סטארט-אפ? גם לך מגיעות הטבות של מפעל טכנולוגי מועדף

לא מכבר קיבלה רשות המסים החלטה חדשה, המצמצמת באופן דרמטי את דרישת הסף לכמות עובדי פיתוח (מהנדסים או מפתחי תוכנה) שנדרשת לקבלת מעמד של מפעל טכנולוגי מועדף – שעומדת על מינימום 10 עובדים שכירים בתחום. התנאי נקבע הלכה למעשה, במסגרת אישורים שניתנו על ידי רשות המסים, ושיקף את עמדת הרשות, על אף שהוא לא מופיע בחוק עצמו.

המשמעות היא שגם חברות סטארט-אפ קטנות יוכלו לעמוד בתנאי הסף וליהנות מהטבות מס משמעותיות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. זאת, בכפוף לעמידה בדרישה ל-10 עובדים, בפריסה על פני שלוש שנים.

לאור התמורות בשוק העבודה – בייחוד בענף ההיי-טק, שדוהר לצורת העסקת עובדים חופשית יותר, לרבות העסקה של עובדים כפרינלסרים או על בסיס פרויקטים – מדובר בצעד משמעותי לקידום חברות הטכנולוגיה בישראל. זוהי החלטה חשובה, שמעודדת חברות טכנולוגיה לבסס בארץ בעלות על ידע ורווחים, למנוע את מכירתו לחו"ל ולהרחיב את פעילות המו"פ שלהן בארץ.

הטבות המס המדוברות הן מס חברות בשיעור של 12% למפעל במרכז הארץ או 7.5% למפעל באזור פיתוח א', לעומת 23%. בנוסף, רווח הון בשל מכירת נכס לא מוחשי מוטב לחברה קשורה תושבת חוץ בלבד בשיעור של 12%, בתנאי שהנכס נרכש מחברה תושבת חוץ לאחר 1 בינואר 2017 במחיר של 200 מיליון שקלים לפחות. כמו כן, שיעור המס על דיבידנדים המחולקים מהכנסות מועדפות יעמוד על 20% בלבד או 4% לחברות המחוזקות על ידי חברה תושבת חוץ בשיעור של 90%.
לאור חשיבות קבלת המעמד חשוב לפנות לקבלת אישור מראש ספציפי מטעם רשויות המס כדי לוודא כי ההכנסות זכאיות להטבות.

לא מהלך המיסוי היחיד לעידוד חברות טכנולוגיה

המהלך לעידוד חברות עתירות טכנולוגיה החל בהוספת מסלול מועדף לחברות אלה במסגרת תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון. המסלול מעניק לחברות היי-טק, שעומדות בתנאי סף שיפורטו בהמשך, שיעורי מס מופחתים על ההכנסה הטכנולוגית – הן ברמת החברה (מס חברות) והן ברמת היחיד (בעת חלוקת דיבידנדים). ההטבות ניתנות לחברות טכנולוגיה בכל התחומים, לרבות אבטחת מידע וסייבר, דיגיטל, שיווק חכם באינטרנט ומטבעות קריפטוגרפיים.

הרקע להוספת המסלול הוא החלטה של ארגון ה-OECD לאמץ כללים החדשים במסגרת פרויקט ה-BEPS (ר"ת Base Erosion and Profit Shifting), שמטרתם יצירת התאמה בין ההכנסה עליה ניתנות הטבות המס לרמת הפעילות המהותית של החברה ויצירת הערך במדינה נותנת ההטבות. זאת, תוך מניעת הסטת רווחים מהמדינות שבהן בוצעו הפעולות מניבות הרווחים.

הכללים עוררו חשש שחברות בין לאומיות זרות עלולות להעתיק את פעילותן מישראל למדינות שבהן נהוגה מדיניות מס נוחה מזו שבארץ, מה שמדגיש שוב את חשיבות ההחלטה.

תנאי הסף לקבלת מעמד של מפעל טכנולוגי מועדף הם, בין השאר: בבעלות החברה יש קניין רוחני בישראל; הפיתוח מבוצע בארץ; החברה ממשיכה לפתח ולייצר מוצרים; הוצאות המו"פ שלה היוו לפחות 7% מהכנסותיה השנתיות בשלוש השנים שקדמו לשנת המס או עלו על 75 מיליון שקלים לשנה.

ההטבות הינן מרחיקות לכת בהשוואה למדינות אחרות באירופה. אומנם ישנן באירופה מדינות המעודדות פעילות של חברות טכנולוגיה באמצעות הפחתת שיעור מס החברות הכללי, כך למשל אירלנד הידועה בשיעור מס חברות אטרקטיבי של 12.5% (אשר משך תאגידי ענק כמו גוגל ופייסבוק).

ואולם, מדינות אלה חשופות לביקורת של האיחוד האירופי לאור מדיניות המס שלהן, אין המדובר בחבילת הטבות ספציפית לחברות טכנולוגיה, כי אם מדיניות מס שמטרתה לעודד משקיעים זרים וזאת בניגוד להטבות המוצעות במסגרת חוק עידוד השקעות שמטרתן לקדם פיתוח ישראלי ולמנוע כאמור זליגה של ידע מקומי למדינות זרות.

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במחלקת המסים במשרד שבלת. טור זה כולל מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. הטור מוגש תוך הבהרה שבכל מקרה ספציפי יש לקיים דיון נפרד לגופו של עניין.