטוריה מוכיחה שאם מטמיעים את הרובוטיקה בשקיפות מולם, החשש הבסיסי והטבעי שלהם נעלם.

השורה התחתונה: ישראל, כמדינה מובילת חדשנות, לא עומדת מאחור לעומת מדינות ערב, אבל היא יכולה לעשות הרבה יותר כדי לסייע לפתח את השימוש ברובוטיקה בתחומים רבים, ללא כל חשש.