הכשרת ההון האנושי לעידן הדיגיטלי: דרוש קצב מהיר יותר

שנת הלימודים תש"פ, שנפתחה הבוקר (א'), כוללת גם את 166 אלף התלמידים שלומדים בחינוך הטכנולוגי, מתוכם 35,376 תלמידים במגמות ההנדסה, התוכנה והתקשוב. תכניות העבודה של מינהל התקשוב, הטכנולוגיה ומערכות המידע במשרד החינוך, כפי שהוצגו למנכ"ל המשרד, שמואל אבוהב, לפני כשבוע, מבוססות על צפי להמשך הגידול בביקוש לחינוך הטכנולוגי, בבתי הספר השונים – של הרשתות עמל ואורט, ואחרים.

בנוסף, תכנית העבודה מדברת על שילוב של לימודי רובוטיקה ומחשבים בבתי הספר היסודיים, מכיתה ד'. זאת, כחלק ממדיניות שמתחילים ליישם כעת, שלפיה הכנת התלמידים למקצועות העתיד ולעולם הדיגיטלי צריכה להתחיל בגיל צעיר. במשרד קיימות תכניות להתחיל את הלימודים הללו כבר בכיתות א', אבל הן לא מיושמות בעיקר מסיבות תקציביות. ליתר דיוק, בגלל סדרי עדיפויות.

משרד החינוך עושה בשנים האחרונות מאמצים רבים על מנת לעודד כמה שיותר תלמידים לבחור במגמות מדעיות, לרבות חמש יחידות בגרות במתמטיקה ו-10 יחידות במקצועות התקשוב והטכנולוגיה. נקודת המוצא היא שגם אם לא כל התלמידים מתאימים לכך, קיים קאדר עצום של תלמידים, ובעיקר תלמידות, שיש להם פוטנציאל והם לא מממשים אותו, בעיקר בגלל חוסר ידע ודעות קדומות. לשם כך, המשרד מבצע שורה של פעילויות שיווק ויחסי ציבור למקצועות הטכנולוגיים, על מנת לשכנע את התלמידים לבחור בהם. בנוסף, מקיים מינהל הטכנולוגיה יריד שנתי שבו נחשפים תלמידים מחטיבות הביניים לחברות המובילות בענף ההיי-טק, נפגשים עם מנכ"לים ושומעים מהם למה כדאי להם ללמוד את מקצועות המדעים והמחשוב.

ד"ר עופר רימון, ראש מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

המינהל, בהובלתו של ד"ר עופר רימון, פועל, אפוא, בשתי חזיתות לכאורה נפרדות, אבל בסופו של דבר הן אמורות להביא לאותה התוצאה. עיקר המשאבים מופנה אמנם לפלח האוכלוסייה שבחר מראש את המסלול הטכנולוגי, אבל עדיין יש הרבה מאוד מה לעשות. שכן אם לא יהיה תקציב, לא תהיה הכשרה דיגיטלית בסיסית לכל תלמיד, ותלמיד שלא יעבור את ההכשרה הזאת לא יוכל לעסוק במקצועות העתיד, מה שישאיר אותו מאחור.

כאן יש לציין נקודת אור חשובה במה שכבר נעשה – גידול משמעותי בשיתוף התעשייה בהכשרה המעשית של תלמידי החינוך הטכנולוגי. בשנה שעברה השתתפו יותר מ-18 אלף תלמידים בעבודה מעשית במפעלים ובחברות ההיי-טק – מעבר לתחזיות. התחזית הנוכחית מדברת על כך שבשנת הלימודים תשפ"ב, הנתון יהיה כפול ויעמוד על 36 אלף תלמידים.

מהחצר האחורית לקדמת בית הספר

בסיכום העשור של השנים העבריות, שאנחנו עומדים בפני סיומו, ד"ר רימון יכול להביט אחורה בסיפוק. מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי כמעט הוכפל במשך 10 שנים, וניתן לומר שבתקופה זו, ובמיוחד בשנים האחרונות, החינוך הטכנולוגי עבר מהחצר האחורית של מערכת החינוך לחזית בית הספר. במשרד החינוך ובקרב רבים מהמנהלים ברור כיום שללא הטמעת חדשנות ומחשבים בכל מערכת החינוך ובלי הגדלה מסיבית של מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי, בעוד 10 שנים ישראל תמשיך לרדת מטה במבחני המיצ"ב ופיז"ה, ובטבלאות החינוך של מדינות ה-OECD, שכבר עכשיו היא ממוקמת בהם במקום נמוך. דו"ח שפרסמה לא מכבר חטיבת המחקר של בנק ישראל מציין את הירידה המתמשכת בהשקעות של כל ממשלות ישראל ב-20 השנים האחרונות בתלמידים בכלל, ובפרט בתלמידי החינוך הטכנולוגי. אותו דו"ח מזהיר שאם לא ישונו סדרי העדיפויות בהכשרת ההון האנושי למקצועות העתיד, זה עלול להשפיע לרעה על כלל המשק והחברה הישראלית.

השורה התחתונה: הביקוש ללימודים במסלולי החינוך הטכנולוגי נמצא בעלייה. משרד החינוך משתדל להתאים את התכניות לביקושים, אבל אי אפשר שלא להתרשם שהקצב יכול להיות הרבה יותר מהר והנפח – גדול יותר. אלה החלטות שצריכות להתקבל ברמה הלאומית, על ידי הממשלה החדשה, שיש לקוות שתקום לאחר הבחירות.